מה הקשר בין בינה מלאכותית לקניין רוחני? הפרק הראשון של הפודקאסט 'קניין רוחני' באוויר, והוא עוסק בתחום הכי לוהט בשוק

אם אתם עוקבים אחרי המגמות האחרונות בעולם הטכנולוגיה (והרבה מעבר לכך), בוודאי נתקלתם ביכולות של כלים מבוססים בינה מלאכותית (AI), כמו ChatGPT, Dall-e ו-Midjourney, ובדיון על המשמעות שלהם עבור שוק העבודה העתידי. יש מי שמשווה את מהפכת ה-AI למהפכה התעשייתית, המצאת הדפוס או תחילת עידן התעופה.

אך מה בנוגע להיבט המשפטי? מי מחזיק בזכויות יוצרים על יצירה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית? ואיך כותבים פטנט על יוזמות בתחום? מאור שלום סוויסה, מנחה הפודקאסט 'קניין רוחני' של כלכליסט בשיתוף קבוצת ארליך, מדבר בפרק הראשון והחגיגי עם עו"ד רועי מלצר, ראש תחום טכנולוגיית מחשוב בקבוצת ארליך.

אם כן, עו"ד מלצר אומר כי כבר היום אפשר לייצר מכלים גנרטיביים תוצרים מדהימים כגון טקסט, תמונות ועד תכניות טלוויזיה המיוצרות בלופ אינסופי.

בכל הנוגע לשאלה של זכויות היוצרים של תוצרי בינה מלאכותית, מדגיש עו"ד מלצר כי החוק תמיד רודף אחרי הטכנולוגיה מבחינת התקדמות והתפתחות. המצב הנוכחי, לדבריו, הוא מצב של חוסר ודאות, אבל ניתן להגיד כי רוב הסיכויים שלא יקומו לזכות המכונה עצמה זכויות בעלות על היצירה שנוצרת. עם זאת, בני האנוש הם אלו שכותבים את ה'Prompt', המהווים סוג של רעיון - ועל רעיונות אין הגנה של זכויות יוצרים. אם בפרומפט תהיה מורכבות ומובדלות מספיקה, לדבריו, יכול להיות שייווצר מצב של זכויות יוצרים, אך כל מקרה צריך להיבחן לגופו.

באשר לתביעה של אמנים בהיקף של מיליארדי דולרים על כך שה-AI מתבססת על יצירות קיימות, והשאלה של המשך היצירה מבלי לפגוע ביצירה של בני האדם, אומר עו"ד מלצר כי ה-AI הוא כלי, וצריך לדעת להשתמש בו. לדבריו, אלו שיפסידו את העבודה ל-AI, יפסידו אותה למעשה למי שמשתמש ב-AI. כלומר, הבינה המלאכותית לא תחליף את בני האנוש, אך היא יכולה לשנות את שוק העבודה, כמו שכל המצאה ושינוי משמעותי במהלך ההיסטוריה.

כל עוד הלימוד של כלי ה-AI מבוסס על מיליוני יצירות ולא ניתן לראות הבעה מפורשת של יצירה בתוצר החדש, רוב הסיכויים שלא יהיה אפשר לקבל הגנה על היצירות המשמשות השראה. אם היצירה דומה מאוד, עשויה להיות הפרה, כפי שהיה עד כה בעולם זכויות היוצרים - ללא קשר למקור היצירה.

מה יזמים בתחום ה-AI יכולים לעשות כדי לשמור על הפתרונות שהם מפתחים? עו"ד מלצר אומר כי עליהם לעשות מה שיזמים וממציאים עשו עד היום- אם הפתרון הטכנולוגי בעולמות ה-AI הוא לא טריוויאלי ומציע את ה'איך' לבעיה כלשהי, באופן מובדל וניתן לזיהוי בעת הפרה, על היזם להגיש בקשה לפטנט כדי להגן על עצמו.

לסיום, עו"ד מלצר אומר כי אחרי עשרים שנים של כתיבת פטנטים בתחום למידת מכונה, גם עבורו תחום ה-AI שנפרץ לאחרונה הגיע כרעם ביום בהיר, בלי הכנה מוקדמת בכל הנוגע למשמעות והשפעה פוטנציאלית. להערכתו, AI יוכל לעזור גם בעולם רישום הפטנטים למחקר, איסוף מידע וניתוח המצאות קיימות. AI יוביל את החדשנות בכל התחומים, וכדאי להמשיך לעקוב אחרי הנושא.

נתראה בפרק הבא של 'קניין רוחני'!