10 צעדים שאפשר לבצע כדי להילחם נגד מכירת משחקים

השבוע נחשפה בתוכנית "זמן אמת" (כאן) עומקה של בעיית מכירת המשחקים בישראל. פורסמו עדויות וראיות למכירת משחקים מהליגות הנמוכות ועד ליגת העל - כולל שחקנים בליגת העל שסיפרו על בעלים של קבוצה יריבה שנכנס אליהם לחדר ההלבשה והציע להם הטבות ותשלום כדי שיפסידו משחק מול קבוצתו. למרות שכמעט כולם הגיבו לתחקיר - כולל משרד הספורט - בהתאחדות לכדורגל בחרו שלא. למה? אולי בגלל שבהתאחדות יודעים שהם לא יכולים לעשות שום דבר נגד התופעה.

"לזכותה" של ההתאחדות לכדורגל יש לומר שהבעיה המרכזית בהתמודדות עם ההימורים הלא חוקיים ומכירת המשחקים היא שתעשיית ההימורים בספורט מגלגלת בסביבות 1.25 טריליון יורו. לשם השוואה, תעשיית הכדורגל באירופה מגלגלת פחות מ-30 מיליארד יורו. בגלל הפערים הללו הכדורגל חשוף יותר מאי פעם להטיית משחקים - בכל העולם. וכפי שהובא בתחקיר "משחק מכור" של "זמן אמת", כדורגלן ישראלי יכול לקבל סכום של 200 אלף שקל בשביל למכור משחק אחד ולהניב לעבריינים רווחים של מאות אלפי שקלים, אם לא מיליוני שקלים. זה האתגר. העובדה שההתאחדות לכדורגל עדיין לא הגיבה לתחקיר מלמדת שהם מקווים (במקרה הטוב) שהכל ייעלם מבלי שהם יפעלו בנושא.

אבל מה בכל זאת אפשר לעשות? אפשר לבדוק מה עשו במקומות אחרים וגם מה ממליצים לעשות בגופים כגון אופ"א, האינטרפול ו-Transparency International.

1. הקמת וועדה שתאסוף ראיות ועדויות להטייה ומכירת משחקים בכדורגל הישראלי - שיתוף פעולה עם גורמים אקדמיים, עיתונאים ומשטרתיים. כדי לפתור בעיה צריך להכיר בבעיה ואז להכיר את הבעיה ולהבין את הגורמים.

2. תוכניות חינוך והשתלמויות לכל מי שמעורב במשחק. שחקנים, שופטים, מנהלי קבוצות, בעלי קבוצות. בכל תוכנית העוסק במאבק בהטיית משחקים ממליצים על השתלמויות תכופות בנושא (לפחות פעם בשנה).

3. תוכנית להטבת תנאי הכדורגלנים בכל השכבות. הלנת שכר, תשלומים לא הוגנים, יחס לא הוגן לכדורגלנים ותחושת "אין מה להפסיד" - אלו הגורמים העיקריים להטיית משחקים ומכירת משחקים. שחקן שמקבל את השכר שלו בזמן, יש לו פנסיה, ביטוח והוא לא מרגיש שמתייחסים אליו בצורה לא הוגנת לא יהיה חשוף למכירת משחקים כמו שחקן שלא מקבל את שכרו בזמן (אם בכלל) ויודע שאין לו פנסיה ואפילו בפציעה שלו לא יטפלו. כמו כן, זה דורש עונשים קשים יותר לבעלי ומנהלי קבוצות שמלינים שכר ועושים פשעים נגד רווחת הכדורגלנים.

4. הפרדה ברורה יותר בין הליגות המקצועיות לליגות החובבניות - כדי למנוע כמה שיותר מעבר של שחקנים חובבנים לליגות מקצועיות. ההפרדה יכולה להיעשות במספר דרכים. תוכנית רישוי חדשה ונוקשה יותר, הקמת ליגה שלישית מקצועית או ללכת לכיוון ההפוך - צמצום הליגות המקצועיות למינימום והפיכת הליגות הנמוכות לליגות אזוריות בלבד. צמצום הליגות יאפשר פיקוח טוב יותר על משחקים.

5. הצבת מצלמות Pixellot בכל המגרשים וצילום כל המשחקים.

6. בדיקה של וועדה מיוחדת, שמורכבת מאנשי כדורגל - מאמנים, שחקנים לשעבר, אולי מומחים להטיית משחקים - שיבדקו את הצילומים ויזהו פעילויות מוזרות על המגרש של משחקים חשודים. אלו דברים שאמורים לעזור לרשויות החוק בחקירות.

7. הקמה יחידה חוקרת של ההתאחדות שמסתמכת על דאטה, מעקב, חקירות כלכליות ופליליות - כולל בדיקות פתע אחרי משחקים (בדומה לבדיקות סמים) ובדיקות הכנסות והוצאות של כדורגלנים ושופטים (כמו מס הכנסה).

8. קו חם (הוט-ליין) לשחקנים ואנשי כדורגל שקיבלו פניה למכירה או הטיית משחקים או שחושדים שחבר לקבוצה קיבל כזו. המטרה: שכולם יידעו שאפשר להעביר טיפים לגבי מכירה אפשרית ומעורבות גורמים מהעולם התחתון בכדורגל.

9. הרחקה מכדורגל לכל החיים ממי שהורשע במכירת משחקים. כיום במספר קבוצות כדורגל בישראל יש מנהלים, "ספונסרים" ו"אנשים חזקים" שהורשעו במכירת משחקים.

10. שינוי פורמטים. הקטנת הליגות המקצועיות תאפשר פיקוח טוב יותר על הליגות, וגיוס כוח עבודה איכותי יותר ברמת המנהלים והשחקנים יאפשר קיום סטנדרטים ניהוליים גבוהים יותר. ליגות קטנות ומקצועניות, שמתנהלות בסטנדרטים ערכיים גבוהים ורגולציה מתוחכמת, יכולות להתמודד ביעילות גבוהה יותר נגד מגפת הטיית המשחקים העולמית. גם צמצום מספר המשחקים יאפשר פיקוח טוב יותר. אבל הדבר החשוב ביותר הוא הזרקת חשיבות ספורטיבית לכל משחק. בליגות ארוכות ונמרחות, הרבה משחקים הופכים לפחות משמעותיים ובכך נחשפים יותר להטיית משחקים ומכירת משחקים. יהיה הרבה יותר חכם לקיים ליגות של שני סיבובים בלבד - 28 משחקים - מאשר ליגה שבערך במחזור ה-28 שלה לרוב הקבוצות כבר לא יהיה על מה לשחק. פחות שווה יותר.