נשיא דנונה המליץ על מס ג'אנק פוד בתקווה להתניע טרנד

קריאה לא שגרתית הגיעה בשבוע שחלף מאחת מיצרניות המזון המובילות בעולם: נשיא דנונה בריטניה, ג'יימס מאייר, קרא לממשלה להטיל מס משמעותי על ג'אנק פוד כדי לנסות ולבלום את מגפת ההשמנה המתפשטת בממלכה. "מאמצי תעשיית המזון בבריטניה לשפר את הפרופיל הבריאותי של מוצריה לא התקדמו מספיק מהר. הגענו לנקודה שבה נדרשת התערבות משמעותית של הממשלה", הוא הסביר, והצליח לעורר את זעמם של יצרני הממתקים ואת אהדתם של שוחרי הבריאות.

בריאיון ל"אובזרוור" הבריטי מאייר הסביר כי במציאות שבה ליצרני המזון אין תיאבון לשנות, והצרכנים שולחים בקלות את ידם אל מדפי המזון הלא בריא, מס ג'אנק פוד הוא הדרך היחידה שתתמרץ את התעשייה כולה "להתקדם לייצור מוצרים בריאים וברי קיימא". בין השאר מאייר הציע להגדיל את השקיפות בנוגע לערכים התזונתיים, זאת לצד השתת מגבלות על פרסום מוצרים עתירי שומן, סוכר או מלח והתאמת שיעורי המע"מ לסימון הבריאותי. "הגיע הזמן שהממשלה תעבור ממדיניות שמעדיפה זהירות למדיניות שקובעת פרמטרים ברורים לענף ולצרכנים לגבי מהו מוצר בריא", סיכם.

חברת דנונה הצרפתית, יצרנית אקטימל, נמנית עם מותגי היוגורט הגדולים בעולם ומחזיקה גם במותגי המים Evian ו־Volvic ובפורמולות מזון לתינוקות. בשנה שעברה נרשמה עלייה של 7.8% במכירות הנטו הגלובליות שלה ל־27.7 מיליארד יורו.

ההצהרה של מאייר תואמת את אסטרטגיית החברה למתג את עצמה כיצרנית מזון בריא. לדבריו, 10% בלבד מהמוצרים של דנונה יושפעו ממס ג'אנק פוד. בינתיים דנונה בריטניה השיקה באפריל את יוזמת "מחויבות לבריאות" במסגרתה הכריזה כי לעולם לא תייצר מוצר לילדים שתכולת הסוכר, המלח או השומן בו גבוהה מהמומלץ בבריטניה. במקביל היא התחייבה כי לפחות 90% מהיצע המוצרים שלה (לפי נפח מכירות) לא יכללו שומנים, סוכרים או מלחים בכמות המחייבת סימון לפי הרגולציה שנכנסה לתוקפה בבריטניה ב־2022.

דנונה, שהחליטה למתג את עצמה כחברה השואפת להגדיל את הרכיבים המזינים במוצריה, נחשבת לחריגה בנוף. כך למשל ענקית המזון נסטלה ספגה ביקורת בחודש שעבר על השקת דגני הבוקר KitKat, המכילים כמעט 25% סוכר.

באופן מסורתי חברות המזון מפעילות גופי לובינג במסדרונות השלטון במדינות השונות כדי לסכל ניסיונות להכניס את מוצריהן הרווחיים תחת רגולציה שעלולה להפחית את הביקושים להם, שכן מיסוי מזונות שאינם בריאים, כמו משקאות ממותקים, מעלה את מחירם. בהתאם, לאורך השנים ניסו יצרניות המזון לעשות ככל האפשר כדי להמתיק את הגלולה, ועל פי רוב הצליחו - החל בטענות לכך כי הממצאים הבריאותיים השליליים הנקשרים למוצריהן מוטלים בספק, דרך הטענה כי השכבות החלשות ייפגעו ממיסוי כזה, ועד לאיומים בפיטורי עובדים. בה בעת ממצאים הראו כי מסים כאלה אכן מפחיתים את הצריכה ומאלצים חברות לבצע שינויים בתכולת המזון שהן מייצרות, כדי להתאימו לרגולציה. למעשה מדובר במסים מתקנים (corrective taxes), שמטרתם לתקן עיוות לפיו מחיר השוק של המוצר לא משקף במלואו את העלויות הנלוות הכרוכות בצריכה, ובראשן השלכות הפגיעה בבריאות הציבור.

