כך סוכל חיבור תחנת הרכבת בירושלים לשכונת מאה שערים

עיריית ירושלים ורכבת ישראל לא יקדמו מנהרת הולכי רגל שתחבר בין תחנת הרכבת הכבדה המתוכננת ירושלים מרכז לשכונת מאה שערים, וזאת בעקבות התנגדות של הפלג החרדי הקיצוני העדה החרדית. העדה החרדית היא קהילה מובחנת בתוך כלל הציבור החרדי, שמתנגדת לשיתוף פעולה עם מדינת ישראל ומוסדותיה ואינה מיוצגת בכנסת באופן ישיר על ידי המפלגות החרדיות.

ביולי 2023 פורסם ב"כלכליסט" כי העדה החרדית מתנגדת להארכת קו הרכבת לירושלים ולהקמת תחנת ירושלים מרכז וכי רבני העדה יצאו בהודעה על "מחאה גדולה" נגד התוכנית, וזאת מפני שזו ממוקמת בסמוך לשכונות גאולה ומאה שערים וכי בתכנון יש כניסה תת־קרקעית לתחנה מכיוון מאה שערים.

לצד האיומים במחאה, פעלו נציגי העדה באפיקים רשמיים יותר והגישו השגה נגד התוכנית לוועדה לתשתיות לאומיות. בהשגה שהגישו כתבו כי "התחנה תהרוס את מרקם החיים ואת הצביון בשכונה... בכך שהתחנה תייצר חיבור ישיר ונגיש מתל אביב לתוך לב ליבה של שכונת מאה שערים דבר אשר יחדיר באופן ישיר את התרבות החילונית אל לב ליבן של השכונות החרדיות". רכבת ישראל, שהגישה את התוכנית, החליטה באופן מפתיע להמליץ לקבל את ההשגה ובתגובה הרשמית להשגה נכתב כי גם כך התחנה המתוכננת "אינה יכולה לתת מענה לכמות הרכבות הנדרשת ולביקושים החזויים" וכי "הכניסה המשנית מכיוון מאה שערים, אינה נחוצה לצורך הפעלת התחנה ומשכך ניתן לבטלה".

התוכנית להארכת הרכבת לתוך ירושלים מקודמת בוועדה לתשתיות לאומיות ועלותה מוערכת בכ־4.6 מיליארד שקל. היא כוללת את הארכת מנהרת הרכבת מתחנת יצחק נבון בכניסה לעיר עד למרכזה.

בדיוני ההערות וההשגות בוועדה לתשתיות לאומיות, שתמלולם הגיע לידי "כלכליסט", מוצג השיח שהוביל לגניזת התוכנית. אחד המשיגים ששמו יוסף דוידוביץ' אמר שם כי "אנחנו בנינו את השכונה 160 שנה לפני זה, עוד לפני שהרצל נולד. זה נגד החוק לקחת אנשים לעשות אותם חילונים. זה ממש סכין לגב שלנו ואנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי שזה לא יהיה. אנחנו לא אומרים לכם מה לעשות ואתם תנו לנו לחיות". אליו הצטרף יואליש קרויס, פעיל ירושלמי המוכר בכינוי "קמב"ץ העדה החרדית": "מחר תתחילו לבנות, אנחנו נפגין. אני הולך לעירייה לדבר איתם על התחנה, אומרים לי אנחנו לא אשמים זה הרכבת".

כאמור, תשובת רכבת ישראל לא התייחסה לטענות העדה החרדית, אך נציגיהם ענו כי הם ממליצים לקבל את ההשגה מהטעם שהתחנה לא תעמוד בכל הביקושים (אמירה שסותרת את טענת העדה החרדית שקובעת כי אין ביקוש לרכבת, י"ש). עו"ד טלי ענבר גולן, שייצגה את הרכבת, הוסיפה סיבה נוספת: "אם יוגשו בג"צים שיעכבו את התוכנית על הבסיס הזה, כי האוכלוסיה תטען שאנחנו מזלזלים בה, זה מעכב לי את הכל".

עיריית ירושלים הציגה עמדה הפוכה בדיון, גם אם לא מאוד נחרצת. אדריכל העיר עופר מנור אמר בדיון כי "העמדה שלנו זה שאנחנו כן רוצים את החיבור הזה. זה מאוד חשוב לנו". מנור הוסיף כי העדה החרדית מייצגת את חלק מהציבור בשכונה אך לא את כולו, וכי דווקא תושבי גאולה ירצו להשתמש בחיבור התת־קרקעי כדי להגיע לתחנה. הוא הוסיף גם כי לפי בדיקה של תוכנית אב לתחבורה ירושלים הוכח כי קיימת נחיצות וקיים ביקוש לחיבור למאה שערים. עם זאת, בהמשך הדיון מנור הסתייג מהדברים ואמר כי הוא לא בטוח שהנחיצות היא "היסטרית או דרמטית" וכי אפשר להוסיף את המנהרה גם בהמשך.

בכירים במשרד התחבורה טענו בשיחה עם "כלכליסט" כי הרכבת עצמה ירדה מהדרישה לכריית המנהרה בעקבות בקשה של ראש עיריית ירושלים משה ליאון, שבמקור תמך בתוכנית אך בשלב מסוים שינה את עמדתו וביקש לבטל אותה. בעיריית ירושלים מתמודדים בשנים האחרונות עם התנגדות העדה החרדית לתוואי הקו הירוק של הרכבת הקלה, התנגדות שאופיינה בריבוי הפגנות וטענות על אלימות ואף הצתת כלים הנדסיים והרס תשתיות. הנזק מההתנגדות לפרויקט מוערך במאות מיליוני שקלים וצפוי לעכב משמעותית את השקת הקו.

בעדה החרדית טוענים כי מדובר בניצחון לכל הצדדים. הרב נתן קרמר, פעיל ציבורי, כתב ל"כלכליסט" כי "כמי שמכיר את שני צדי המתרס, מחד, הדרך לפעול מול השלטונות, ומאידך, השקפת העולם של אנשי העדה החרדית, אני שמח שזכיתי להוביל לתקדים שהוכיח לצדדים, כי ניתן לגשר על הפערים בדו שיח. תקוותי שהוכחה זו, תמנע בעתיד חיכוכים והפגנות מיותרות, המשפיעים באופן שלילי על החיים של כולנו".

מעיריית ירושלים נמסר: "ראש העיר טרם עסק בסוגיה וימשיך לפעול לפיתוחה של העיר, בהתאם להמלצות כלל גורמי המקצוע ולטובת תושבי העיר".

מרכבת ישראל נמסר: "לבקשת העירייה הרכבת התחשבה בהתנגדות התושבים והסכימה להשהות את קידום הכניסה המשנית משכונת מאה שערים. הרכבת השאירה לעצמה את האופציה לקדם כניסה זו בעתיד על ידי סימון השלוחה והכניסה ברמה המתארית. יש לזכור כי החלטה סופית בעניין כניסה זו תיקבע על ידי חוקרת הות"ל".