רפורמת השכירות והטלת מגבלות נוספות על שימוש במזומן - מחוץ לחוק ההסדרים

ועדת הכספים אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את הצעת התקציב לשנת 2023-2024 ואת חוק ההסדרים הנלווה אליו. שתי רפורמות מהותיות הוצאו מחוק ההסדרים, למרות דרישת האוצר: האחת היא הדרישה להטיל חובת דיווח על מי שנהנים מפטור ממס על הכנסות משכר דירה, והשנייה היא לבטל את ההצמדה למדד של הפטור. גפני העביר את הסעיפים בחקיקה שמגדילים את הפטור לבעלי דירה יחידה, אך סירב להעלות את החלק המשלים של החוק והוא הטלת חובת דיווח על כל הנהנים מהפטור.

נציגי האוצר הציעו להטיל חובת דיווח על מי שנהנה מהפטור - שכיום עומד על 5,471 שקל בחודש. מעל לסכום זה מתחילים לשלם מס על השכרת הדירה; שנית, הציעו לבטל את ההצמדה למדד המחירים לפטור, כלומר הפטור יישחק עם השנים; ושלישית - וזהו החלק שנשאר בחוק ההסדרים - מי שיש לו רק דירה אחת בבעלותו ייהנה מפטור גבוה יותר, עם תקרה של 7,500 שקל בחודש.

רפורמה נוספת נועדה להילחם בהלבנת הון ובפשיעה במגזר הערבי באמצעות הטלת מגבלות נוספות על שימוש במזומן. ההצעה הייתה להטיל איסור על החזקת מזומן מעל לסכום של 200 אלף שקל; וחובת דיווח על החזקת מזומן מעל לסכום של 100 אלף שקל. עבירה על סעיפים אלו דינה היה אמור להיות קנס, אלא שגפני טען כי החוק "לא בשל", ולא העביר אותו.

התקציב לשנת 2023 עומד על 484 מיליארד שקל, ולשנת 2023 על 514 מיליארד שקל. יו"ר הוועדה גפני חתם את הדיונים ואמר: "אני שמח שאחרי זמן יש תקציב למדינת ישראל, יש לכך חשיבות עצומה". המשמעות היא שהתקציב מוכן לקריאה ושנייה ושלישית במליאה, וזו צפויה להתקיים במהלך השבוע הבא.

בשבועות האחרונים התקיימו דיונים רבים בוועדת הכספים על שורה של רפורמות בחוק ההסדרים, כשהבולטת בהם היא רפורמת קרן הארנונה, אך לצדה אושרה גם חקיקה המחייבת את הממשלה לתקן את התקציב לקראת 2024 במקרה של ירידה דרמטית בתחזית ההכנסות ועוד שורה של תיקונים בעולמות המיסוי.