למה "הכוכבים" הגדולים לא רוצים לנהל את רשות שוק ההון

שכר נמוך, ממשלה עם מוניטין גרוע, תקשורת נשכנית, חוסר הערכה למשרתי ציבור וחשדנות ציבורית - אלה הן רק חלק מהסיבות שנוקבים בהם המסרבים להגיש מועמדות לתפקיד הממונה על רשות שוק ההון.

נכון לעכשיו יש מספר מועמדים, ביניהם מועמדים סבירים, אך אף לא מועמד אחד שהפתיע את חברי הוועדה לטובה. אין מנכ"ל של חברת ביטוח לשעבר או פרופ' מוביל ובעל שם בתחומי המימון, וישראל התברכה ברבים כאלו.

ההיגיון של הכוכבים הגדולים מובן למדי: בתוך נוסחה צרה של רווח והפסד, הם רואים רק הפסד אישי וציבורי בעמידה בראש הרשות המנהלת 2.5 טריליון שקלים, שמהווים את כרית היציבות של כלל אזרחי ישראל, את עתידם הפנסיוני ואת השיפוי והפיצוי שישולם להם במקרה של התממשות אסון או חולי.

עם זאת, השימוש בהיגיון הזה מביא לתוצאה אבסורדית. דווקא בזמנים שהשירות הציבורי זקוק לדמויות בעלות מעמד ציבורי, שמייצגות באופן עמוק את עולם העסקים או האקדמיה - הרי שהבכירים ביותר בורחים ממנו. בעולם מתוקן, תפקיד הממונה על רשות שוק ההון אמור למשוך את הטובים והמרוויחים שבמנהלים ובאנשי האקדמיה.

אין בשורות אלו כוונה לפגוע בכל אחד מהמועמדים הראויים שהגישו מועמדות, אבל זו קריאת כיוון חשובה. אם לתפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי, הרווים בכוח, כבוד, אתגרים אינטלקטואליים וניהוליים, איננו מצליחים להביא את הטובים ביותר באזרחינו. מה המסר שעובר ליתר השירות הציבורי? מי יהיו הצעירים שיבחרו ללכת לשירות הציבורי?

כל מי שלא מגיש מועמדות או מציע את עצמו לתפקיד תוך כדי שימוש בחוסר התפקוד של הממשלה, בבעיותיו של שר האוצר הנוכחי, משחק דווקא לידי הפופוליסטים ביותר בממשלה הנוכחית. נזכיר, אחת מטענות היסוד של הפופוליזם של ממשלת נתניהו השישית היא שאין הבדל בין איש מקצוע לשאינו. בריחה של אנשי מקצוע מן השורה הראשונה, רק מחזקת את הטיעון הזה.

גם הממשלה הנוכחית תצטרך להוכיח בתהליך הבחירה הזה, כפי שהוכיחה אחרי שנדחקה לקיר בתהליך מינוי נגיד בנק ישראל, כי ברגע האמת היא מסוגלת להניח את שיקולי ה"בעדנו או נגדנו" בצד ולחשוב לטובת אזרחי ישראל. מצופה משר האוצר בצלאל סמוטריץ' שלא יבחן את השאלה האם פרופסור כזה או מנהל כזה חתם על עצומות נגד הרפורמה, אלא להתמקד רק בטוב המשותף של אזרחי ישראל.