הנסיון של סמוטריץ' להשפיע על התחזית לתקציב המדינה - מהלך הזוי ומסוכן

כפי שנדרש בתיקון החוק ממאי האחרון עבור שנים שבהן נחקק תקציב דו-שנתי (כמו התקציב הנוכחי, שהוא לגבי 2023-2024), כבר בספטמבר מחויב משרד האוצר לבצע אומדן ראשוני - מעין אינדיקציה מקדימה לגבי עד כמה התחזיות שגובשו במקור עם גיבוש תקציב המדינה (תחילת 2023) רלוונטיות, מתואמות ועקביות עם המציאות הכלכלית שכבר מסתמנת לגבי 2024.

הרציונל שעומד מאחורי התיקון הבריא הזה הוא כי היות שהתחזיות והאומדנים - לרבות אומדני הכנסות המדינה - גובשו הרבה לפני המועד הרלוונטי לתחזית (תחילת 2023 כלפי כל שנת 2024), קיים פער זמנים גדול למדי והמציאות הכלכלית מאופיינת באי ודאות, יש לבצע מעקב אחרי אותן תחזיות לקראת השנה השניה של התקציב הדו שנתי.

אגב, אין מדובר במסמך ה"נומרטור" וגם לא במסמך שקובע עדכון תחזיות או אומדנים (זה יגיע בנובמבר, אם בכלל) וגם לא בעדכון מדיניות (זה יגיע לקראת סוף השנה, אם בכלל), אלא רק במסמך מקדימי שמבקש להשוות בין המציאות הנוכחית לתחזיות מוקדמות ובעיקר לעדכן את ועדת הכספים על שינויים בתנאי הרקע הכלכליים. מעין היערכות לבאות. מדובר במסמך שכולו מקצועי ולפיכך הדרג המקצועי במשרד – ורק הוא - עוסקים בו.

האחריות הרשמית לגיבושו היא של הכלכלן הראשי של המשרד, ד''ר שמואל אברמזון, שנכנס לאחרונה לתפקיד כממלא מקום ולא בתפקיד קבע למרות שהוא עומד בכל הפרמטרים. הערכות הן כי סמוטריץ' רוצה לבדוק את הנאמנות שלו כלפיו ועד כמה הוא יהיה עצמאי. אי מתן הקביעות הוא כלי להפעלת לחץ עליו.

באינסטנציה כזו מבינים עד כמה כלכלן ראשי מקצועי הוא דבר קריטי: אומדנים ותחזיות צמיחה והכנסות חייבים להיעשות על ידי גורמים מקצועיים, שכן הם אלו שקובעים את גודל הגירעון (על ההוצאה הממשלתית אין תחזית אלא נתון שכן מדובר בהחלטת ממשלה ויש עליה שליטה לעומת צמיחה והכנסות שתלויות באין ספור משתנים).לכן, קריטי שידיים פוליטיות לא תיגענה בהן והמלאכה תיעשה באופן בלעדי ע"י הפקידות המקצועית.

כך התנהלו הדברים עד שהגיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והחליט לשנות את הנוהל בצעד חסר תקדים. לפני שנכנס לעובי הקורה חשוב להבהיר: המסמך שהכין אברמזון בהתייעצות עם שאר האגפים, לרבות אגף התקציבים, הוא מאוד "יבש" ולא נכתבו בהם דברים דרמטיים לגבי המשק הישראלי. ההפיכה המשטרית מוזכרת בו רק פעמים.המשפט החמור ביותר שנכתב בדוח הוא:

"מגמות המאקרו בכללותן מצביעות על עמידות המשק הישראלי. לצד זאת, כמה התפתחויות כלכליות, גלובליות ומקומיות שחלו מעת אישור התקציב משפיעות לרעה על התנאים הפיסקאליים שבהם פועלת הממשלה וייתכן כי מגמה זו, לצד סיכונים נוספים, ימשיכו להשפיע על הסביבה הפיסקאלית גם במהלך שנת 2024".

כלומר, סמוטריץ' כבר השיג ניצחון טכני בכך שהצליח לרכך את הפקידים ואת אברמזון. זאת, אחרי שניסה להתערב ולהשפיע על כתיבת הדוח. ואולם, הוא לא הסתפק בכך וצירף לדוח המקצועי הקדמה פוליטית בוטה: "האיתנות של המשק הישראלי מתחדדת שבעתיים נוכח קמפיין שמנהלים בחודשים האחרונים גורמים חסרי אחריות שמנסים לפגוע בכלכלה באופן מכוון במסגרת מאבקם הפוליטי בממשלת הימין ובתיקונים החשובים שהיא מבקשת להעביר במערכת המשפט הישראלית.

"כוחות אדירים עם תקציבי עתק וגיבוי תקשורתי חסר תקדים שמוציאים דיבתה של ישראל רעה בעולם הכלכלי, בשקרים בוטים ובהפחדות שווא, ועושים הכל כדי ליצור בהלה וסנטימנט שלילי בכלכלה. עד כה נראה שהשפעתם על הכלכלה מזערית בלבד. השוק החופשי חכם יותר ממה שסברו מובילי הקמפיין שורפי האסמים".

ההתערבות הפסולה והמיותרת של סמוטריץ' עלולה לגבות מכלכלת ישראל מחיר כבד שאותו ישלמו משקי הבית: ברגע שחברות דירוג, מוסדות פיננסים ומשקיעים בינלאומיים וארגונים כלכלים גלובליים (IMF, OECD) יתחילו לחשוד כי הפקידות המקצועית פועלת"תחת אימת הפוליטיקאים – ועוד פוליטיקאי מהימין הקיצוני - מצבנו יהיה בעייתי מאוד. קל וחומר כשמבינים כי 80% מההון שמניע את ההייטק (הקטר של המשק) הוא כסף זר.

נסיון השתלטות על פקידות מקצועית ועל התוצרים שלהם – לרבות מידע גולמי - הוא מהלך אופייני של משטרים פופוליסטים אוטוריטרים שגורלם הכלכלי היה מר. מוטב לסמוטריץ להרחיק את ידיו כמה שיותר וכמה שיותר מהר מקודש הקודשים של המדיניות והכלכלה - הדאטה. הבעיה הגדולה עם אובדן אמון היא שזה קורה ברגע ומאוד קשה לאמוד מתי זה יקרה (התהליך אינו ליניארי). סמוטריץ' משחק באש והעלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים, שכן לאבד אמון לוקח שניה אך להחזירו לוקח שנים.