אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבלגן בשופרסל: זה לא ניהול, זו הפקרות אוראל כהן, אלעד גרשגורן

דעה

הבלגן בשופרסל: זה לא ניהול, זו הפקרות

תהליך קבלת ההחלטות ההפכפך בדירקטוריון שופרסל לוקה בחוסר שקיפות מדאיג ומעלה סימני שאלה בדבר התאמתם של הדירקטורים לתפקיד. חשיפת הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון יכולה למנוע הישנות של התנהלות כזאת

18.05.2022, 17:55 | גלית חמי

במהלך השנה האחרונה הספיקו חברי הדירקטוריון של שופרסל, הקמעונאית הגדולה בישראל, לתמוך במינויו של יקי ודמני ליו"ר דירקטוריון החברה, לתמוך בהחלטתו להדיח את מנכ"ל החברה איציק אברכהן מתפקידו, לתמוך במינויו של עופר בלוך למנכ"ל, להדיח את ודמני מתפקידו כיו"ר ועכשיו לסלול את הדרך חזרה למינויו של אברכהן ליו"ר שופרסל.


קראו עוד בכלכליסט:

מה גרם לאותו הרכב של אנשים מכובדים שיושבים בדירקטוריון של שופרסל לשנות דעתם מקצה לקצה? אין כל גילוי מלא או שקיפות בתהליך קבלת ההחלטות ההפכפך. אין מי שיתן הסבר להחלטות הכה גורליות לעתידה של החברה, המתהפכות כל שני וחמישי. נותרת רק השערה אחת סבירה להתנהלות המבישה שלהם והיא שכל מה שמניע אותם הוא הרצון שלהם להבטיח את המשך כהונתם בדירקטוריון החברה. כל בחירה שעשו, לכל כיוון, היתה למעשה ניסיון להשביע את רצונם של מי שאמורים להכריע את גורלם לגבי המשך כהונתם בדירקטוריון.

כך הגענו למצב שמי שלא רצה את אברכהן כמנכ"ל שופרסל יקבל אותו כעת כמנכ"ל־על, ומי שלא רצה בהדחתו של אברכהן וחשב שטוב היה אילו נשאר – יכול לרשום לעצמו ניצחון.



יקי ודמני ואיציק אברכהן על רקע סניף שופרסל, צילומים: אוראל כהן, דורון גולן יקי ודמני ואיציק אברכהן על רקע סניף שופרסל | צילומים: אוראל כהן, דורון גולן יקי ודמני ואיציק אברכהן על רקע סניף שופרסל, צילומים: אוראל כהן, דורון גולן

לאברכהן זכויות רבות בהישגים הרבים שרשמה רשת שופרסל בעשור האחרון. הוא הוביל את הרשת למעמד מוביל, שיפר את רווחיותה, ידע היטב לנצל הזדמנויות לאורך השנים ולהתמודד עם משברים במשק ובכלכלה, והשביח את ערכה לבעלי המניות.

אבל יהיה מנכ"ל חזק ומוכשר ככל שיהיה, מוסד הדירקטוריון אמור להיות מי שגם משגיח ושומר על טובת החברה לצדה של ההנהלה. וזה, מסתבר, לא היה המצב בשופרסל לפני הדחתו של אברכהן וכנראה גם לא יהיה אחרי חזרתו לחברה.

שופרסל במקרה הזה אינה שונה מחברות גדולות רבות אחרות, שבהן הדירקטוריון אינו באמת ממלא את תפקידו, או שמקבל החלטות הפכפכות, בלתי מוסברות ומנומקות.

הדבר מטריד פי כמה באותן חברות ענק כמו שופרסל, שמתנהלות בשנים האחרונות ללא גרעין שליטה. השקיפות של קבלת ההחלטות בחברות כאלה נמוכה יותר מאשר בחברות עם בעל שליטה המחויב על פי חוק לדווח על כל מהלך שנוגע לשיקוליו האישיים. לעתים, כך נראה, הפוליטיקה הפנימית מנחה את קבלת ההחלטות בדירקטוריונים של חברות אלה.

וכאן נכנסת לתמונה רשות ניירות ערך. יו"ר הרשות ענת גואטה הצהירה לא אחת את תפיסת עולמה לגבי חברות ללא גרעין שליטה לפיה היא מצפה לאקטיביזם מוסדי. כלומר שהגופים המוסדיים יגלו יותר דומיננטיות. "תפקידנו ברשות אינו לקבוע איך ייראה השוק ולצמצם עד כמה שניתן את מעורבותנו". או במילים אחרות: שכוחות השוק ינתבו את המהלכים בחברות הגדולות במשק. לתפיסה הזו יש אולי תקדימים בעולם, אבל לא כל מה שקורה בעולם הוא בהכרח טוב יותר או נכון יותר. לתפיסה הזו יש מחיר כבד שבא לידי ביטוי בהתנהלות מופקרת של דירקטורים בחברות המובילות במשק ובפגיעה במוסד הדירקטוריון.


ענת גואטה, צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל ענת גואטה | צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל ענת גואטה, צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל

אקטיביזם היא סיסמה יפה, אבל רגולטור טוב נמדד גם ביכולת לקרוא את השטח ולדעת לזהות היכן מתגלים כשלי שוק, ובהתאם להפעיל את הכלים העומדים לרשותו. לבטח כשמדובר בתופעה חדשה יחסית שבה שוק ההון המקומי עושה את צעדיו הראשונים, ואין כל סיבה שלא לסייע לו לעשות אותם בצורה המיטבית.

במקרה של שופרסל, למשל, חשיפת הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון – בהן התקבלו ההחלטות על הדחה, מינוי, הדחה ושוב מינוי, של יושבי הראש והמנכ"לים של החברה – היתה אולי יכולה לשפוך קצת אור על התאמתם של הדירקטורים לתפקיד שהם מבקשים למלא, ואולי גם להרתיע דירקטורים אחרים, ובכך להחזיר מעט מכבודו האבוד של מוסד הדירקטוריון.

הדירקטורים בשופרסל – רן גוטפריד, ד"ר איילת בן עזר, אלדד אברהם, גדעון שור, מיכל קמיר, יואב שלוש ואיריס שפירא ילון – שאחראים להחלטות ההפכפכות, הם אלה שבהתנהלותם המופקרת גם אישרו השבוע את תנאי העסקתו המפנקים במיוחד של המנכ"ל הנכנס עופר בלוך: 125 אלף שקל לחודש, מענקי הסתגלות החורגים ממדיניות התגמול של החברה ומענקי ביצועים. זאת כאשר גם הוא עצמו יודע שסיכויו להישאר בתפקיד קלושים למדי עם כניסתו של אברכהן לתפקיד. לנוכח תנאי אי הוודאות בהם הוא נכנס לתפקיד נכון היה לחכות עם אישור תנאי העסקתו ומצנח הזהב הנדיב שניתן לו. אבל כל עוד אין מי שיקח על עצמו את תפקיד המבוגר האחראי – הבלגן ימשיך לחגוג, מוסד הדירקטוריון ימשיך לאבד ממעט האמון שעוד נותר בו, וכוחות השוק לא בהכרח יובילו למקום טוב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות