עם הראש באדמה: הסרט החדש של דיסני נטול כריזמה

דברים מוזרים קורים בדיסני בזמן האחרון. למשל, "עולם מוזר", סרט האנימציה החדש של האולפן, שלא נראה בכלל כמו סרט אנימציה של דיסני. הוא היה יכול למשל להפוך, עם עוד קצת פיתוח ויצירתיות לסרט של פיקסאר, כי ברגעיו הטובים הוא נראה כמו סרט אח ל"למעלה", או יצירה משלימה ל"קדימה". כמו "למעלה" זה סרט שלוקח את גיבוריו לארץ פלאית בעולם של פנטזיה, וכמו "קדימה" זה סרט שעוסק בחיפוש אחר אביו של הגיבור, ומסע הרפתקאות שבו בן ואב (ונכד) משלימים ומגלים זה את זה.

למרות עיצוב ויזואלי מוצלח, שנראה כאילו לקוח מדמיונו של דוקטור סוס, "עולם מוזר" הוא סרט נטול כריזמה, מעין גרסה מחודשת ל"מסע אל בטן האדמה", שלוקח את הכותרת הזאת באופן מאוד מילולי: זה סרט על גבר שיוצא למסע הרפתקאות כדי להציל את הצמח שמאפשר את החיים והאנרגיה בארץ שהוא חי בה — ארץ שמוקפת בהרים ובלתי אפשרי להיכנס או לצאת ממנה. כדי להגיע אל שורש הצמח החולה הזה על המשלחת לרדת אל מתחת לפני האדמה.

שם יפגוש הגיבור את אביו, שנעלם שנים לפני כן, בדרכו לחפש דרך יציאה מהארץ המסוגרת הזאת. הם צועדים מתחת לפני האדמה ומגלים שלל יצורים ואורגניזמים, כולל איזור מלא אוויר ואיזור שכולו אגמי חומצה, ובעוד הצופה מתחיל להבין שיש כאן איזו אמירה על כך שהעולם שלנו הוא אורגניזם חי ושעלינו לחיות בסימביוזה איתו, עוצר הסרט את ההרפתקאות — ואומר את כל זה מפורשות. אין כאן מטאפורה אלא מתברר שהעולם שבו חיות הדמויות נמצא כולו על גבו של צב ים ענק, וכאן אתם יכולים לדמיין את מקור ההשראה מהמיתולוגיה ההודית או מאגדות חז"ל בגמרא, על הדג הענק שעלו גבו היתה יבשה שלמה — והמסע אל בטן האדמה היה למעשה מסע אל תוך גוף הצב. והצמח הזה, שמעניק אנרגיה לארץ שנמצאת על גב הצב, הוא למעשה הלך והרג את הצב, וכך היה עשוי גם לחסל את החיים שעל גבו.

כל סרטי דיסני נושאים מסר, מוסר השכל וסאבטקסטים, אבל מעולם לא נראה סרט שכולו מנשר אקולוגי מפורש — "אנחנו הורגים את העולם!" — ונוטל מצופיו את חדוות הגילוי, הפיענוח והפולמוס; והופך מסרט למצגת מפורשת ומבוארת למטרות חינוך ואינדוקטרינציה, המיועדת ככל הנראה לילדים קטנים שזקוקים לתעמולה הזאת. ואם זה מעצבן את מי שמסכים עם המסר האקולוגי של הסרט (עלינו לחפש מקורות אנרגיה אחרים, שלא הורסים את הכדור הארץ) דמיינו מה יחשבו על זה אלה שמתנגדים לאג'נדה הזאת.

הדברים המוזרים ממשיכים כשמביטים החוצה ועוקבים אחר הדיווחים על האולפנים בתקשורת: בשבוע שעבר, באופן פתאומי לחלוטין, הודיע דירקטוריון של דיסני שהוא מדיח את המנכ"ל הנוכחי, בוב צ'אפק, ומחזיר לתפקיד את המנכ"ל הקודם, בוב אייגר, שרק לאחרונה פרש לגמלאות. לא ניתנה אף מילת הסבר, איש לא ראה את זה בא ומאז כל העיתונות הכלכלית באמריקה עסוקה בספקולציות: מה חטאו הגדול של צ'אפק שהביא להדחתו? ומה המשימה שמוטלת על כתפיו של אייגר? מה שכן ידוע הוא שאייגר הסכים לחזור לקדנציה בת שנתיים, במהלכה הוא יבחר את יורשו.

אלא שכל זה כבר קרה: אייגר בחר אישית את צ'אפק כמחליפו בפברואר 2020. העובדה שחודש אחר כך כל העולם נסגר בגלל הקורונה לא היתה באשמתו של צ'אפק, וספק אם אייגר היה עושה עבודה יותר טובה בניהול המשבר שסגר את אולמות הקולנוע ואת אתרי דיסנילנד.

אייגר נחשב למנכ"ל נערץ בדיסני ב־15 שנות הקדנציה שלו. הוא האיש שקנה את פיקסאר, מארוול, לוקאספילם ואולפני פוקס והפך את דיסני לאימפריה של תוכן. הוא בחר בצ'אפק — שניהל את חטיבת פארקי השעשועים של דיסני במשך כ־30 שנה — כי האמין שתחום התוכן מבוסס ועכשיו צריך איש מנהלה. אבל אז הגיעה הקורונה. צ'אפק בחר בנתיב של העדפת הסטרימינג על פני הקולנוע, מהלך שנראה בתחילה הגיוני והפך את את שירות הסטרימינג דיסני פלוס להצלחה מסחררת. אלא שעד מהרה התברר שריבוי מנויים לא מבטיח רווחים או עלייה בערך המניה, וכנראה שמאחורי הקלעים התחילו לתכנן את הההדחה והקאמבק. האם אייגר יביא איתו מהלך אסטרטגי שונה? אין ספק שהשאלות האלה כרגע מותחות יותר מעלילת "עולם מוזר", שרק על האור הירוק שהוא נתן לסרט הזה מגיע לצ'אפק שיעיפו אותו.