"חשיבה במונחי ESG משנה לטובה את הדנ"א הארגוני"

חשיבה במונחי קיימות, במונחים של מציאת ערך משותף משנה את ה-DNA של הארגון ולכן זה צריך לאמץ חשיבה זו בחברות עסקיות וגם ממשלתיות. "כשאת משנה את הסטייט אוף מיינד, את הדנ"א של החברה את רואה דברים אחרת. למשל במקורות' אמרנו שאנחנו מתחייבים לממשל תאגידי תקין אבל גם לגיאו-פוליטיקה ולשכנים אז החברה שמה את אספקת המים לשכנים על השולחן. שאלנו מה אנחנו עושים בתחום הזה, איך אנחנו עוזרים באמת לשכנים שלנו והתחילו לעלות רעיונות. זה בדיוק העניין. החשיבה הזאת משנה דנ"א של ארגון", כך אומרת ריקי מור, מנהלת קשרי לקוחות ואחריות תאגידית בחברת מקורות.

לעוד כתבות בערוץ TRUST

לדוגמא, באיזור בית שאן, שעדיין לא מחובר לרשת המים הארצית אלא לקידוחים מקומיים הייתה בעיה בחודש פברואר כאשר התרחשו רעידות האדמה בטורקיה. בשביל להשמיש לאיזור בית שאן והקיבוצים את מקורות המים, הגדלנו את קוטר הצינור ב-30% ומתחנו את הצנרת עד קו הגבול הירדני. אלו לא מי כנרת אלא מים מותפלים והנה לקחנו מציאות סביבתית מאוד אקוטית – המשבר הסביבתי מכה בהם בלי רחמים ושיפרנו את מצבם – הכפלנו את כמות המים".

אתם חברה ממשלתית מדווחת ובמסגרת זאת גם מדווחים על מדיניות האחריות התאגידית. מהם האתגרים שלכם בתחום ה-ESG כחברה ממשלתית?

"התחלנו את התהליכים והעיסוק בתחום עוד לפני שהתחלנו להיות חברה מדווחת כי זה לא התחיל מהצורך מדיווח אלא משני דברים עיקריים שעמדו לנגד עינינו: הראשון הוא שאנחנו חברה ממשלתית שמשרתת את אזרחי המדינה והשני הוא שאנחנו מספקים מוצר מקיים חיים. הרבה פעמים שואלים אותי, אתם חברה ממשלתית, למה לכם להשקיע באחריות תאגידית? מישהו יכול לבחור לא לקנות מכם? התשובה היא שאנחנו חברה שמספקת מוצר מקיים חיים ואנחנו משרתים את כלל האזרחים ולכן ההשפעה שלנו היא משמעותית".

"ברגע ששינינו את החשיבה שלנו במונחי קיימות וערך משותף זה הפך אותנו לחברה דינמית באקלים משתנה. זה שינה את התדמית שלנו וגם את ההתנהלות שלנו. נכנסנו למערבולת חיובית".

מהן האדוות שזה יצר? באילו אופנים זה שינה את הארגון?

"אחד הדברים המשמעותיים שזה עשה הוא שאם חברה ממשלתית נתפסת הרבה פעמים כחברה מיושנת ואיטית, אז היום בגלל המהלכים שעשינו אנשים מסתכלים בפליאה וזה יוצר שיתופי פעולה. לדוגמא, אחד הדברים שנולדו מזה הוא שיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים. זה נולד מכך שעובדים, מהנדסים אצלנו חושבים כל הזמן איך אפשר לשמור על המשאב הטבעי, המים שלנו ולשמור על הסביבה תוך כדי שממשיכים את אספקת המים. אחד הרעיונות שעלו זה נושא המכרסמים. יש לנו המון חדרי חשמל בשטח והמכרסמים פוגעים בכבלים. היינו מדבירים בחומרים כימיים ועברנו להדברה ביולוגית יחד עם גופים ירוקים. התחלנו להקים תיבות קינון של ינשופים ותנשמות שטורפים את המכרסמים וכך צמצמנו באופן משמעותי שימוש בחומרי הדברה רעילים".

"דוגמא נוספת כתוצאה מהחשיבה הזו היא שיתוף פעולה שהוביל לריסוס באמצעות רחפנים. היום כאשר אנחנו צריכים לרסס מאגרים אנחנו יכולים בזכות הטכנולוגיה לעשות זאת בצורה מאוד נקודתית ומדוייקת ואז אנחנו מונעים זיהום סביבתי. עובדים חדשים שמגיעים שואלים אותנו איך אנחנו תורמים לנושאים של קיימות והם מתחברים לערכים, הם מבינים שהם מגיעים לחברה שיש לה אימפקט".

מהם האתגרים שלכם בשנה-שנתיים הקרובות בתחום ה-ESG?