ברחבי העולם מתמודדות מדינות עם תחלואה הנגרמת מהשמנה גוברת, ובראשן סוכרת. על פי הערכות ממשלת בריטניה, 25.9% מהמבוגרים בה סובלים מהשמנת יתר, ו־37.9% נחשבים כסובלים מעודף משקל - בין האחוזים הגבוהים באירופה. מזונות בדרגת עיבוד גבוהה מהווים 57% מתזונת תושבי הממלכה, השיעור הגבוה באירופה. לפי ההערכות, העלות הכוללת של השמנת היתר בבריטניה והמצבים הרפואיים החמורים שהיא גורמת מגיעה ל־58 מיליארד ליש"ט בשנה, וגובה את חייהם של כ־64 אלף בני אדם. בעוד בריטניה הציגה "מס סוכר" על משקאות קלים ב־2018, היא דחתה הצעות עדכניות יותר להטיל מסים נוספים על מוצרים לא בריאים. במקום זאת היא הסתמכה על השתתפות וולונטרית של יצרנים בתוכניות שונות להפחתת כמויות המלח, השומן והסוכר במזון.

לפי ה"אובזרוור", התבטאותו של מאייר היא הפעם הראשונה שחברת מזון מובילה קוראת ישירות ל"פעולה דחופה של הממשלה" כדי להתמודד עם השיעורים הגבוהים של השמנת יתר בממלכה. בחודש מרץ הנרי דימבלבי, לשעבר יועץ לממשלת בריטניה, פרש מתפקידו אחרי שגיבש את אסטרטגיית המזון הלאומית, שכללה המלצה להנהיג מסי סוכר ומלח.

"אני סבור שהאידאולוגיה של המפלגה השמרנית והדרך שבה היא מתמודדת עם המחלות הקשורות לתזונה אינן הגיוניות", ציין, ובטריקת דלת אחרי חמש שנות עבודה הוסיף כי השרים מסרבים להטיל הגבלות על תעשיית הג'אנק פוד והמזון המעובד בשל "אובססיה לאידאולוגיה של שוק אולטרה־חופשי". מנהיג האופוזיציה, סר קיר סטארמר, אמר בחודש שעבר כי אם מפלגת הלייבור תעלה לשלטון, היא תאסור על פרסום ג'אנק פוד לילדים. בינתיים התוכניות של ממשלת בריטניה לאסור על עידוד צריכת מזון מזיק באמצעות מבצעי אחד פלוס אחד נדחו עקב משבר יוקר המחיה. גם הכוונה להגביל פרסומות נגנזה.

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), ב־46 מתוך 53 מדינות באירופה יותר מ־50% מהאוכלוסייה ואחד מכל שלושה ילדים סובלים מעודף משקל או השמנת יתר. על פי הערכות, מבין הילדים והמתבגרים הסובלים מהשמנת יתר 20% הם תושבי כלכלות עשירות, נתון הצפוי לרדת מתחת ל־13% עד 2035.

מגפת הקורונה ודאי שלא הצליחה לשפר את הנתונים העגומים, שעה שאנשים היו ספונים בבתיהם, הרחק מפעילות גופנית. לפי המגמות הנוכחיות, עודף משקל והשמנת יתר יעלו לכלכלה העולמית יותר מ־4 טריליון דולר מההכנסה הפוטנציאלית בשנת 2035, השקולים לכמעט 3% מהתמ"ג.

בינתיים הכללים המחמירים ביותר בעולם לפרסום ממתקים נקבעו בשנת 2016 בצ'ילה. במסגרת התקנות חל איסור על פרסום המוצרים, ויש לסמנם באזהרות בדומה לאלו של סיגריות.

ב־2011 הונגריה הציגה מגוון צעדי מס כדי להתמודד עם השמנת יתר, ובהם היטלים על מזון ארוז שתכולת המלח או הסוכר בו גבוהה. לפי הערכות, עד 73% מהצרכנים הפחיתו צריכה של מזונות מזיקים בעקבות זאת. מקסיקו הטילה ב־2013 מס של 8% על מזונות שהוגדרו לא חיוניים, כולל משקאות ממותקים, שהוביל, לפי הערכות, לירידה של 5.8% ברכישת מזונות מזיקים בקרב מעמד הביניים ושל כ־10% במשקי בית מעוטי הכנסה. עם זאת 73% מאוכלוסיית מקסיקו סובלים עדיין מהשמנת יתר, מהשיעורים הגבוהים בעולם.