ביהמ"ש הורה לבנק מזרחי להעביר תרומת רומן אברמוביץ' לזק"א

בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה ובניגוד לעמדת בנק מזרחי טפחות, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירדנה סרוסי, נעתרה היום (ג') לבקשת איש העסקים רומן אברמוביץ' וארגון זק"א והורתה לבנק המזרחי טפחות להעביר תרומה בסך של 8 מיליון שקל מחשבונו של אברמוביץ' המתנהל בבנק, לחשבונה של זק"א.

הבנק מצדו מסרב להעביר את התרומה לאור סנקציות שהוטלו על אברמוביץ' באיחוד האירופי ובבריטניה, אשר הבנק אימץ באופן וולונטרי.

השופטת החליטה לקבל את בקשת אברמוביץ וזק"א, שיוצגו על ידי עוה"ד שמוליק קסוטו ועו״ד בלה פלד, למרות שרק לפני יומיים היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה , הודיעה לבית המשפט כי היא בוחרת להתייצב בתיק והביעה עמדתה כי סירובו של בנק המזרחי טפחות להעברת תרומת רומן אברמוביץ לזק"א הוא סירוב סביר. על פי גישת היועצת המשפטית לממשלה, לא נכון להתערב בשיקול הדעת של הבנק.

למרות שהשופטת סרוסי הורתה על העברת התרומה היא קבעה בהחלטתה כי "עם זאת, שעה שהבנק ציין כי בכוונתו להגיש ערעור על ההחלטה ושעה שהעברת הכספים תייתר את הערעור, אני מעכבת את ביצוע ההחלטה ב-72 שעות. לאור עמדתו הגורפת של הבנק ולאור התעקשותו לחקור את המצהירים מטעם המבקשים, למרות שלא הייתה מחלוקת עובדתית רלוונטית, הבנק יישא בהוצאות המבקשים בסך של 15,000 שקל".

עוד קבעה השופטת כי "אין בידי לקבל את טענת המדינה כי פעולה המנוגדת למשטר הסנקציות חושפת את התאגיד הבנקאי לסיכונים הנובעים מכך, ללא קשר למהות הפעולה או מטרתה . כאמור, על הבנק לאזן בין עוצמת החשיפה ובין מהות הפעולה ומטרתה והוא לא יכול לנהל סיכוניו באופן גורף".

עורך הדין שמוליק קסוטו, בא כוח אברמוביץ וזק"א מסר בתגובה לפסיקה: "אנו מודים לבית המשפט על החלטתו לאפשר למר אברמוביץ' לתרום 8 מיליון שקל לזק"א. מטרת התביעה הייתה לאפשר לזק"א, ארגון שזוכה לתיקצוב ממשלתי מינימלי, להיערך לאתגרים העתידיים ולהיות מסוגל להמשיך לעשות את עבודת הקודש למען העם בישראל. זק"א הוא נכס חשוב למדינת ישראל ומר אברמוביץ' גאה לתמוך בפעילות הארגון״.

מהחלטת השופטת עולה כי אברמוביץ' הוא אזרח ישראלי והוא מנהל חשבון עו"ש בבנק. הבנק חסם את החשבון לפעילות וזאת בשל סנקציות שהטילו בריטניה והאיחוד האירופי על אברמוביץ', עקב המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

מההחלטה עולה כי אין מחלוקת בין הצדדים שהסנקציות שהוטלו על אברמוביץ' הן בבריטניה והן באיחוד האירופי, לא חלות בישראל. מדינת ישראל לא החילה סנקציות מטעמה על אברמוביץ' והבנק אימץ באופן עצמאי את הסנקציות שהוטלו בבריטניה ובאיחוד האירופי על מנת שלא להיתפס כמי שמסייע בהפרת משטר הסנקציות.

בעקבות המלחמה מחסני זק"א רוקנו מציוד

עוד עולה מההחלטה כי בעקבות המלחמה המחסנים של זק"א רוקנו לחלוטין מציוד. לזק"א צורך דחוף בכספים על מנת לרכוש ציוד, בייחוד לאור החשש מהתרחבות הלחימה והאיומים הביטחוניים בצפון ובדרום. כמו כן, זק"א זקוקה לכספים באופן מידי לצורך הענקת טיפול נפשי למתנדבים, נוכח המראות הקשים והקיצוניים אליהם נחשפו. בהעדר תקצוב ממשלתי משמעותי ולאור ההוצאות הכספיות הניכרות הנדרשות, זק"א פועלת לגיוס תרומות.

במסגרת זו, הנהלת זק"א פנתה בחודש שעבר אל אברמוביץ' בבקשה לגיוס תרומה בסך של שמונה מיליון שקל, לצורך רכישת הציוד הנדרש וכן לצורך מימון תוכנית טיפולית למתנדבי זק"א שנחשפו למראות המזוויעים ואברמוביץ' נעתר לבקשה.

