חוק המתנות לא יידחה: יאושר בוועדת הכנסת בחמישי

ועדת הכנסת תכונס מחרתיים (יום ה') כדי לאשר לקריאה ראשונה את "חוק המתנות" שנועד לאפשר גיוס תרומות לכיסוי הוצאות משפטיות של בנימין, שרה, ויאיר נתניהו.

בליכוד מבקשים להעלות את החוק להצבעה בקריאה ראשונה כבר ביום חמישי הקרוב על מנת שניתן יהיה להמשיך בדיון בוועדת הכנסת שתאשרו עד ליום א', לקריאה שנייה ושלישית - טרם תצא הכנסת לפגרת הפסח.

הצעת החוק תאפשר לרה"מ לקבל 270 אלף דולר מבן דודו ז"ל נתן מילקובסקי חרף פסיקת בג"ץ שעליו להחזירה עד סוף אפריל 2023. כמו כן, נתניהו יוכל לקבל גיוס המונים של כ-4 מיליון שקל שנאסף עבורו אשתקד ביוזמת ינון מגל.

הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ עמית הלוי (ליכוד), התקבלה לפני כמה שבועות בקריאה הטרומית, וחלה על גיוס כספים למימון הוצאות משפטית ורפואיות של נבחר ועובד ציבור ובני משפחתו. בכנסת לא זוכרים מהירות בזק של פחות מחודש - להשלמת החקיקה של הצעת חוק פרטית.

היועצת המשפטית של הוועדה ארבל אסטרחן, שהיא מוותיקות היועצים המשפטיים במשכן הזהירה בתחילת הדיונים לפני שבועיים כי "ההצעה מעלה חשש אמיתי לפגיעה ביושרה של השירות הציבורי".

היא הסבירה כי "כיום 'חוק המתנות' אוסר על עובדי ונבחרי הציבור לקבל מתנות וטובות הנאה בזיקה להיותם עובדי או נבחרי ציבור. עם זאת, כאשר מדובר במתנה שניתנת מקורבי משפחה או חברים ללא קשר לתפקיד הציבור - הדבר לא אסור".

עם זאת הוסיפה כי "ההצעה מוסיפה חריג של מצבים של צורך חיוני או הליכים משפטיים שבהם אפשר יהיה לתרום סכומים לא מוגבלים לעובדי או נבחרי הציבור (שבינתיים בעקבות דבריה הוגבלו ל-20% מגובה התרומות) גם אם הפן הדומיננטי למתן התרומה הוא התפקיד הציבורי של מקבל התרומה". כלומר: פקיד (וגם נבחר ציבור) יקבל תרומה תוך ניצול תפקידו.

אסטרחן הדגישה: "נעשה ניסיון משמעותי לצמצם את ניגוד העניינים, כמו: איסור קבלת תרומות מגורמים שונים אבל ספק אם יש בסייגים האלה כדי להפחית את הפוטנציאל הגלום בהצעת החוק לפגיעה ביושרו של השירות הציבורי".

גם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ד"ר גיל לימון הביע ביקורת על הצעת החוק והסביר כי "התיקון לא משווה את מצב עובד הציבור לאזרח מן השורה, אלא נותן לעובדי הציבור יתרון על פני הציבור שכן יוכלו לגייס כספים על רקע התפקיד שלהם ומעמדם".

לימון הזהיר כי "תחולת החוק רחבה מאוד והיא חלה בין היתר על שרים, חברי כנסת, שוטרים סוהרים ועוד. ההצעה עומדת בסתירה ל'חוק המתנות' מאחר שהיא מתירה ניצול של מעמד עובד הציבור לטובת הפקת טובת הנאה. אימוץ ההצעה יכול להביא לכך שפעילות שכיום נחשבת למושחתת תחשב לחוקית לאחר שתחוקק ההצעה".

כפי שנחשף בכלכליסט מנכ"ל בית החולים איכילוב רוני גמזו אמר נגד החוק: "יוצר העדפה פסולה של עובדי ציבור על פני אזרחים ולכן אסור לאשר זאת. מעביר מסר שעובדי ציבור עם בעלי זכויות יתר שלא חלה עליהם שום מגבלה בגיוס כספים למימון רפואה פרטית, בין עבור עצמם ובין עבור בני משפחתם ושרפואה פרטית היא אחת מהפריבילגיות שהם זכאים לקבל בתוקף מעמדם".

