אביגדור ליברמן | צילום: יריב כץ
בלעדי
חוק ההסדרים נחשף: מס נסועה יחליף את הבלו, סוף להסכמי הבלעדיות של ספקי המזון
כ-30 רפורמות מופיעות בחוק ההסדרים שצפוי ללוות את תקציב 2023. הן כוללות הפחתת תקצוב במוסדות חרדיים אם לא יעמדו בבחינות חיצוניות; יבוא בשר, עוף וביצים מארה"ב ואירופה ללא בדיקות נוספות בישראל; רשויות חזקות יפרישו מהארנונה העסקית שלהן לקרן שתעודד היתרי בנייה למגורים; וחלק מהעובדים לא יהיו זכאים לפנסיות גישור
התוכנית הכלכלית שצפויה ללוות את תקציב 2023, המכונה גם "חוק ההסדרים", מונה כעת כ-30 רפורמות, שחולשות על מגוון רחב של נושאים.
אלו עיקריהן:
תשתיות
1. תשתיות לאומיות - על פי הרפורמה ייקבעו עד עשרה מיזמי תשתית שיוגדרו כלאומיים. הגדרה של פרויקט כלאומי תעניק לו מעין "כרטיס מעבר מהיר" בין כל הרגולטורים הרלוונטיים, באופן שיאפשר את הקמתו בקצב מהיר במיוחד.
2. תשתיות אנרגיה - בכדי לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת הוחלט על שורה של הקלות רגולטוריות כך שיהיה אפשר להגדיל אספקת חשמל לבניין בלא אישור הרשות המקומית. מתקני השנאה חשמליים יגודרו כשטחי ציבור, וכך יהיה ניתן להפקיע קרקעות בשביל תחנות השנאה.
3. ייעול פינוי שדות מוקשים – הרפורמה תחייב את הרמטכ"ל לעמוד בלוחות זמנים מהירים יותר בתחום זה.
4. כניסת נתג"ז לחלוקה ופיתוח משק הגז הטבעי - כיום נתג"ז שהיא חברה ממשלתית לא יכולה לספק גז טבעי (מקטע ה'חלוקה') מוצע לאפשר לה לספק גז עד ללקוח הקצה.
תחבורה
5. היטל מימון המטרו – מודל מיסוי למימון בניית המטרו, ובו בעלי הנכסים שערך הנכס שלהם יושבח בשל הבנייה ישלמו.
6. היערכות לרכבים חשמליים פרטיים והטלת מס נסועה – הקמת ועדה שתבדוק את כלל ההיבטים של השינוי מהמשמעות על צרכי החשמל של המשק, ועד בחינת המנגנון בו יוטל מס הנסועה שצפוי להחליף את המס על הדלק (הבלו). מס זה צפוי להיות דומה למנגנון של אגרות גודש.
7. ביטוח רכב לפי נסועה – תיקון החקיקה כך שמחיר הביטוח יהיה תלוי בכמות הנסועה בפועל.
8. רשויות תחבורה מטרפוליניות – ניהול התחבורה יועבר לרשויות מרחביות. יבוזרו הסמכויות מהשלטון המרכזי.
הייטק
9. חיזוק המובילות הטכנולוגית של ישראל – הגדלת ההשקעה בתשתיות מחקר מורכבות ויקרות, בעיקר בתחומי הבינה המלאכותית. כמו כן הרפורמה כוללת הפחתת רגולציה שתסייע להטמעת חדשנות בישראל .
10. מיליון אנשים להייטק – תחת הרפורמה הזו מסתתרות תוכניות חינוכיות רבות דוגמת חינוך בלתי פורמלי, חיזוק לימודי אנגלית, לימודי תכנות בגני חובה, הכשרות מקצועיות בתחום ההייטק, ודאגה לייצוג של אוכלוסיות חלשות.
חינוך
11. עידוד לימודי ליבה במוסדות חינוך חרדיים – מוסדות המשתייכים לחינוך העצמאי, "אל המעיין" או מוסדות פטור יוכלו ליהנות מתקציב אם ייבחנו במתמטיקה, עברית ואנגלית על ידי בוחנים חיצוניים שלא שייכים למשרד החינוך. אם לא יעשו כך, חלק מהתקציב הנוכחי שלהם עשוי להיגרע.
12.ייעול השימוש בשטחים לטובת מוסדות חינוך – שינוי המדריך להקצאת הקרקע כך שיהיו יותר כיתות לדונם בנוי, ויהיה אפשר לעשות עירוב שימושים בין בתי ספר ומסחר.
13. שינוי שיטת סבסוד הצהרונים ותמיכה בהורים עובדים - הסבסוד לצהרונים ייעשה על בסיס ההכנסה של כל משפחה, ולא על בסיס האשכול החברתי-הכלכלי בו נמצא היישוב. בנוסף, תנאי לסבסוד יהיה 'מיצוי כושר השתכרות'. וסבסוד הצהרונים והקייטנות יועבר ממשרד החינוך לאחריות משרד הכלכלה.
פיננסים
14. רפורמה בשוק התשלומים – כל אפליקציות התשלומים יחוייבו לאפשר להעביר כספים בין אחת לשנייה, חברת ביטוח לא תוכל להיכנס לשוק התשלומים ושינויים נוספים שנועדו להבטיח תחרות בתחום.
