הציבור רוצה להשקיע בשוק ההון - אבל לא באמצעות היועצים בבנקים; איך ניתן לסייע לו?

מהדו"ח המפורט על תחום ייעוץ ההשקעות, שרשות ניירות ערך פרסמה בשבוע שעבר, עלו נתונים מטרידים לגבי הריכוזיות הגבוהה של הבנקים, הירידה במספר היועצים והישארותו של המשקיע הקטן ללא מענה. "ייעוץ ההשקעות בישראל הוא שער כניסה מרכזי לעולם ההשקעות לציבור הרחב", קובע הדו"ח. לרוב הציבור אין מספיק ידע לניהול לבד של חשבון ני"ע, ולמרביתו אין נכסים בהיקף גבוה שמצדיק שירות כמו ניהול תיקים. לכן עבור שכבת הביניים, שיש לה חסכונות של עשרות עד מאות אלפי שקלים, ייעוץ ההשקעות הוא הדרך הנפוצה לנהל אותם לטווח קצר־בינוני בשוק ההון.

מדו"ח הרשות עולה כי הבנקים שולטים בתחום זה באופן מוחלט — שכן 1,687 יועצי ההשקעות שהם מעסיקים מהווים 94% מכלל בעלי רישיון הייעוץ בשוק. אך הבנקים ביצעו בשנים האחרונות תהליכי התייעלות עמוקים, שלא פסחו על מערך הייעוץ, כך שמשנת 2018, שבמהלכה עמד מספרם על 2,390, הוא צנח ב־29.4%. כתוצאה מכך משרתים כיום פחות מ־2,000 יועצים את הבעלים של 355 אלף חשבונות בנק מיועצים. המשמעות היא שיועץ השקעות אחראי בממוצע ל־210 חשבונות. נתון שיכול לרמז על הקושי להעניק שירות איכותי ואישי למספר כה גדול של לקוחות הוא היקף הפדיונות מקרנות הנאמנות בתקופת הקורונה. בתחילת המשבר, ברבעון בראשון של 2020, כאשר השווקים נפלו וההיסטריה היתה בשיאה, הגיע שיעור הפעולות שנעשו עצמאית וללא יועץ השקעות ל־24%. כלומר, סביר להניח שהעומס על היועצים היה גדול, ולקוחות העדיפו למהר ולמכור השקעות מאשר להמתין ליועץ. לשם השוואה, מנתוני הדו"ח עולה כי רק 10%-8% מהפדיונות בקרנות הנאמנות, שנעשו אשתקד בחשבונות מיועצים, בוצעו ללא ייעוץ. מעניין לציין כי דווקא במשבר שחוו השווקים השנה, הציבור היה פחות היסטרי, ונתוני הפעולות שבוצעו באופן עצמאי נותרו כבשגרה.

בנוסף עולה מנתוני הרשות, כי שירות ייעוץ ההשקעות הופך בהדרגה בעיקר לנחלת הלקוחות האמידים יותר, וזאת בשל העלייה ברף המינימלי שקבעו הבנקים לקבלת שירות זה. "על מנת לקבל שירותי ייעוץ, נדרשים סכומי כסף התחלתיים גבוהים. שווי חשבון מיועץ ממוצע בבנקים בישראל עומד כיום על כ־950 אלף שקל. המשמעות היא שרוב הציבור בישראל אינו מקבל ייעוץ בבנקים", כותבים ברשות. אלא שמול הגבלת המינימום מסתמן כי גוברים הרצון והביקוש בקרב הציבור לנהל השקעות בשוק ההון. הדו"ח מציג נתון מפתיע מאוד, שעל פיו 50% מהגיוסים בקרנות בשנים האחרונות נעשו בידי משקיעים באופן עצמאי — ללא מערך ייעוץ ההשקעות. השאלה היא אם אותם משקיעים אכן מבינים מספיק בשוק ההון ובתעשיית הקרנות, כדי לדעת לבחור בצורה נכונה את ההשקעה בקרנות. לכל אלה יש להוסיף את הר המזומנים שהציבור מחזיק בחשבונות העו"ש, שהלך ותפח בעשור האחרון והגיע אשתקד לשיא של 600 מיליארד שקל. מדובר בהיקף אדיר של כסף, ששכב בחשבונות העו"ש.

כל הנתונים הללו מאותתים לכך שנדרש שינוי בייעוץ ההשקעות. מלבד הבעייתיות בכך שהייעוץ לרוב אינו נגיש למשקיעים הקטנים, מדובר בתחום שנהפך טכני מאוד לאורך השנים, בין היתר בשל דרישות הרגולציה הנוקשות. השגרה של יועצי ההשקעות מתמקדת כיום בעיקר בבירור צורכי הלקוח באמצעות שאלון מובנה, ולאחריו בחירה בקרנות נאמנות — שמהוות 70% מהנכסים שנמצאים תחת ייעוץ — לפי תוצאות אותו שאלון. הבחירה בקרנות הספציפיות נעשית ברובה על פי מערכות דירוג הקרנות של הבנקים.גם שינוי ברגולציה יהפוך את תפקידם מטכני בעיקרו לאנליטי יותר, וירחיב את מגוון מוצרי ההשקעה שיועמדו בפני הלקוח.

בנוסף, עידוד של הרגולטור לשילוב שיטות חדשניות כמו רובו אדווייז (ייעוץ וניהול השקעות באמצעות כלים טכנולוגיים) או אפליקציות מסחר יוכל לפתוח בפני שכבות רחבות יותר באוכלוסייה את הגישה לעולם ההשקעות.

העובדה שמחצית מגיוסי הכספים בקרנות הנאמנות מגיעה מלקוחות שאינם מיועצים, יכולה לאותת ליועצי ההשקעות על כך שאפשר להציע שירותי ייעוץ וניהול השקעות לא רק בחסות הבנקים, שכן יש פלח גדול באוכלוסייה שמעוניין בכך, ולא מצליח לקבל את השירות בבנק.בימים אלה יצטרך שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למנות יו"ר חדש לרשות ני"ע במקום ענת גואטה, שצפויה לסיים את הקדנציה שלה החודש, וראוי כי בתהליכי המיון ייבחנו גם יכולתם ורצונם של המועמדים השונים לפעול להתאמת עולם ההשקעות לשנת 2023, וזאת כדי לאפשר גישה אמיתית של הציבור לשוק ההון.

יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה. צפויה לסיים את תפקידה החודש

צילום: אוראל כהן