"למי שאין עצבים חזקים שלא יתקרב לשוק בחודשים הקרובים"

הטרגדיה שהתרחשה בדרום והמלחמה בעזה הכו גם במשקיעים בתל אביב. מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו באוקטובר בשיעור חד של 11% ושל כ-14.5%, בהתאמה, וחזרו כמעט לרמה שבה היו לפני שלוש שנים. הירידות במדדי המניות המרכזיים בתל אביב באוקטובר היו הירידות החודשיות החדות ביותר מאז מרץ 2020, עם ההתפרצות הגלובלית של נגיף הקורונה וכניסת השווקים לסגרים. אז ירדו ת"א 35 ות"א 90 בשיעור של 15% ו-17% בהתאמה.

המגמה השלילית, קשה ככל שתהיה, נרגעה לאחר שבועיים מקרות הטבח בדרום ובשלושת ימי המסחר האחרונים של חודש אוקטובר נרשמה מגמה של עליות שערים או יציבות. המגמה האחרונה כבר הביאה משקיעים לתהות האם שוק ההון כבר חוזה את סיום הלחימה, או שמא לחץ המכירות בשבועיים הראשונים למכירה היה עמוק כל כך שעתה השוק המקומי מהווה הזדמנות ארוכת טווח עבור חלק מהמשקיעים.

על פי תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל ומנהל אגף ההשקעות באיילון ביטוח, בשלושת השבועות האחרונים שוק המניות הישראלי ביצע "החלפת ידיים" במסגרתה המשקיעים הזרים מכרו את האחזקות שלהם והמוסדיים המקומיים אספו את הסחורה. לדבריו, "בשלושה השבועות האחרונים מי שפעל בעיקר בשוק ההון הישראלי, היו הזרים שמכרו והרבה. אנחנו ראינו את זה בעולם המניות בכלל ובמניות הבנקים בפרט".

מדוע הזרים מיהרו למכור את מניות הבנקים הישראלים, תוך שהם גורמים למדד הבנקים לצלול 12.5% באוקטובר. לדברי הרשקוביץ, "הבנקים בישראל הם בבואה של הכלכלה הישראלית והמניות שלהן מספיק נזילות גם בכניסה וגם ביציאה עבור מוכרים זרים (שלרוב מוכרים או רוכשים סחורה בהיקפים גדולים). בחודש האחרון מדד בנקים ירד ב-20% ואז תיקן ב-7%, הירידה הייתה כל כך חזקה, שכנראה קבוצה של מוסדיים החליטו שזו נקודת הכניסה הכדאית עבורם". היתה גם פעילות קלה במניות נדל"ן אך פחותה יותר".

אולם הירידות כאמור בשוק המניות היו נחלת כמעט כל החברות הציבוריות. "הגל השני של הירידות אופיין גם במניות שאין להם קשר הדוק עם הכלכלה הישראלית, אך הן נמכרו רק בגלל שהן ישראליות. נייס וטבע לדוגמה, אין להן קשר לכלכלה המקומית אך עדיין מניותיהן נמכרו בגלל הזהות הישראלית שלהן. אפילו אלביט מערכות שבשלב ראשון מניותיה עלו בגלל המלחמה, בהמשך עברה לירידות", מסביר הרשקוביץ.

למה המוסדיים בחרו דווקא בבנקים ולא אספו סחורה באופן כללי? לדברי הרשקוביץ, "אני לא יודע לאמוד את היקף הרכישות של המוסדיים. גוף מוסדי עובד על תרחישים. הוא מנתח את משך הלחימה ואת הפגיעה בכלכלה ואז גוזר מכך את התמחור של החברות וכך מחליט אם לרכוש או לא. אנחנו באיילון, לדוגמה, בחרנו שלא לקחת את הסיכון שהשוק סיים עם המגמה השלילית והגדלנו את ההשקעות בחו"ל. זו תקופה שאתה לא צריך אנליסטים כלכליים אלא אנשי צבא בחדר המסחר".

הרשקוביץ מחלק את שוק ההון לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה היא המשקיעים שלאורך החודש האחרון בחרו שלא לפעול. "זו הקבוצה הגדולה ביותר, ניתחנו את כל השוק וראינו שנתחים שלמים נמצאו בקיפאון במסחר – אין קונים ואין מוכרים. אנשים נמצאו בהלם בימים הראשונים לאחר הטרגדיה בדרום ובהתאם לקח להם זמן להעריך את הסיכונים ואת ההזדמנויות בשוק". שתי הקבוצות הקטנות יותר מורכבות מהמשקיעים הזרים והמוסדיים שפעלו כאמור בשלושת השבועות האחרונים.

