הטעות השכיחה שמובילה לתוצאה הפוכה: חשיבות התאמת אפיקי ההשקעה לסיבולת הסיכון

הכלכלה הגלובלית נמצאת בנקודת פיתול. אחרי למעלה מעשור שהאינפלציה נותרה בגבולות היעד והריבית שייטה בסמוך לטריטוריה האפסית, המגמות התהפכו. דהירה אינפלציונית, שלא נראתה דומה לה בעולם המערבי זה למעלה מ-40 שנה, הובילה את הפד' (הבנק המרכזי בארצות הברית), ומקביליו בעולם, להגיב באמצעות התנעת מחזור העלאות ריבית חדות ועקביות, במטרה לרסן את נסיקת האינפלציה ולהשיב את יציבות המחירים.

אלא שהצטלבות המגמות מבשרת גם על גמילה מייסרת מעידן של כסף זול, שהיה המנוע מאחורי הגאות שליוותה את השווקים הפיננסיים בשנים האחרונות - וגלי ההדף מורגשים במלוא עוצמתם: שווקי המניות והאג"ח עוברים התאמה לסביבה הכלכלית החדשה וסופגים מהלומות כואבות. אלו גם יחד מאותתים על כניסה לסייקל כלכלי חדש, כזה המגלם פרמיית סיכון גבוהה, הדורשת חשיבה מחודשת ביחס לטקטיקת פיזור נכסי ההשקעה, באופן שתהלום בצורה אפקטיבית את חתך הזמן, סיבולת הסיכון והיבטי המיסוי השונים, ותאפשר לנטרל רעשי רקע בתקופה של סערה בשווקים.

הטעות השכיחה שמובילה לתוצאה הפוכה

ברקע אי-הוודאות השוררת וכהיערכות לתקופה ממושכת של תנודתיות עמוקה בשווקים, ישנה חשיבות יתרה בפיזור נכסי השקעה במכשירים המסוגלים לייצר מענה אופטימלי למערכת הצרכים ופרופיל המשקיע – מידת הסיכון הרצויה, אופק ואופי ההשקעה, נזילות הכספים וניצול מיטבי של הטבות מס. אולם כאן נעוצה הטייה הנפוצה אצל משקיעים וחוסכים, מנוסים וחדשים, כאחד.

למעשה, תמהיל נכסים "טיפוסי" מורכב לרוב ממכשירים סחירים, מניות ואגרות חוב, לצד נכסים בלתי-סחירים (אלטרנטיביים), אלא שפרקטיקת חלוקת הנכסים בין האפיקים השונים, נוטה לרוב לא להבחין היכן נכון להשקיע בנכסי הסיכון ואיפה רצוי לרכז את החשיפה לנכסי השקעה עם פרופיל סיכון נמוך.

ובכן, על-מנת לייצר חיסכון כלכלי מושכל ולנצל את הטבות המיסוי השונות, ניתן "לשחק" עם פיזור ההשקעות. כלומר, לרכז את החשיפה לנכסי סיכון (ניירות ערך וכו') במכשירים המזכים בפטור מס רווח הון (כדוגמת קופת גמל, קרן השתלמות, IRA ועוד), על חשבון צמצום החשיפה לרכיבי סיכון במוצרי השקעה בהם לא קיים פטור ממס רווח (כדוגמת תיק השקעות מנוהל).

גיל קאופמן | צילום: נטו תכנון פיננסי

ההיגיון הכלכלי פשוט ועובד כך – השקעה במניות מגלמת פוטנציאל תשואה גבוה לאורך זמן, ממנה נגזר מס רווחי ההון שנשלם. כאשר מרכזים את ההשקעה במניות במוצרים בהם עומדות לזכותנו הטבות מיסוי, אנו למעשה חוסכים, באופן חלקי או מלא, את תשלום מס רווח ההון בשיעור 25%, בעוד במכשירים אחרים, בהם מנגנון המיסוי לא מזכה בהטבות, היינו נדרשים לשלם את המס במלואו. כלומר, בזכות השינוי בהקצאת החשיפה לרכיבי סיכון בין המכשירים השונים, נוצר פיזור השקעות מושכל ואופטימיזציה מיסויית, המתורגמת לרווח משמעותי נוסף בשורה התחתונה. עם זאת, השינוי בחלוקת פיזור הנכסים לא משנה דבר באשר למידת החשיפה ובהתאם, רמת הסיכון הכוללת של פורטפוליו הנכסים נותרה זהה.