"קבענו יעדים של אחריות תאגידית ובנינו אסטרטגיה כי מה שלא נמדד לא מנוהל וחשוב לנו כל הזמן לנהל את זה ולהשתפר. אחד הדברים שזיהינו מתוך התהליך זה למשל עניין האנרגיה. מקורות היא לקוח גדול של חברת החשמל וצרכנית אנרגיה מכיוון שאנחנו צריכים חשמל להפעלת מערכת המים. אחד הדברים שהבנו שאנחנו צריכים זה לעבור יותר לאנרגיות מתחדשות ולרתום יותר שותפים. כבר היום אנחנו יושבים עם השותפים שלנו בין אם זה נוגה או חברת החשמל כדי לראות איך אנחנו נערכים לשנים הקרובות".

"דבר נוסף שהסקנו הוא להבין את המחויבות שלנו כחברת מים להיערך לשינויי האקלים בהיבט שמשק המים ימשיך לעמוד באתגרים. ההתחממות הגלובלית גורמת לכך שצריכת המים רק הולכת וגדלה גם בגלל שחם יותר וגם בגלל שיש גידול באוכלוסייה. אנחנו רותמים גם את כל השותפים שלנו לעבור לאנרגיות מתחדשות".

"יש לנו יחידת חדשנות שמשקיעה בסטארט-אפים שאחד מהם מפתח שיטה להחליף את הכלור הכימי המוסף בכלור הטבעי במים - זה יוצר אימפקט אדיר. לא צריך לייצר יותר חומרי חיטוי, לא צריך לשנע אותם במשאיות, פשוט מייצרים את חומרי החיטוי מהכלור הטבעי במים".

איך עניין התדמית עליו דיברת מתקשר לנושא ה-ESG?

"ניהלתי את מפעל השפדן, טיפול בשפכים בגוש דן ואני זוכרת שכאשר ראיינתי עובדים הם שאלו – בטוח פה? שומרים על הבטיחות של העובדים? על איכות הסביבה? זה נושא שחשוב לעובדים ואנחנו מקפידים על הבטיחות, שומרים עליהם וגם כשאנחנו עושים פעולות הקשורות לאחריות תאגידית הם הראשונים שיוזמים כי הם מזדהים עם הערכים".

מה היית אומרת שהוא מהלך הדגל שלכם בתחום האחריות התאגידית?

"אני חושבת שזה שבזה שקבענו יעדים ובנינו אסטרטגיה יצרנו יעדים מאוד מדידים. בנוסף, אנחנו מדורגים כל שנה בדירוג מעלה וברגע שאתה מדורג ונמדד אתה פועל באופן שונה – רוצה להשתפר".

"בתחום הסביבתי, החדשנות, הכנסנו הרבה מאוד חדשנות, מקורות השקיעה בסטארט-אפים רבים והרבה רוצים לשתף איתנו פעולה, כולל מיקרוסופט וגוגל ואנחנו עושים שיתופי פעולה. מיקרוסופט ומכללת כינרת משתפות פעולה במטרה לתרום לפריפריה - בכיתות י"א גם יהיה קורס ביזמות כאשר הנושאים יהיו אתגרים מתחום המים ומיקרוסופט תיתן את היכולות של התאגיד הבינלאומי".

"דבר נוסף שאנחנו משקיעים בו הוא הגיוון וההכלה למרות שאנחנו חברה ממשלתית ויש לנו תקנים אנחנו משקיעים בזה המון כדי לאפשר לזה מקום. כשיש גיוון הפרספקטיבה הופכת להיות רחבה יותר. זה פותח משמעותית את זווית הראייה ומצמצם נקודות עיוורון ולכן אנחנו משקיעים בזה המון גם באוכלוסיה האתיופית, גם החרדית וגם הערבית".

"אנחנו משקיעים גם בקידום נשים ובשנה שעברה עשינו תוכנית מנטורינג של מנהלות בתוך מקורות שעושות מנטורינג לעובדות צעירות. סיימנו מחזור ראשון בהצלחה מאוד גדולה ועכשיו אנחנו יוצאים למחזור שני כתוצאה מההצלחה. המטרה היא לקדם נשים צעירות, לעזור להן להשתלב, לתת להן את הכלים והמיומנויות לניהול הקריירה שלהן".

ההשקעה הזאת ב-ESG האם היא תורמת לכם מבחינה עסקית?

"אני מאמינה שבסוף כן. אנחנו כפופים לרגולציה ואנחנו צריכים להסתכל על עצמנו כחברה עסקית. אנחנו עושים צעדים שבסוף נרוויח מהם, והם לא חייבים להיות בשורת הרווח. כשאתה עושה גיוון תעסוקתי אתה מרוויח, יש לך יותר רעיונות, אתה מעסיק יותר אנשים ולא מסתכלים על זה רק בטווח הקצר אלא בצורה יותר מתכללת. קשה לשים על זה מספר בשורה התחתונה. בנוסף אנחנו מנהלים משאב שהוא מוצר מקיים חיים ובכך שאנחנו מנהלים את התאגיד באחריות ואת המוצר הזה באחריות הדבר הפשוט הזה הוא מאפשר לנו לספק מוצר מקיים חיים כל הזמן ברצף ובאמינות".

* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.