הפרקליטות הגישה מעל 10 כתבי אישום נגד ערבים עקב הסתה לטרור

מבין רשויות המדינה שמיהרו להגיב לאירועי ה-7 באוקטובר צריך לציין את פרקליטות המדינה שהגישה כבר למעלה מעשרה כתבי אישום נגד ערבים, אזרחי ישראל, בעבירות של הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור. כתבי האישום נגזרו מהנחיית פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, לפתוח בחקירה, לעצור ולהעמיד לדין כל מי שמפרסם דברי שבח ותמיכה בטרור החמאסי.

מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי ציין אתמול את ההתנהגות למופת של ערביי ישראל; אולי בניסיון לצנן את דבריו של השר שלו איתמר בן גביר, שאמר כי "לדעתי תרחיש של שומר חומות 2 בפתח".

הטקסטים שביססו את כתבי האישום שהוגשו, נבחרו מתוך למעלה ממאה מקרים שבהם נפתחה חקירה. ובהחלט ייתכן שמספר האישומים יגדל בהמשך. בין הנאשמים מצויים גברים ונשים שחיים בתוכנו ומשולבים במרקם היום-יומי שאנו נתקלים בו מדי יום. למשל היא בת נשאת חאג' יחיא, תושבת טייבה כבת 20, שעבדה כשנה כסייעת במעון ילדים "הוד ילדותי" בהוד השרון, מעון יום לתינוקות ופעוטות בגילאים 4 חודשים עד 3 שנים.

חאג' יחיא הפיצה בחשבון האינסטגרם שלה ביום פתיחת המלחמה, ב-7 לאוקטובר את הטקסט הבא: "אין יפה יותר מלהתעורר לחדשות של ההתנגדות הפלסטינית בעוטף עזה ומראות האימה ופחד הציונים והטילים הנופלים על ראשיהם. אלוהים תן לעבדים שלך ניצחון בעזה ובפלסטין". על כך היא מואשמת בהסתה לטרור, וגילוי הזדהות עם ארגון טרור. אגב, הורים לילדי המעון ואף גורמים מטעם המעון עצמו, גינו והלינו על פרסומים קודמים שלה, אך היא המשיכה לעמוד במופגן מאחוריהם ולחזקם.

מלבדה, קרוב למחצית הנאשמים הן נשים. לנה אבו-סלאח ממע'אר, חנין אלזרו מטבריה, הנאדי מקאווי מירושלים וגם, מיה נתן מאילת שביומיים הראשונים למלחמה פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה, דל התפוצה יש לומר, פוסטים ששיבחו את פעולות חמאס בישובי העוטף. סניגורה ניסה לטעון למצב נפשי לקוי, אבל השופט אור אדם שהאריך את מעצרה קבע שנתן "לא נראתה הזייתית או סובלת מהחרפה פסיכוטית, והיא אף התנגדה לטיפול רפואי".

היום (ב') הוגש כתב אישום בעבירה של "גילוי החלטה לבגוד" נגד מוסטפא ג'מאל, איש דת ודרשן מסגד הארבעים בשכונת עיסאוויה בירושלים. לאחר קריאת החמאס לעם הפלסטיני ולכל "בני האומה האיסלאמית" לעלות לכיוון ירושלים, נשא ג'מאל נאום ביום שישי ה-13 באוקטובר, שהגיב לאותה קריאה ואמר בין היתר: "כל מי שיוותר על הלחימה והג'יהאד בזמן הזה הוא לא מהאומה האיסלאמית. עונשו וסבלו יהיה בידי אללה יתברך". בהמשך לקריאות השונות התפתחו התפרעויות אלימות.

במקביל, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה החלה, מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, לפעול להסרת תכנים, חשבונות, דפים ומשתמשים ברשתות החברתיות השונות, המפיצים תכני הסתה לאלימות ולטרור המזוהים עם ארגון הטרור חמאס, המפרסמים דברי שבח למעשי טרור, והמציגים תמונות מבזות או משפילות של הרוגים, פצועים וחטופים מאזור עוטף עזה. אלפי בקשות להסרת תכנים הוגשו לפייסבוק, טיקטוק, טוויטר, אינסטגרם, טלגרם ויוטיוב. מהפרקליטות נמסר ש"כ-90% מכלל הבקשות לפלטפורמות של חברת מטא - פייסבוק ואינסטגרם - התקבלו והתכנים הוסרו. כ-85% מהפניות לטיקטוק התקבלו אף הן והתכנים הוסרו. אשר לרשת טוויטר, נעשה כעת מאמץ לקדם קשר מול החברה על מנת להעלות את מידת היענותה לבקשות".

בנוסף, אישר שר המשפטים יריב לוין, לבקשת גורמי הביטחון, לפרסם תזכיר חוק בנושא איסור צריכת תכני טרור. לפי התיקון, שהוכן על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, תיאסר צריכה שיטתית ומתמשכת לפרסומים של ארגוני הטרור חמאס ודאעש, שיש בהם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור ותיעוד מעשה טרור. מדובר בצריכת פרסומים שלא בתום לב, באקראי או למטרה כשרה.