ההסכם עם הציונות הדתית: אלפי דירות בעיר החדשה כסיף יימכרו ליהודים בלבד

אלפי הדירות שייבנו בעיר החדשה כסיף שליד ערד וכסייפה יימכרו ליהודים בלבד. כך עולה מההסכם הקואליציוני שנחתם היום בין הציונות הדתית לליכוד.

דברים ברוח זו נכתבו כמעט במפורש ונוסחו כך שאפשר להבין כי הממשלה הבאה לא רואה באפליה על רקע לאומי תופעה שיש להתבייש בה או להסוותה.

בסעיף שעוסק בעיר כסיף נכתב כי הממשלה תאיץ את הליכי התכנון שלה "בהתבסס על חוק הלאום ובהתאמה לתיקון החוק לעניין איסור אפליה".

על פי סעיף 7 בחוק הלאום, פיתוח התיישבות יהודית הוא ערך לאומי והמדינה תפעל על מנת לקדם את הקמתה וביסוסה. ואולם, מי שטען בעבר כי חוק הלאום הוא הצהרתי בלבד מקבל כעת את הביטוי המעשי שלו. במקביל סעיף זה בהסכם הקואליציוני הוא גם ביטוי מעשי ראשון - ולא תיאורטי - של הכוונה לתקן את החוק האוסר אפליה. הצלחה של מהלך זה עשויה ליצור תקדים שיאפר להפלות ערבים בעת שיווק מגרשים למגורים ביישובים אחרים.

על פי הסכם הקואליציוני, ישנה אפשרות נוספת להבטחת הגירה יהודית בלבד לעיר החדשה. זאת, במסגרת חקיקה חדשה שתקבע כי 2,000 הדירות הראשונות שישווקו בעיר יוקצו "לאוכלוסיית היעד כפי שהיא נקבעה בהחלטת הממשלה". ההחלטה האחרונה בעניין העיר כסיף התקבלה במרץ 2022, ובה נקבע כי לכסיף יהיה צביון חרדי.

כסיף מתוכננת על שטח של כ-7,000 דונם בסמוך לכביש 31. העיר ממוקמת מצפון לכסייפה וכ-10 קילומטר מערבית לערד, ויהיו בה כ-20 אלף דירות ו-100 אלף תושבים. הרעיון להקמתה נולד ב-2007, בשטח שבבעלות המדינה, שבו אין תביעות בעלות של בדואים. היא סומנה כעיר לחרדים, אבל במנהל התכנון התנגדו לכך, וגם ההנהגה החרדית אינה רוצה בעיר ומעדיפה פתרון מגורים בקרית גת.

המתנגדים חוששים מריחוקה מערים אחרות, ניתוקה, וממחסור בתשתיות כגון כבישים ואזורי תעסוקה. דלית זילבר, מנכ"לית מנהל התכנון לשעבר, סברה כי העיר מתאימה למגורי בדואים שגם כך גרים באזור ולהם יש מחסור בפתרונות דיור. במאי 2022 העיר כסייפה עתרה לבג"ץ בדרישה כי יורה לממשלה לספח את העיר החדשה אליה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בכסייפה מתגוררים כ-23 אלף תושבים, והאוכלוסייה גדלה בקצב שנתי של ‎3%‏. לפי התחזית, ב-2040 אמורה אוכלוסיית היישוב למנות 60,000 תושבים.

ההסכם עם הציונות הדתית כולל עוד שורה של סעיפים שמקנים עדיפות ליהודים המתיישבים בנגב ובגליל. כך למשל, פקודת האגודות השיתופיות תתוקן כך שיישובים שבהם עד 1,000 משפחות יוכל לערוך ועדות קבלה בעוד שכיום אפשר לעשות זאת רק ביישובים שבהם יש פחות מ-400 תושבים.

במקביל ההסכם מבקש להאיץ את ההליכים להקמת 14 יישובים בנגב המיועדים ליהודים, ואף להקצות לכך תקציב עתק של 1.6 מיליארד שקל שנים 2024-2023. הבעיה במהלך הזה אינה רק בהיותו מפלה, אלא משום שהוא יוצר קושי תכנוני. מנהל התכנון והגופים הירוקים מתנגדים ליוזמה שגורמת להרס שטח פתוח לא רק על ידי בניית היישובים החדשים, אלא גם בפיתוח התשתיות (כגון כבישים, חשמל, ביוב) שצריך למתוח אליהם.

סעיף אחר קובע כי יחוקק חוק יסוד: החקלאות, וזאת מטרה לשמור על אדמות הלאום. בסביבתו של סמוטריץ' מסבירים כי החוק הוא הצהרתי ונועד לעגן את חשיבות החקלאות. אבל פרשנות של החוק הזה עשויה למנוע שינוי ייעוד של קרקע חקלאית לטובת ישוב ערבי.

צעד נוסף שנוע לעודד התיישבות יהודית הוא פטור ממכרז בהקצאת קרקע לבניה למגורים. פטור שיינתן לקבוצת עולים המונה עשרים משפחות גם אם אינה מאוגדת, אשר מבקשות להתיישב ביישובים עירוניים בנגב ובגליל ובתנאי שהם יתחייבו לגור במקום למעלה מ-5 שנים. כמו כן יינתן פטור למשרתים בכוחות הביטחון, התעשיות הביטחוניות.