בנקודה זו ראוי להוסיף ולהדגיש כי קיים קשר הדוק בין טווח השקעה למידת הסיכון. על סמך נתונים היסטוריים, ככל שמחזור החיים של השקעה ארוך יותר, כך עקומת הסיכון יורדת. כאשר מדובר בהשקעה או חיסכון המיועדים לעשרות שנים, הסיכון אף נושק לאפס וניתן למקסם את התשואה על כספי ההשקעה. זו למעשה מסבירה את העובדה כי השקעה בנכסי סיכון עדיפה באפיקים ארוכי-טווח (פנסיוניים), שכן רכיב הרווח עשוי להיות גבוה בהתאם – ומכאן שגם החיסכון הנגזר מהטבות המס מתורגם לתוספת משמעותית לשורת הרווח. זו אף מתעצמת בתקופה של תנודתיות עמוקה בשווקים ונוכח אי-הוודאות השוררת בסביבה הכלכלית.

ההשפעה הקריטית של גורם מקצועי מיומן בתקופות משבר

הסערה בשווקים מקרינה על תחושת הביטחון של המשקיעים וחושפת אותם לצעדים פזיזים, כאלו הנובעים מתוך תחושת פאניקה וחרדה לכספם, שעשויים להסב בדרך נזק כלכלי משמעותי. למעשה, מחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית מצביעים על הטיות קוגניטיביות בעת קבלת החלטות הניכרות בעיקר אצל משקיעי הבורסה בתקופות של אי-וודאות ותנודתיות חריפה.

ואולם, בשונה מהמשקיע הממוצע הפועל בעתות משבר מתוך תחושת חרדה מיידית לכספו ובהעדר ראייה ארוכת טווח, ישנם גורמי מקצוע המסוגלים לראות את התמונה המלאה ולהתוות את הדרך בצורה מושכלת, אנליטית וחדה – כאן נכנסים לתמונה הגורמים המקצועיים ובניהם המתכננים הפיננסיים. מתכנן פיננסי מיומן מחזיק בכלים, הידע והניסיון לפעול גם מול עתות משבר בשיקול דעת, תוך נטרול תחושת הפחד והפאניקה שהשוק משדר.

למעשה, מתכנן עתיר ניסיון יודע לשקף את הנתונים ההיסטוריים בפני המשקיע, המובילים למסקנה חד משמעית - על סמך ניסיון העבר, משברים כלכליים, חריפים ככל שיהיו, הם אירועים זמניים והשפעתם על שוקי ההון, בראייה ארוכת טווח, מתפוגגת כליל. המשמעות היא שאם אתם לא בשוק כדי לעשות "סיבוב" ולגרוף רווח מהיר, חשוב לזכור שבחלוף המשבר, השוק נוטה לתקן (לעיתים בחדות ובפרק זמן קצר יחסית) ולהמשיך לעבר היעד הבא. ההיסטוריה הוכיחה זאת כל פעם מחדש.

מכאן, שבעתות משבר ונפילות בשווקים, כאשר תחושת הפסימיות שולטת ואפקט הפחד הופך לאלמנט עיקרי המשפיע על החלטות המשקיעים, חשוב להסתייע בליווי צמוד ומקצועי של מתכנן פיננסי מיומן, המסוגל לקבל החלטות פיננסיות מושכלת ולגבש אסטרטגיית השקעה שתאפשר למקסם את הנכסים הכלכליים ולצלוח את זמני משבר, זה הנוכחי ואלו העתידים לבוא – ואלו כמובן עוד יגיעו.

בשורה התחתונה – אנו, ב-Neto Family Office – חברה המתמחה במשקיעים כשירים מבית נטו תכנון פיננסי, בעלי ניסון של למעלה משלושה עשורים בניהול פיננסי, בניית אסטרטגיות השקעה ארוכות טווח עבור עשרות אלפי משקיעים ובניהם, ניהול הון עבור משקיעים כשירים. החברה פועלת מתוך הבנה כי הערכות מוקדמת של תמהיל הנכסים לצד ליווי מקצועי של קהל לקוחותינו לאורך כל הדרך, הם אלו המבטיחים כי החלטות ההשקעה של היום, יאפשרו לבסס את החוסן הכלכלי של המחר.

הכותב הוא גיל קאופמן, מתכנן פיננסי המתמחה בתכנון עושר וליווי משקיעים כשירים בחברת Neto Family Office מקבוצת נטו תכנון פיננסי.

d&b – לדעת להחליט