13 נציגים מקצועיים ללא השתייכות פוליטית - כך תורכב הוועדה לבחינת תקציב הביטחון

שני נציגי משרד האוצר, שניים ממשרד הביטחון, שני נציגים ממשרד ראש הממשלה, נציג מבנק ישראל, ושישה נציגי ציבור שימונו על ידי שלושת המשרדים (כל משרד ימנה שניים - ש"ט). כך צפוי להיראות הרכב הוועדה שאמורה לקום ולבחון את הגידול בתקציב הביטחון. לפי ההערכות, זהות חברי הועדה והקמתה יסתיימו בקרוב.

רעיון הוועדה המשותפת לבחינת תקציב הביטחון הועלה באופן פומבי על ידי נגיד בנק ישראל כבר לפני כחודש, ראש הממשלה נתניהו תמך ברעיון במסיבת עיתונאים לפני כשלושה שבועות ואף אמר כי הועדה תסיים את עבודתה תוך חודשיים. למרות זאת, הקמת הוועדה נדחתה עד עכשיו בשל חילוקי דעות בין האוצר למערכת הביטחון, לגבי הרכבה, היקף הדיונים בה, והתקציב שיינתן עד שזו תסיים דיוניה.

נכון לעכשיו, שני הצדדים הסכימו על הקמת הוועדה, וזו צפויה לקום בימים הקרובים. בשלב זה יש דיונים על זהות נציגי הציבור שכל אחד מהמשרדים צפוי למנות. השרים ורוה"מ שמים דגש על כך שלא יהיה בוועדה נציג בעל השתייכות פוליטית מובהקת, והפקידים בכל משרד מעוניינים כי נציגי הציבור ישקפו את תפיסת העולם המאפיינת את משרדם. כך, באוצר יעדיפו כלכלנים ובמשרד הביטחון יעדיפו את יוצאי מערכת הביטחון.

מכיוון שמערכת הביטחון בישראל מצמצמת מאוד את המידע שמועבר לציבור, הרי שהאזרחים חשופים רק למבנה הכללי של הוויכוח בין האוצר למשרד הביטחון. לגבי התמונה הכללית ניתן להגיד כי בצה"ל הגיעו עם תכנית התעצמות בהיקף של 220 מיליארד שקל על פני שנים ארוכות, באוצר מנגד הסכימו לתכנית התעצמות בהיקף של 75 מיליארד שקל ל-8 שנים. בשבוע שעבר החליטו הצדדים כי כל עוד הוועדה לא מגיעה להסכמות התקציב יועלה ל-82 מיליארד שקל. עם זאת, רוה"מ הורה כי הדיונים יתחילו מסכום של 100 מיליארד שקל. נזכיר כי בתקציב 2024, עוד לפני שהוקמה הוועדה, הוקצו 20 מיליארד להתעצמות.

על אף שההפרשים בין הסכומים נשמעים גבוהים למדי, כל תכנית נפרשת על פני תקופה אחרת, ומבחינת הוצאה שנתית ממוצעת מדובר בערך בכ-10-12 מיליארד שקל, ולכן מהות הוויכוח בעתיד הרחוק של תקציב המדינה ותקציב הביטחון. באוצר חוששים שהתחייבויות ארוכות במיוחד כיום יביאו לגמישות נמוכה בתקציב הביטחון בעתיד ויהוו משקולת משמעותית בהרבה בעשורים הבאים על תקציב המדינה כולו.

ויכוח נוסף בין הצדדים הוא פרקי הזמן. מבחינת האוצר, ככל שדוחים את ההחלטה נדע יותר, נבין יותר את הכשלים, ונהיה פחות תחת הרושם הקשה של המלחמה, וממילא נוכל להסכים על תקציב נמוך יותר. מבחינת מערכת הביטחון, נכון לקבל את ההחלטות כמה שיותר מהר, שכן יש צורך בביצוע הזמנות רכש מידיות, בנוסף, יש רכיבים בתכנית ההתעצמות שנדרשים ואינם מוטלים בספק - ואינם תלויים בתחקיר.

ויכוח משמעותי נוסף בין הצדדים הוא על היקף הדיונים בוועדה. הצבא מעוניין שהוויכוח יהיה קונקרטי ויישומי, שהדיון יהיה על כל מערכת ביטחונית בפני עצמה - דיון כזה נותן לצבא כוח, כי כל הדרישות של צה"ל מעוגנות בצרכי הביטחון. באוצר מתעקשים שהוועדה תוכל לדון במידה מסוימת גם על תרחיש הייחוס של צה"ל ותפיסת הביטחון של ישראל. בשלב זה, שני הצדדים הגיעו להסכמה כי אין צורך להכניס לוועדה את נושאי כוח האדם, הן בשל העובדה שנושאים אלו הוכרעו בוועדת לוקר, והן בשל העובדה שהגידול בכוח האדם הוא לא החלק היקר בתכניות ההתעצמות שמציע צה"ל.

על אף שמערכת הביטחון מקמצת במילים לגבי הרכב תכנית ההתעצמות, ניתן להגיד כי זו לא כוללת את חידוש המלאים וימי המילואים הרבים, שכן אלו כוללים בעלויות המלחמה עצמה. ההתעצמות היא שם כולל להגדלת המלאים מעבר לרמה שהיתה מקובלת ערב המלחמה, לרכישת מערכות ביטחון חדשות, ולהגדלת כוח האדם בצה"ל.

מכיוון שהאמריקאים נוהגים ביתר שקיפות, הרי שניתן להצביע על כך כי 4 מיליארד דולר הולכים לחידוש מערכות ההגנה של כיפת ברזל וקלע דוד, 1.2 מיליארד דולר להקמת מערכת ההגנה 'מגן אור' ליירוט טילים באמצעות לייזר, 3.5 מיליארד דולר לרכישות מערכות נשק מתקדמות, ומיליארד דולר לשיפור הייצור והפיתוח של ארטילריה ותחמושת קריטית.