ממשלת נתניהו מציגה: מגבלות על זכויות הפרט בשל מגפה שהולכת ונעלמת

"בלי ששמתם לב, אחד מסעיפי ישיבת הממשלה היום הוא הארכת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם הקורונה, כהוראת שעה, עד ל־15.2.24", צייץ פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית. האירוע אכן הצליח לעבור מתחת לרדאר ולא קיבל כמעט התייחסות ותשומת לב ציבורית.

מדובר בהחלטה תמימה לכאורה: "לאשר את טיוטת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש", עד לאמצע פברואר 2024. בסך הכל הארכה של מצב שכבר קיים. לא סיפור גדול, לכאורה.

בדברי ההסבר מפרטת הממשלה מדוע המהלך נחוץ: "ישנה עלייה בתפוצה של תת־זנים של זן האומיקרון, שהם בעלי כושר הדבקה גבוה לעומת זנים קודמים, ירידה ביעילות של טיפולים תרופתיים, ומגמות של מצב התחלואה בעולם ובעיקר ההתפשטות המהירה של הקורונה בסין עם ביטול מדיניות אפס קורונה שם". עוד נכתב כי "קיימת אי־ודאות במערכות הבריאות בעולם ודאגה להיתכנות לשינוי חד בתמונת המצב האפידמיולוגית. להערכת גורמי המקצוע במשרד הבריאות, בשל אי־הוודאות הדורשת המשך מעקב זהיר לא ניתן לוותר על קיומה של התשתית המשפטית המאפשרת נקיטת פעולה מכוח החוק".

ההחלטה שמעניקה תשתית משפטית לממשלה להכריז על מצב חירום ולמנוע, למשל, קיום הפגנות לא זוכה לתמיכת מומחים שפועלים מחוץ לממשלת ישראל. "הנגיף מוחלש מבחינת אלימותו, רוב האוכלוסייה נחשפה לנגיף או לחיסון ופיתחה חסינות, לפחות חלקית. יש זמינות של חיסונים ואמצעי טיפול, ואם ישתנה המצב - אפשר להגיב. החוק יאפשר לחמוק מפיקוח על ההחלטות", הסביר לוין.

גם ד''ר יואב יחזקאלי, ממקימי צוות הטיפול במגפות שכיהן כסגן מנהל בית חולים, כרופא מחוזי וכמנהל מחוז בקופות חולים, סבור כי הטיעונים של הממשלה חלשים ביותר. "הנימוקים שהוצגו לצורך בהארכת החוק הם ארבעה: הגעת וריאנט חדש, ירידה במועילות הטיפולים התרופתיים, היווצרות מוטציות חדשות באוכלוסיות לא מחוסנות, והצפי לעומסים חריגים בגלל תחלואה ובגלל תופעת הלונג קוביד (Long Covid).

"כל הנימוקים האלה מופרכים וחסרי בסיס מקצועי: הווריאנטים החדשים של נגיף הקורונה חלשים יותר, הטיפולים התרופתיים שאושרו למחלת הקורונה במילא מועילותם נמוכה, הפוטנציאל להיווצרות מוטציות אינו שונה בין אוכלוסייה מחוסנת לכזו שלא מחוסנת כי החיסון אינו מונע הדבקה, ותופעת הלונג קוביד זניחה מבחינת המשמעות שלה על בריאות הציבור, כפי שמראים הספרות הרפואית ומחקר רחב היקף חדש שהתפרסם לאחרונה בעיתון רפואי מוביל ושאני אחד ממחבריו".

פרופ' שושי אלטוביה, חוקרת ומרצה בבית ספר לרפואה באוניברסיטה העברית, מחזקת את הדברים. "הנימוקים של הממשלה להאריך את חוק הסמכויות הם גיבוב של תירוצים עלובים שלא קשורים לבריאות הציבור. האומיקרון כבר הדביק את מרבית האוכלוסייה, על פי הודעת משרד הבריאות והפרויקטור, בפברואר הקורונה מקבלת שחרור מהגדרת מגפת קץ האנושות ונעמדת אחר כבוד לצד השפעת. בעולם מדינות חוזרות לנורמליות בלי להחזיק במושכות חוק שיאפשר כליאה של אזרחים", מסבירה אלטוביה. לדבריה, "הארכת חוק הסמכויות הוא צעד לא דמוקרטי. הציבור שמודאג מהשינויים שעומדים להתרחש כדאי שיתעורר לאור אפלת החוק הזה שכבר בתוקף".

הבעיה השנייה שעולה מהארכת מתן הסמכויות לממשלה היא כי הנתונים לא מתיישבים עם מצב חירום - אלא להפך. הנה המספרים היבשים: לפי משרד הבריאות, מספר המאומתים לקורונה (ממוצע נע) צנח מתחילת החודש מ־1,029 ליום ל־575 בסוף החודש - צניחה חדה של יותר מ־44% בתוך 30 יום; מספר המאושפזים נחתך בחצי: מ־705 ב־1 לינואר ל־346 בסוף ינואר; מספר המאושפזים במצב קשה צנח ב־38% כאשר מספר המתים (11) צנח בכ־60% לעומת השבוע שעבר. מנגד, בשבוע האחרון דווח על 462 מאושפזים חיוביים לנגיף השפעת ו־505 מאושפזים חיוביים ל־RSV - דלקת בדרכי הנשימה. כלומר, נכון להיום, ישנם 17.5% יותר מאושפזים משפעת מאשר מקורונה.