ביום 19.12.2023 פנו המבקשים לבנק בבקשה שיאפשר את העברת התרומה מחשבונו של אברמוביץ' לחשבון זק"א, שגם הוא מתנהל בבנק. אולם הבנק סירב להעביר את כספי התרומה.

הבנק טען בין היתר כי הנזק שעלול להיגרם לבנק, ללקוחות הבנק ולמדינת ישראל הוא עצום, ועולה עשרות מונים על התרומה שמבקש אברמוביץ' לתת. אישור העברת הכספים משמעו הפרה ברורה של משטרי הסנקציות שהוטלו על אברמוביץ', אותם הבנק אימץ.

עוד טען הבנק כי אברמוביץ' נכלל ברשימות הסנקציות בשל מעורבותו במלחמת רוסיה – אוקראינה. נטען כי סיכויי ההליך קלושים עד לא קיימים שכן כל עוד אברמוביץ' נכלל ברשימות הסנקציות ולא קיבל היתר להעביר כספים מחשבונו, הרי שאין לבנק כל אפשרות לאשר את העברת הכספים.

השופטת סרוסי קבעה בהחלטתה שמורה להעביר את התרומה לזק"א כי "הבנק החיל את משטר הסנקציות באופן גורף, וזאת הן בניגוד לפסיקה המנחה בעניין והן בניגוד להוראות המפקח על הבנקים. מנגד, הבנק אף לא הצביע על ראיות קונקרטיות לתמיכה בחששו מפני הנזק הנטען, כך שהוא לא הרים אף את הנטל הפחות המוטל עליו. ואבהיר, כי כוונתי במונח גורף היא כי הבנק לא בחן לגופו של עניין ועל בסיס נתונים פרטניים, האם ראוי להחריג העברת תרומה מחשבון ישראלי לחשבון ישראלי, תוך בחינת התועלת שתצמח מכך אל מול הנזק העלול להיגרם; אלא, הבנק קבע באופן גורף, כי מכיוון שהעברת תרומה מחשבונות בריטיים או אירופאים ללא רישיון אסורה על פי הסנקציות, אזי גם עליו לאסור זאת. 'העתק-הדבק' של הסנקציות הזרות, ללא הפעלת שיקול דעת עצמאי. עוד ראוי להבהיר בנקודה זו כי אין כל איסור מכוח הסנקציות להעברת התרומה. הסנקציות לא חלות בישראל והמניעה היחידה להעברה נובעת מהנזק העלול להיגרם ומחובתו של הבנק לנהל סיכונים. לא ניתן להפר סנקציות מקום בו הן אינן חלות".

עוד קבעה השופטת כי "לא ברור כיצד העברת תרומה לזק"א מסייעת ל"בסיס הצבאי-תעשייתי של רוסיה" או לאברמוביץ' בהקשר של המאמץ המלחמתי של רוסיה. לא למותר לציין, שארה"ב לא הטילה סנקציות על אברמוביץ', כך שלא ברור מדוע דווקא העברה מחשבונו היא שתביא להטלת סנקציות על הבנק. עינינו הרואות, כי על הבנק לאזן בין צרכי הלקוח ובין החלת הסנקציות ככלי לניהול סיכוניו. דא עקא, שבענייננו, לא התבצע איזון שכזה והבנק אסר באופן גורף על ביצוע פעולות בחשבון, לרבות העברת תרומה, שעל פניה, אין בה לעקוף את משטר הסנקציות".

לבסוף, קבעה השופטת כי "אל מול החשש הערטילאי של הבנק עומד הסיוע הנפשי למתנדבי זק"א, שהזנחתו עלולה לגרום לנזקים ארוכי טווח ומחסור בציוד בעיצומה של מלחמה, אני סבורה כי יש להעדיף את מתן הסיוע הנפשי ואת רכישת הציוד. הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מהזנחת המתנדבים ואי רכישת הציוד הוא נזק קשה ובלתי-הפיך, שלא ניתן לפצותו בכסף".

עוד קבעה השופטת כי "אל מול נזק תיאורטי עומד נזק מוכח שהולך וגובר בכל רגע. כל יום ללא טיפול נפשי מהווה נזק בלתי-הפיך. יש דחיפות ממעלה ראשונה במתן הצו כעת, מבלי לחכות שנים עד להכרעה בתביעה העיקרית... מניעת העברת התרומה על סמך חששות כלליים וקיצוניים שאינם מבוססים, ולו בראשית ראיה, אין בידי לקבל, ובכל מקרה אין בכוחם של חששות כלליים כדי להטות את כף המאזניים אל עבר מניעת העברת התרומה".