חברות ישראליות סיפקו שירותים וסחורות לאונר"א

25 חברות ישראליות קיימו עסקאות ישירות עם ארגון אונר"א (UNRWA) בשנים 2020–2023, שבגינן הכניסו כ־60 מיליון דולר. חלקן המשיכו למכור לארגון סחורה ושירותים גם לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ברבעון האחרון של 2023.

הנתונים האלה התגלו על ידי ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) והוצאו מדו"חות ההתקשרויות של אונר"א עם ספקים ישראלים בשנים 2023-2020 (למעט הרבעון השני של 2023, שלגביו לא נמסרו נתונים על ידי אונר"א). הדו"חות הללו מלמדים שחברות ועסקים רבים בישראל מתפרנסים באופן ישיר מפעילותו של הארגון שהפך לשנוי במחלוקת.

אונר"א הוא ארגון של האו"ם שהוקם על מנת לתת שירותי סעד לפליטים פלסטינים ברצועת עזה, הגדה המערבית לרבות מזרח ירושלים, ירדן, סוריה ולבנון. לטענת ישראל, עובדים של אונר"א השתתפו בביצוע מעשי הטבח במתקפת 7 באוקטובר, ואף נעשה שימוש במתקנים ובכלי רכב של הארגון לצורך ביצוע המתקפה. ישראל טוענת כי קיים קשר מבני בין אונר"א לחמאס. לפי דיווחים, עד כה הואשמו 12 מעובדי הארגון בגין מעורבותם לכאורה במעשי הטבח. לפי מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, תשעה מחבלים עובדי אונר"א פוטרו, אחד מהם מת וזהות של שני מעורבים נוספים נמצאת בבירור.

בשבוע שעבר התקבלה במערכת הביטחון הישראלית את ההחלטה לפעול להחלשת אונר"א עד כדי הפסקת פעילותו. גישה זו אומצה לאחר התלבטות ארוכה מצד הגורמים המדיניים והביטחוניים, שסברו שאף שאונר"א הוא ארגון בעייתי שמנציח את בעיית הפליטים ומשתף פעולה עם ארגוני טרור כמו חמאס, אין לו כרגע אלטרנטיבה אמיתית בכל הקשור לניהול וחלוקת הסיוע ההומניטרי לתושבי עזה, בתקופה שבה הסיוע הזה הוא קריטי מתמיד - כך גם על פי עמדת ישראל הרשמית. אין חולק על כך שבעזה מתחולל כעת משבר הומניטרי רב־ממדים, כאשר בחלק מהדיווחים נטען כי חלק מהאוכלוסייה העזתית הגיעה למצב של רעב קיצוני וכי קיים חשש מהתפשטות של מחלות ומגפות.

בסופו של דבר, ההחלטה להצר את צעדי הארגון הגיעה לאחר שבצה"ל הגיעו למסקנה כי "ייבוש" הארגון יפגע בתשתית האזרחית של חמאס ברצועת עזה, ולאחר צבר עדויות ששיקפו את מעורבותם של עובדים בארגון בטבח 7 באוקטובר ובקשרים ההדוקים שלו עם הזרוע הצבאית של חמאס. בצה"ל ובממשלה בוחנים, בין השאר, הסתמכות על חמולות מקומיות בעזה, אך גם מדיניות זו עלולה להיות בעייתית, ובשבוע שעבר דווח כי חמאס הוציא להורג בני חמולה שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל.

אחת מדרכי הפעולה המרכזיות לצמצום פעילות אונר"א היא מלחמה כלכלית. במערכת הביטחון פועלים לשלול מהארגון את היכולת להתנהל באופן עצמאי יחד עם ניסיון לייבש את מקורות המימון שלו. השבוע דווח כי המדינה הורתה לבנקים הישראליים לסגור את חשבונות הבנק המשמשים את הארגון, ובחודש שעבר בנק לאומי הודיע כי הוא חוסם את חשבון הבנק של אונר"א מתוך חשש שהכספים מסייעים לגורמי טרור.

לצד הבנקים הישראליים, לאונר"א יש קשרים כלכליים ענפים עם גופים רבים במשק הישראלי, מפני שבסופו של דבר חלק ניכר מפעילותו מתבצעת בשטח ישראל. למשל, המשרד המרכזי של אונר"א שמטפל בענייני הפלסטינים ביהודה ושומרון ממוקם בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים, ובשנים 2020–2023 שילם הארגון כ־2.1 מיליון דולר לעיריית ירושלים בתשלומי ארנונה.

כאמור, לפי הדו"חות, בשנים 2023-2020 בוצעו עסקאות ישירות בסך של כ־60 מיליון דולר בין אונר"א לבין חברות ישראליות, אבל זה מה שמכונה "הכסף הקטן". ההערכה היא שחברות רבות בישראל מספקות שירותים ומוכרות מוצרים לאונר"א באופן עקיף באמצעות מתווכים, ובהם קבלנים ואנשי עסקים עזתים שלפי הערכות לפחות חלקם אנשי חמאס.

החברות הישראליות המרכזיות והמוכרות שעבדו באופן ישיר עם אונר"א בשנים 2023-2020 כוללות את חברת האנרגיה פז, יבואניות כלי הרכב צ'מפיון מוטורס, אוטו חן וקרסו מוטורס, וחברות התקשורת תדיראן טלקום (חלק מאפקון החזקות של קבוצת שלמה) ונטוויז'ן 013 (בבעלות סלקום). סכום העסקאות הכולל שאונר"א ביצעה ברבעון האחרון של 2023 עמד על 85 מיליון דולר, כאשר הספקים העיקריים היו חברות מהרשות הפלסטינית ועזה, איחוד האמירויות, מצרים, סוריה, לבנון, ירדן, טורקיה, אך גם ממדינות כמו אוסטריה, שבדיה, דנמרק וכאמור ישראל.