"אנחנו נכנסים לתקופה שאינה קצרה עם סטיית תקן בשוק הישראלי"

על פי רפי גוזלן הכלכלן הראשי של IBI, "מוסדיים בדרך כלל, הם לרוב בצד שקולט את הסחורה. יש להם את היכולת להכיל את השוק המקומי ואת התנודתיות שלו. צריך לזכור שהמוסדיים אחרי מהלך של הוצאת כספים לחו"ל של מספר שנים. על כן למוסדיים יש הרבה מקום להגדיל את הרכישות בשוק המקומי, הכל בהתאם להערכות כלכליות. למעשה, יש להם יכולת לקלוט גם את שוק האג"ח וגם את שוק המניות".

היכולת של המוסדיים להגדיל השקעות בחו"ל אף התעצמה בשנה האחרונה. על פי גוזלן, "חשוב להבין שאנחנו אחרי שלושה רבעונים של הסטה מוגברת לחו"ל של מוסדיים על רקע ההפיכה המשפטית. היום לאחר שכולנו זרקנו את ההפיכה לפח ובצדק, שוק ההון הגיע מוכן לתרחיש שלילי, טרגי ככל שיהיה".

גוזלן מבטל את התפיסה כי ההתייצבות בשלושת ימי המסחר האחרונים בשוק ההון הישראלי מבשרת על היפוך מגמה. לדבריו, "מדובר בדינמיקה רגילה של שווקים. כרגע אנחנו במגמה שלילית אבל יש בה הפוגות. המשקיעים עדיין מעכלים את המידע החדש של המצב הביטחוני. השוק בעיקר חשש מהתרחבות הזירה הצפונית וזה כרגע לא קורה על כן השוק נכון לעכשיו מעודד מכך. בנוסף הרגיעה בימים האחרונים בשוק המט"ח וההתייצבות של הדולר על קצת יותר מ-4 שקלים, מעודדת את המשקיעים. אמנם הרגיעה בשוק המט"ח הופיעה על רקע התערבות בנק ישראל, אך עדיין זה מעודד. לסיום יש גם סגירת פוזיציות של משקיעים שהאמינו שהמצב יחריף, אך כל אלו עדיין לא מעידים על שינוי סיגנל".

הירידות בשווי לא הופיעו בשוק המניות אלא גם בשוק האג"ח. תל בונד 60 לדוגמה, ירד 3.1% באוקטובר. הרשקוביץ מסביר כי בניגוד למניות, "לא ראינו תיקון באג"חים חוץ מיום שלישי. היתה תיאוריה של אנליסטים רציניים מאוד שבנק ישראל יוריד את הריבית בין חצי אחוז לאחוז בחודש הנוכחי. למרות הציפיות, בנק ישראל יצא בהבהרה כי זו לא כוונתו והביא לירידות חדות בשוק האג"ח. נגיד בנק ישראל אמיר ירון הבהיר כי הוא בוחר ריביות גבוהות ויציבות של השקל מול הדולר. מי שבונה על הורדת ריבית דרמטית - טועה בענק. אתה (הנגיד) חייב לתת תמריץ למשקיעים להשאיר את הכסף שלהם פה. קודם כל הסיכון הגיאו פוליטי צריך לרדת ורק אז אולי תיעשה הורדת ריבית. אני לא רואה את זה קורה בשבועות הקרובים – אולי בשנה הבאה". גוזלן הוסיף:"בכל מה שקשור לשוק האג"ח הזרים עדיין פעילים. לגבי מניות, זו ראייה ארוכת טווח יותר. כשדברים יתבהרו אנחנו נראה אותם בצד של מחפשי הזדמנויות".

לסיכום מוסר הרשקוביץ כי "למי שאין עצבים חזקים שלא יתקרב לשוק בחודשים הקרובים. צריך עצבים חזקים לנהל השקעות בישראל בחודשים הקרובים. מבחינת מחירים חזרנו שנה לאחור בשוק האג"ח ושלוש שנים בשוק המניות. אנחנו נכנסים לתקופה שאינה קצרה עם סטיית תקן בשוק הישראלי. אחר כך יהיה מעולה. אם תסיר את האיום בדרום, אני מאוד מקווה שנראה זינוק בכלכלה ובבורסה אבל זה ייקח זמן".