"אני רוצה הביתה": אמני אנימציה מתגייסים לטובת הילדים החטופים

קבוצה של אמני אנימציה וסאונד ישראלים לא יכלה לשבת בשקט מול המחשבה מדירת השינה על 38 הילדים החטופים המוחזקים כבר 45 ימים בשבי החמאס ויצרה סרטון אנימציה במרכזו עומד הרעיון שעל כל אדם בעולם לחשוב איך היה מרגיש אם מבנו או מבתו, מאחיו או מאחותו, מנכדו או מנכדתו, היתה נגזלת הזכות הבסיסית שיש לילדים – לחלום.

הסרטון המצמרר בן ה-60 שניות, שעלה השבוע לרגל יום הילד הבינלאומי, מורכב מציורי ילדים שעברו עיבוד של אנימטורים ומדובב על ידי ילדים מכל העולם בכמה שפות. הוא נפתח במשפט "כשאתה ילד החלומות שלך בלתי מוגבלים", וכל ילד בתורו מספר על החלום שלו – אחת רוצה להיות טייסת, השני שחקן כדורגל, נהג מירוצים, מדענית, נסיכה, זמר, ציירת וכו'. הילדה האחרונה שדוברת עברית אומרת "אני רוצה הביתה" ואז עולים ציורי פניהם העצובים והמבוהלים של הילדים שכתמי דם ניתזים על הדף.

את הסרט הפיקה חברת האנימציה פיצ'יפוי וערך אייל קלדרון שבן דודו עופר נחטף עם שני ילדיו ארז (12) וסהר (16). שתי בנות משפחה נוספות – כרמלה דן ונכדתה נויה נרצחו. "אנחנו פונים בצורה אוניברסלית כי הסרטון אמור לגעת בכולם. לכל אחד, לא משנה באיזה צד של הסכסוך הוא, ברור שהילדים צריכים להיות מחוץ למשחק".

קלדרון, עורך וידאו (גיא פינס, שי שטרן) לא יודע דבר על בני משפחתו, פרט לעובדה שעופר נראה פצוע בקרסול ונלקח לצילום. עוד הוא יודע שסהר וארז הופרדו מאביהם. בתום שיחתנו הוא נוסע לכיכר החטופים לזעוק עם אימם הדס את זעקת המשפחות".

איך אתם מגיבים על דיונים בקבינט ואמירות כמו של סמוטריץ' שלא רואה בהחזרת החטופים מטרה עליונה?

"שמעתי לאחרונה שעם רון ארד בהתחלה דרשו כסף וישראל לא הסכימה וראינו את התוצאה. אנחנו לא מתעסקים עם אנשים שקולים ונורמטיביים אלא עם מפלצות, ועסקה שאפשר להשיג היום לא בטוח תהיה רלבנטית מחר ולכן צריכים לנצל כל הזדמנות אפשרית. זה קשה, לא פשוט, אבל צריך להציל את מי שאפשר ולנצל כל הזדמנות. הזמן לא עובד לטובתנו ובעיקר לא לטובתם, אחרי 45 יום שהם פצועים, חולים ואני מניח שיש שם מגפות והם לא ראו אור יום. מחויבות המדינה מעל מיטוט חמאס היא קודם כל להחזיר עד אחרון החטופים. על אדון סמוטריץ' אני מעדיף לא לפתוח כרגע, הוא אחד מאלה שכנראה הובילו אותנו למצב הזה אז לא חושב שהוא יכול לומר משהו בנושא".

הסרטון שותף ברשתות החברתיות וזכה לעשרות אלפי צפיות ובדרכו לידוענים ומשפיענים בארץ ובעולם. "כמובן שנרצה שהוא יגיע לאו"ם, לארגוני הבריאות, ארגוני זכויות הילד והצלב האדום שאמור לבדוק מה המצב שלהם. אולי זה יגיע ללב שלהם ויתחילו לזוז עניינים. זה מסר אוניברסלי ברור וחד משמעי ולא צריכים להיות שני צדדים לסיפור הזה".

את התסריט כתב היוצר דורון רכליס והפיק האנימטור אופיר שפיר. אין בו מוזיקה והפסקול מורכב מסאונד אפקטס שיוצרים מלודיה וסינרגיה של כל הקולות. את הפסקול יצר המפיק המוזיקלי והמלחין בן זיידמן שחי בשנים האחרונות בלוס אנג'לס, כותב מוזיקה לסרטים ומחזות זמר באוף ברודווי וכתב השנה את המוזיקה לסרט-מחזמר של וולט דיסני על מיקי מאוס בחג המולד.

כששפיר פנה לזיידמן חבר ילדותו ואמר שהם חייבים לעשות משהו, עלה רעיון של ציורים של ילדי ישראל ויצירת אנימציה עם השיר "להיות כאן ילד" אבל אז השתנו התכניות. "יש פה קבוצה של מפיקים וסוכנים אמריקאים, רובם יהודים, שקוראים לעצמם הבריגדה", מספר זיידמן. "הם פה כדי לנטר את כל מה שהצד השני עושה וקיבלנו מהם טיפ שחסרה הצפה של עניין החטופים בתודעה. בשביל האמריקאים אלה רק שמות והמלחמה שלנו היא מלחמת תודעה. אז עשינו שיפט והחלטנו לעשות משהו עבור הילדים החטופים. לקחתי כמה חבר'ה מהתעשייה פה שעובדים איתי בדיסני וניקולודיון וציוותתי אותם לפיצ'יפוי ויחד הרמנו את זה".

הסרט מדובב בכמה שפות והליהוק הצריך חיפוש בכל העולם. "רצינו שזה יהיה אותנטי, אז דיברנו עם ילדים מיפן, רוסיה, גרמניה, ערב הסעודית ועוד. כל דקת אנימציה מורכבת מעשרות אנימטורים שהתנדבו למשימה ואני נתתי את המעטפת של המוזיקה. זה בעצם פסקול שמורכב מצחוקים של ילדים וסאונדים של כיפים שנותנים אחד לשני ומשחקים. גם פה ניסיתי להיות אותנטי כמה שאפשר כי המוזיקה ההרואית של הטריילרים מרחיקה את הקהל. הצד השני משתמש בתמונות "כביכול" נוראיות ומראים ילד יושב על הר של בניין הרוס, אבל רואים שזה AI ולא אמיתי. ניסינו שזה ירגיש שאלה באמת ילדים וזה יכול להיות כל אחד ואחת".

איך התגובות בארצות הברית לסרטון?

"מאוד חזקות. התכנית היא לעשות פוש גדול בימים הקרובים והסרטון כבר הגיע לכמה איי ליסטים בהוליווד ויש עוד כמה דברים שנסגרים בימים אלה".