"לכל אזרח בישראל זכויות לסל שירותים רחב ואף במקרים מתאימים גם למימון של שירות מחוץ לסל לפי החלטת ועדת חריגים. כל אזרח ובכלל זה עובד ציבור שמעדיף לשפר עוד יותר את זכאותו (זמינות, בחירת רופא, וכדומה) מוזמן לרכוש ביטוח משלים או פרטי. כל פריבילגיה אחרת יוצרת הבדלי מעמדות בחוק מערכת הבריאות" קבע.

החוק קובע כי נבחר ציבור ועובד הציבור - כל אחד מהם יוכל לפי הנוסח החדש של החוק יוכל לגייס 15 תרומות ישירות (שלא באמצעות מימון המונים) שאינן מוגבלות בסכום כאשר מספר התורמים לא יעלה על 15. סכום התרומה לא יעלה על 20% מסך התרומות הכולל שרשאי הנבחר ועובד הציבור לגייס.

ובאשר לנתניהו: מתנה של מיליון שקלים של מילקובסקי לנתניהו, מהווה 20% כפי שמוצע בנוסח המעודכן של החוק מהיקף התרומות העכשוויות (5 מיליון שקל). עם זאת, נראה שיוצע לאפשר לנתניהו להגדיל את תקרת היקף התרומות.

מהצעת החוק עולה שנבחר הציבור ועובד הציבור יוכל לקבל תרומה של 1,500 שקל בעילום שם או ממי שלא ניתן לבדוק את זהותו. המשמעות היא שהם יוכלו לקבל תרומות רבות, בלא לחשוף את זהות התורמים כאשר לא יהיה ניתן לזהות את האינטרס שלהם. עלול להיווצר חשש שתרומות רבות ועלומות שם נועדו בבחינת "שלח לחמך" של אדם לשירותו של נבחר או עובד הציבור. תיאורטית תורם אחד יוכל לתת 1,500 שקל לאחרים שיתרמו באנונימיות, אח"כ לאותת לנתרם מהיכן הכסף ולצפות לתמורה.

החוק קובע שעל נבחר ועובד הציבור נאסר לגייס תרומות ממי שכפוף אליו, במישרין או בעקיפין, או ממי שיש לעובד הציבור סמכות לקבל לגביו החלטות, במסגרת תפקידו הציבורי או להמליץ על קבלת החלטות כאמור.

עוד נקבע שעל מקבל התרומה נאסר לקבל החלטות במסגרת תפקידו הציבורי, להענקת זכויות לתורם בלבד או לקבוצה מצומצמת שהוא נמנה עליה 10 שנים מיום קבלת התרומה. יש צורך לפרסם את שמות התורמים גובה התרומה, ומקום מגוריהם באתר האינטרנט של מבקר המדינה.

בישיבתה הראשונה של הוועדה בחוק אמר ד"ר גיל לימון המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ש"החוק הוא פתח לשחיתות".

הסעיפים הבעייתיים בחוק והשלכותיהם:

1. מתן תרומה לנבחרי ועובדי ציבור בחוק מיוחד

הבעייתיות

- חוק פרסונלי רטרואקטיבי שנועד לאפשר לנתניהו לקבל 5 מיליון שקלים שכבר גוייסו

- הוספת עובדי הציבור נועדה להדוף טענות לפרסונליזציה- חוק שתפור על נתניהו בחוק כולו

- פתיח לשחיתות בניגוד לחוק המתנות: נבחרי ועובדי הציבור יוכלו לקבל תרומה בגין תפקידם וגם חשש לפגיעה ביושרו של השירות הציבורי

- פעילות שכיום נחשבת למושחתת תחשב לחוקית לאחר שתחוקק ההצעה.

- העדפה פסולה של עובדי ציבור על פני אזרחים מהשורה בגיוס תרומות.

2. קבלת 15 תרומות גדולות עד 20% מהיקף הגיוס

הבעייתיות

- רמיסת בג"ץ שחייב את נתניהו להחזיר לבן דודו 270 אלף דולר.

- תרומה עם מניע: תלות הנתרמים בבעלי עניין שיכולים להעביר התרומה דרך באנשי קש, יאותתו להם שהם המקור לכסף ומצפים לתמורה.

3. קבלת תרומות בעילום שם עד 1,500 שקלים בלא הגבלת מספר התרומות העלומות

הבעייתיות

- מי שנזקק ל"טובה" יכול לחלק הכסף ולהעבירו בעצמו בלא להיחשף אך לאותת שהוא האחראי לתרומות

4. גיוס תרומות למימון טיפול רפואי

הבעייתיות

- לכל אזרח זכויות לסל שירותים רחב ואף במקרים מתאימים גם למימון של שירות מחוץ לסל לפי החלטת ועדת חריגים. מי שמעדיף לשפר עוד יותר את זכאותו יכול לרכוש ביטוח משלים או פרטי.