84 ימי מילואים בשנה לקצינים: הנטל על המילואימניקים יגדל משמעותית, הפטור לחרדים יימשך

שרד הביטחון פרסם עדכונים לחוק שירות הביטחון והמילואים, והוא כולל בתוכו הגדלה משמעותית של היקף השירות גם בצבא הסדיר וגם בצבא המילואים. במרכז החוק עומדת הארכת שירות הסדיר לגברים מ-32 חודשים כיום ל-36 חודשים, כאשר הארכת השירות תחול גם על המגויסים הנוכחיים.

לצד הארכת שירות הסדיר לשלוש שנים שהייתה מתבקשת וגם דובר עליה לפני כן (לפחות בהקשר של לוחמים), השינוי המשמעותי שהחוק מציג הוא הגדלה מאסיבית של היקף העומס על האזרחים המשרתים במילואים. לפי הנוסח שפורסם, מספר ימי המילואים ישולש: כיום, לוחמים המשרתים במילואים מתגייסים לפי המודל התלת שנתי שבמסגרתו מבצעים שנה אחת אימון של בין שבוע לשבועיים, בשנה השנייה 21 ימים של תעסוקה מבצעית והשנה השלישית היא מעין "שנת מנוחה" בה היקף המילואים יורד – וחוזר חלילה. לפי החוק החדש, כל מילואימניק ייאלץ לבצע 42 ימי מילואים בממוצע בשנה, מפקדים ייאלצו לבצע 70 ימי מילואים בשנה וקצינים 84 ימי מילואים בממוצע בשנה.

הארכת שירות הסדיר יחד עם הארכת שירות המילואים יוצרת מצב בו לוחם שמשתחרר בגיל 21 אחרי שלוש שנות שירות יצטרך לעשות עוד 1,050 ימי מילואים עד גיל 46. המשמעות היא שכל לוחם בצה"ל יבצע 6 שנים של שירות צבאי.

העדכון הנוכחי לא מגדיל את היקף הגיוס באוכלוסיה, ולא עוסק בסוגיות של הארכת שירות לנשים, הגדלת מערך השירות הלאומי, גיוס חרדים וערבים, גיוס בנות דתיות ואחרים שזוכים לשירות חלקי. במשך שנים צה"ל רמז כי אין צורך לגייס את החרדים מפני שהצבא לא צריך את כל מי שמגיע לבקו"ם, אך כעת כאשר יש צורך חד משמעי בגיוס של אלפי חיילים ולוחמים הצבא עדיין בוחר שלא להרים קול ולדרוש את גיוסם של בני הישיבות, ובמקום זה בוחר להעמיס עוד יותר על אלו שמשרתים.

במידה והחוק יעבור בנוסח הנ"ל, המשמעות היא שהנטל על המגזר היצרני שמשתתף בהיקפים גדולים בשוק העבודה ומשלם את מרבית המיסים רק ייגבר. הכלכלן הראשי פרסם השבוע כי אוכלוסיית המילואימניקים מתאפיינת בשכר גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית ובשנת 2019 (השנה האחרונה שיש עליה נתונים) נמצא כי שכרם גבוה ב-47% מאשר השכר הממוצע במשק. כ-20% מהמילואימניקים מועסקים במקצועות ההייטק, כפול מהשיעור באוכולסיה הכללית.

נכון לעכשיו, עוד לא פורסמו אומדנים רשמיים של העלות התקציבית הישירה של הצעדים הללו, אך זו צפויה להגדיל את הוצאות תקציב המדינה במיליארדים רבים. כמו כן, הצעדים הללו צפויים להוביל לנזק כלכלי משקי עצום עקב גריעה של ימי עבודה רבים שיובילו בהכרח לפגיעה בתוצר המשקי. בנוסף, לצעד צפויות להיות השלכות כלכליות עקיפות – בין היתר הדבר עלול לעודד מעסיקים שלא להעסיק מילואימניקים וקצינים עקב היעדרותם הצפויה ממקום העבודה, ובנוסף הדבר צפוי להוביל לפגיעה בתעסוקת בני ובנות זוגם של המשרתים במילואים שלהם יש ילדים. לפי הכלכלן הראשי, 52% מהמילואימניקים הם הורים לילדים.