המפכ"ל: "משמר לאומי כן, הקמת גוף ביטחוני נוסף במקביל למשטרה – ממש לא"

אחרי מכתב נוקב ששלח לפני שבוע המפכ"ל קובי שבתאי לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובו הביע התנגדות עזה להוצאת המשמר הלאומי מאחריות המשטרה והכפפתו למשרד לביטחון לאומי, הבוקר (ג') הוא התבטא לראשונה בפומבי נגד המהלך.

"זה לא סוד שהבעתי את הסתייגותי המקצועית והתרעתי בפני השר לביטחון לאומי כי הקמת משמר לאומי שיוכפף למשרדו הוא מהלך מיותר שיוביל למחיר כבד ביותר, עד כדי פגיעה בביטחון האישי של האזרחים", אמר שבתאי בטקס השקת המכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי בעכו, שלהקמתו שותפים קבוצת "ניצבים בחזית" וחוקרים מהמכללה.

שבתאי הוסיף: "הבהרתי כי הצורך בהקמת גוף חדש ונפרד ממשטרת ישראל אינו ברור, ועלול להזיק ליכולות התפעול של כלל מערכי ביטחון הפנים במדינת ישראל, ולמען הסר ספק, אני אומר - משמר לאומי כן, הקמת גוף ביטחוני נוסף במקביל למשטרת ישראל – ממש לא".

שבתאי דיבר על הסכנה שבהוצאת המשמר הלאומי מאחריות המשטרה והקמתו כגוף מקביל: "משמר לאומי חייב להיות חלק ממשטרת ישראל, לפעול במסגרת המשטרתית ולהיות כפוף למפקדי הכוחות הטריטוריאליים על פי שדרת הפיקוד. משמר לאומי שלא יהיה תחת משטרת ישראל לעולם ימצא את עצמו מתנגש עם החוק, והתפקיד שלנו זה לשרת אותו. ניתוק מוטת שליטה ופיקוד משטרתי יהווה הרס של הביטחון האישי, בזבוז משאבים ופירוק של משטרת ישראל מבפנים, הן ברמת בניין הכֹוח והן בהפעלתו".

שבתאי סיפר שאתמול הוא נפגש עם בן גביר ביחד עם מפקד מג"ב, תנ"צ אמיר כהן, ושאר הגורמים המקצועיים, והם הציגו לשר את העבודה המקצועית להרחבת המשמר הלאומי תחת מג"ב, במתכונת שבו הוא פועל מאז השקתו ביוני 2022 בתקופת ממשלת השינוי. "מדובר בכוח הנשען על מטה מתנדבים וכוחות מילואים. הללו הוכשרו להפעלה מידית בעת חירום ובאירועים חריגים. חוזקו גם פלוגות המילואים של משמר הגבול, המהוות כוח עתודה למתן מענה מהיר, מיומן ומסיבי להתמודדות עם הפרות סדר רב-זירתיות. כמו כן הוקמה החטיבה לביטחון הפנים, אשר מטרתה לשמש כוח התערבות ארצי ייעודי ומיומן לפיזור הפגנות, הפרות סדר וטרור ולמניעת התפשטותן בשגרה ובחירום. חוזק החטיבה הטקטית הוא לסייע למחוזות משטרת ישראל במיגוּר תופעות פשיעה חמורות. החטיבה הטקטית מהווה כוח מבצעי רב-תכליתי המתמחה בתצפית ויירוט, תוך שילוב אופנועים, רכבי שטח, בעלי חיים וטכנולוגיות מתקדמות".

שבתאי סיכם באומרו: "אני מאוד מקווה שהכיוון כרגע הוא כן לשמר את המשטרה כגוף עצמאי אחיד ומאוחד, הכולל את המשמר הלאומי שיהיה בתוכו במתכונת שהצגנו, כלומר נוהל אחד, פיקוד אחד, מערכת מידע ומודיעין אחת, ואי אפשר להתעלם מהאחריות הטריטוריאלית שתהיה אחידה".

את נאומו נשא שבתאי באירוע הקמת מכון מחקר ראשון מסוגו לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי. בראש המכון עומדים במשותף נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, פרופ’ נסים בן דוד, והסמפכ"ל ומפקד הימ"מ בדימוס, ניצב זהר דביר. ששת הניצבים, השותפים ליוזמה, ישמשו כחוקרים בכירים במכון לצד שישה חוקרים בכירים מהמכללה בתחומי הקרימינולוגיה, הכלכלה, מזרח תיכון וסוציולוגיה.

הניצבים בדימוס, שפרשו יחד לפני כשלוש שנים מהמשטרה, אומרים כי שמו להם למטרה "להשפיע ברמה הלאומית על חוסן הקהילות בישראל ועל הביטחון האישי של האזרח, ולהעצים את החוסן הלאומי בשגרה ובחירום". מעניין כי חלק מהם – כמו זוהר דביר עצמו וניצב בדימוס בועז גלעד - התבטאו בימים האחרונים באופן נוקב בנוגע לסכנת שבהוצאת המשמר הלאומי מאחריות המשטרה והכפפתו למשרד לביטחון לאומי כמעין "מיליציה פרטית" של בן גביר.

ביום ראשון, בהמשך להבטחה שנתן נתניהו לבן גביר, החליטה הממשלה על הקמת ועדה בראשות מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי שלמה בן אליהו, שתמליץ לגבי סמכויות המשמר הלאומי. לפי החלטת הממשלה, "סמכויותיו והכפיפות של המשמר הלאומי יידונו בוועדה מקצועית של כל גורמי הביטחון במדינת ישראל, המל"ל ומשרדי הממשלה הרלוונטיים. הוועדה תגיש את המלצותיה בתוך 90 יום לממשלה. המשמר הלאומי יטפל במצבי חירום לאומיים, כמו הפרעות במהלך מבצע 'שומר החומות'. הוועדה הממונה תציע אם המשמר הלאומי יהיה כפוף למפכ"ל או לגוף אחר, והיא תשמע את המפכ"ל ואת כל גורמי המקצוע".

גורמי מקצוע שונים הביעו בימים האחרונים התנגדות עזה להקמת המשמר הלאומי שלא תחת אחריות המשטרה כגוף נפרד במשרד לביטחון לאומי, בדומה לשב"ס או רשות הכבאות. בראיונות שלו ביומיים האחרונים בן גביר כבר התבטא באופן שבו הוא למעשה "יורד מהעץ" שעליו טיפס, ואמר שלא יתעקש שהמשמר הלאומי יוכפף אליו, וכי הוא מוכן שהמשמר ימשיך לפעול תחת מג"ב והמפכ"ל, ובתנאי שתוגש לו תוכנית מסודרת עם יעדים לגבי פעילותו. גם בפגישתו עם המפכ"ל ומפקד מג"ב אמר בן גביר שהוא לא מתנגד להשארת המשמר תחת אחריותם, אך ביקש כי המשמר יישאר ייעודי למשימות שלשמן הוקם כמו לחימה בפרוטקשן, בטרור, בפשיעה בחברה הערבית, וגוף מאומן שיהיה מוכן להתמודדות באירועי חירום דוגמת תרחיש "שומר החומות'".