והנה נתון נוסף. רק שלשום החליט נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, על סמך התייעצות עם גורמי המקצוע, לעשות בדיוק את ההפך: לבטל את כל החוקים ותקנות החירום שחוקקו בשנת 2020 כדי להיאבק בקורונה. ממשלת יפן הודיעה שלשום כי היא מתכננת להוריד את סיווג הקורונה לרמה 2 כמו של שפעת עונתית, אחרי שהיא כמעט ביטלה את כל המגבלות במהלך השנה האחרונה.

יתרה מזו, ארגון הבריאות העולמי (WHO) דיווח אתמול על מסקנות של ועדת החירום הבינלאומית לטיפול בקורונה. אף שחברי הוועדה הסכימו כי הקורונה עדיין מהווה "מצב חירום לבריאות הציבור שהוא בעל חשיבות בינלאומית" (PHEIC), הארגון פירט סדרת המלצות, בהן המשך החיסון והכנסת חיסוני הקורונה לחיסוני שגרה; שיפור מעקב ובקרה על המחלה; חיזוק מערכת הבריאות; המשך המלחמה בפייק ניוז; התאמה של הכללים בשדות התעופה והיחס לתיירים על סמך ניהול סיכונים. בכל מקרה, אין לארגון הבריאות העולמי כל המלצה על המשך הטלת מגבלות על זכויות יסוד וחירויות הפרט - לא באופן ישיר וגם לא ברמיזה.

את הבעייתיות של המהלך הזה מתמצת לוין בכמה שאלות פשוטות: "מה ההצדקה האפידמיולוגית להענקת סמכויות חריגות לממשלה? הנימוקים בטיוטה אינם משכנעים. מדוע יש צורך בסמכויות דרקוניות, מעבר לפקודת בריאות העם שנותנת סמכויות רחבות?".

פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, אמר ל"כלכליסט" כי "כרגע אנחנו במקום אחר. יש לנו חיסונים, בדיקות, ותורה איך להתמודד עם הקורונה. הווריאנטים האחרונים, אף שהם מאוד מידבקים, הם יחסית קלים יותר. דרך המלך היא לחוקק חוק בריאות ציבור חדש".

הצורך בתשתית משפטית חדשה עומד בבסיס ההצעה של ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות בחוות הדעת שלה. לא ברור מדוע יש צורך להמשיך להשתמש בתשתית הישנה שהיתה דרקונית, כפי שהסביר ד''ר יחזקאלי בשיחה עם "כלכליסט". "החוק שהממשלה האריכה עכשיו מעניק כוח עצום לממשלה, לרבות הסמכות להשית על הציבור הגבלות חמורות על זכויות אדם ואזרח, ובכללן חופש התנועה, חופש העיסוק, הזכות לפרטיות, הזכות להיכנס ולצאת מהארץ, ולהטיל סגרים ובידודים, וכל זאת בלי הפיקוח של הכנסת.

"החוק נחקק כהוראת שעה עד 15.2.23, ומשרד הבריאות מבקש כעת להאריכו בשנה, בהליך מזורז שבמסגרתו ניתנו לציבור רק 10 ימים להגיש התנגדויות, בניגוד למקובל. אין ספק שהממשלה ניצלה את הקורונה כדי לצבור כוח ושליטה בציבור. הקלות הבלתי נתפסת שבה משטר דמוקרטי פגע בחירויות יסוד, באמתלה של מצב חירום, מדגימה שמה שהציבור חושש ממנו כעת, כבר התרחש הלכה למעשה", סיכם יחזקאלי.

ד''ר תהילה שוורץ אלטשולר, מומחית למשפט וטכנולוגיה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מחזקת את דברי יחזקאלי ומקשרת את הסוגיה להפיכה המשטרית שמנסה לקדם הממשלה הנוכחית תוך החלשת בית המשפט העליון. "חוק הסמכויות לא היה חוק רע בזמנו משום שהוא יצר תשתית חוקית לטפל במגפת הקורונה. אבל היה ברור שהוא חוק חלקי ובעייתי כי הוא מעניק סמכויות מרחיקות לכת לממשלה לפגוע בזכויות. ובעיקר - שהוא זמני.

"מתרחשים כאן שני תהליכים במקביל: מצד אחד ניסיון להאריך את החוק הזמני אף על פי שאין למעשה הוכחות שאנחנו בהתפרצות משמעותית של מגפה כי הממשלה רוצה להמשיך ולשמור לעצמה סמכויות קיצוניות. ומצד שני מהפכה שיפוטית שכוונתה לעקר את היכולת לבצע ביקורת שיפוטית על פגיעה בזכויות אדם. מספיק לדמיין מה עלול לקרות עם ניצול לרעה של חוק הקורונה לטובת הגבלת הפגנות, כפי שכבר קרה בעבר, למשל, מבלי שיש על הדבר ביקורת של בג״ץ", מסכמת שוורץ אלטשולר.