15. רפורמה בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים – הכנסת עסקים אלו לחוק נתוני האשראי. ברפורמה זו צפוי גם שינוי משמעותי בחוק הבנקאות שיאפשר לגופים חוץ בנקאיים (חכ"א) לקבל פקדונות ממוסדיים.
16.הגברת התחרות בענף סוכני הביטוח והפנסיה – בנק קטן יוכל לשלוט בתאגיד שהוא סוכן ביטוח. חברות ביטוח יצטרכו להתקשר בהסכם הפצה עם כל היועצים הפנסיונים.
מיסוי
17. הקלה במיסוי עצמאים – יוכלו לנכות 20% מהמחזור להוצאות גם ללא דיווח הוצאות מפורט. זאת בכדי להקל ברגולציה.
18. צמצום ההון השחור – איסור על החזקת מזומן יותר מ-200 אלף שקל. מזומן בהיקף זה ייחשב כהכנסה חייבת במס. תהיה גם חובת דיווח על מזומן שבין 50 אלף ל-200 אלף שקל.
בריאות
19. הפחתת רגולציה במערכת הבריאות – הרפורמה תקל על ניוד מידע בין גופים רפואיים שונים, תקצר את משך זמן הרישום של תרופה בישראל ותשנה את מבנה ההכשרה של הרוקחים.
20. חיזוק הרפואה הציבורית – שורה של תיקוני חקיקה שימנעו את המצב של כפל ביטוחי. חברות הביטוח הפרטיות יחויבו לשלם על טיפול במקרה של כפל ביטוח יחד עם השב"ן.
שוק המזון וחקלאות
21. הפחתת הריכוזיות בשוק המזון – ספקי מזון גדולים יצטרכו לקבל אישור לפני מיזוג עם כל ספק מזון אחר. כל הסדר הפצה יצטרך את האישור של רשות התחרות. איסור על ספק גדול להתקשר בהסדרי בלעדיות עם יבואנים ויצרנים. איסור על קמעונאים להקצות יותר מ-50% משטח המדפים לספקים הגדולים.
22. צמצום רגולציה במוצרי חקלאות – הקלה דרמטית בייבוא בשר בקר, בשר עוף וביצים אם הם מאושרים בארה"ב או באירופה.
23. הגברת התחרות והייצור בחקלאות – שינוי סמכויות המועצה לענף הלול כך שזו לא תתכנן את הענף. למעשה, מדובר בביטול דה-פקטו של המועצה.
דיור
24. תמריצים לרשויות המקומיות – תוקם קרן שתעניק כספים לכל עירייה על היתרי בנייה שהיא אישרה. מימון הקרן יגיע מרשויות מקומיות חזקות אשר יש להם הכנסות רבות מארנונה עסקית. רפורמה זו מכניסה גם תיקון למניעת שחיתות ברשויות המקומיות, ומשנה את הרכב ועדת המכרזים ברשויות.
25. ייעול השימוש במקרקעין – רפורמה הכוללת התייחסות לשטחים העתידיים בהם יוקמו מתקני פסולת, אנרגיה מתחדשת ועוד.
26. ייעול הליכי תכנון ורישוי בנייה – תוספת של עד 10% לתוכנית תהיה בסמכות ועדה מקומית. כל תוכנית שלא תוכרע תוך מאה ימים בוועדה מחוזית תעבור לוועדת משנה של ועדה הארצית.
27. התחדשות עירונית בשכונות צמודי קרקע – הרחבת הסמכות של הממשלה להכריז על שטח כשטח פינוי בינוי גם אם יש בו רק 10 צמודי קרקע, ולהנחות את המועצה הארצית לקדם תכוניות דיור רוויות בשכונות צמודות קרקע.
28. היטלי פיתוח ברירת מחדל – מתברר כי לא כל העיריות גובות היטלי פיתוח, ורפורמה זו תקבע היטלי ברירת מחדל.
מגזר ציבורי ובטיחות
29. צמצום סיכון פנסיוני ותיקון עיוותי שכר – הממונה על השכר מציע כי כל רכיב שכר שמתוקן לא תהיה חובה להפריש בגינו הפרשות לפנסיה. כך לדוגמה, החזר הוצאות הרכב לעובדים בשירות המדינה מעודדים אחזקת רכב פרטי, אך אם הם יוכנסו לשכר הרגיל, הרי שיהיה צורך להפריש בגינם לפנסיה.
30. הסדרת מסלולי העסקה במוסד ללא פנסיית גישור – מוצע להקטין את מספר המשרתים במוסד שיהיו זכאים לפנסייית גישור.
31. תלוש ירוק תלוש שכר דיגיטלי – ברירת המחדל של מעסיקים תהיה לשלוח את תלוש השכר במייל.
32. הקמת רשות לאומית לבטיחות – רשות זו תאחד את כל הגורמים השונים בממשלה העוסקים בבטיחות בעבודה.
33. ניהול ביקושים במערכת המשפט - בשל העומס על מערכת המשפט מוצע לקדם תיקוני חקיקה שיעבירו עבירות רבות מהתחום הפלילי לתחום המנהלי. כמו גם תיקים אזרחיים רבים יידונו בטריבונל דיגיטלי.
34. עצמאות הרשות המקומית למתן שירותי דת - שר הדתות יוכל להיעתר לבקשה של ראש רשות לפיזור המועצה הדתית בעירו.