חלק מהחברות שעושות עסקים עם אונר"א טענו כי חלק מההתקשרויות שמופיעות בדו"חות הן הסכמים שלא קוימו, וכי התשלום לא בוצע בפועל, בין היתר מפני שבנקים ישראליים ועסקים אחרים כבר לא מוכנים לעבוד עם אונר"א – וכך נוצר מצב שעסקים שעבדו עם הארגון עוד בתקופה שהקשר שלו לחמאס לא היה ידוע נותרו כעת עם חובות. מנהל של אחת החברות אמר ל"כלכליסט" כי שכניו באזור התעשייה יודעים כי הוא מספק שירות לארגון, ומאז עושים עליו חרם שפגע בעסקים שלו משמעותית: "אנחנו לא יכולים לשלם משכורות. יש לי 50 עובדים שכבר חודשיים אנחנו בקושי מפעילים אותם. אונר"א חייבים לי 5 מיליון שקל והבנקים לא מוכנים לקבל כסף מהם. אני זכיתי במכרז, עבדתי בנאמנות לפי החוק ועכשיו מחרימים אותנו. אני דואג ומפחד גם שיבואו אנשים וישרפו לנו את העסק".

חברות אחרות ציינו כי מאז השבעה באוקטובר הן הפסיקו לעשות עסקים עם אונר"א, על אף שהתקשרויות שלהן עם אונר"א מופיעות בדו"ח של הרבעון האחרון של 2023.

ח"כ יוליה מלינובסקי. "לא לגיטימי שחברות ישראליות יעבדו עם אונר"א" | צילום: אוראל כהן

בשיחה עם "כלכליסט" אמרה ח"כ מלינובסקי כי "במשך שנים רבות מדינת ישראל וחברות בישראל עבדו עם אונר"א. אבל כעת, לאחר שהתבררו הזוועות שביצעו עובדי אונר"א כמו רצח של חטופים, על ישראל להכריז על אונר"א כעל ארגון טרור".

מלינובסקי מעריכה שסכום הגבוה מ־60 מיליון דולר מגיע בסופו של דבר מאונר"א לישראל דרך צד שלישי. למשל, קבלן עזתי המקורב לחמאס שזכה במכרז של אונר"א להקמת בית ספר בעלות של מיליוני דולרים קונה סחורה כמו מלט בישראל. "המשך קשרי מסחר ועבודה אם אונר"א מהווה פגיעה בזכרם של הנרצחים", הדגישה מלינובסקי.

מלינובסקי הגישה באחרונה הצעת חוק שתכריז על אונר"א כארגון טרור. חקיקתה של הצעת החוק תמנע מהארגון לפעול בתחומי ישראל, ותאסור על גופים וחברות ישראליות לעבוד עם אונר"א. הצעת החוק זכתה להתנגדותה של ועדת השרים לענייני חקיקה. הצעת החוק הזו גם לא קיבלה פטור מחובת הנחה בכנסת במשך 45 ימים לפני העלאתה להצבעה בקריאה הטרומית. לפיכך, מלינובסקי תוכל להעלותה להצבעה בקריאה הטרומית רק בעוד חודשיים, עם תחילת כנס הקיץ של הכנסת במאי.

"בעיניי אישורה של הצעת החוק הוא בגדר חוב שלנו לכל הנרצחים, הנפגעים, הנעדרים ובני משפחותיהם", אמרה מלינובסקי. "אי אפשר לעבור לסדר היום ולהמשיך לסחור עם אונר"א". מלינובסקי מתקוממת על כך שהמל"ל (המטה לביטחון לאומי) בראשות צחי הנגבי מתנגד לקידומה של הצעת החוק. "המל"ל כפוף לראש הממשלה בנימין נתניהו, ועליו לפעול להצר את צעדיו של אונר"א בישראל, ולמנוע קשרים כלכליים בין הארגון לבין חברות ישראליות", אמרה. כמו כן, היא מתקוממת על כך שדיון בעניין שיזמה בעניין אונר"א בוועדת חוץ וביטחון הוכרז כדיון חסוי.

לטענתה, הסיבה להתנגדותה של הממשלה להצעת החוק היא חוסר רצונה להרע את יחסיה עם האו"ם ועם מדינות העולם. "אבל אחרי שאיבדנו ביום אחד 800 אזרחים וחיילים, ויש לנו חטופים בידי ארגון חמאס, שחלק מנציגיו הם אנשי אונר"א, לא אכפת לי מהאו"ם", הוסיפה. עוד ציינה כי "בתחילת המלחמה מדינות רבות בעולם ניצבו לצד ישראל, ואף השעו קשרים ותמיכה עם אונר"א, אבל כעת מדינות כמו קנדה, שוויץ, שבדיה וצרפת חוזרות לעבוד ולהזרים כסף לאונר"א. אם היינו מכריזים על אונר"א כעל ארגון טרור, ייתכן שמדינות רבות היו הולכות בעקבותינו".

מפז נמסר כי ההתקשרות עם אונר"א עזה הופסקה ב־7 באוקטובר. מהחברות קרסו רכב, צ'מפיון מוטורוס, תדיראן טלקום ונטוויז'ן 013 - לא נמסרו תגובות.