מחירי הפסטה באירופה מזנקים, ממשלות הכריזו מלחמה

יצרניות הפסטה האירופיות ניצבות בפני לחץ גובר והולך להוריד מחירים, והמתיחות המבעבעת הזו סביב העלויות הגדלות של פוזילי, ספגטי ומוצרי בסיס אחרים מאיימת לצאת משליטה.

ארגוני צרכנות באיטליה פנו לרשויות ההגבלים העסקיים בבקשה שיבדקו חשד לתיאום מחירים ואף קראו לצרכנים לפצוח ב"שביתת פסטה". בצרפת הממשלה מאיימת להשית סנקציות פיננסיות על יצרניות המזון, אם לא יורידו מחירים.

בחלק ממדינות אירופה עולים מחירי הפסטה בקצב מהיר מהאינפלציה, כאשר המגמה נמשכת למרות הירידה במחירי החיטה, חומר הגלם להכנתה. היצרניות, בהן חברות כמו ברילה, דה צ'קו ולה מוליסנה באיטליה ו־Panzani בצרפת, טוענות להגנתן שהן מתמחרות את הפסטה בהגינות, וכי העלאות המחירים האחרונות משקפות את ההשפעה של עלויות ייצור גבוהות יותר בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. מנגד, החברות מואשמות בספסרות וב־greedflation, כלומר העלאת מחירים מעל לרמה הנדרשת על רקע האינפלציה - והצרכנים מתחילים לתהות מדוע הם ממשיכים לשלם מחירים גבוהים כל כך. "היצרנים מתארים מציאות שונה לגמרי", נמסר מארגון הצרכנות האיטלקי קודאקונס. "העלאות המחיר השנתיות הנמדדות על בסיס חודשי גבוהות פי 2 משיעור האינפלציה הנוכחי".

האינפלציה אמנם האטה בחודשים האחרונים, אך בחודש מאי המחיר של ק"ג פסטה באיטליה היה גבוה ב־14% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, זאת לאחר שבאפריל המחיר היה גבוה ב־15.7% ובמרץ ב־17.5%, כך לפי הנתונים שפרסמה לשכת הסטטיסטיקה המרכזית. האיטלקים הם אכלני הפסטה הגדולים בעולם, ולפי ארגון הפסטה הבינלאומי, הם צורכים כ־23 ק"ג בשנה.

"מבחינת משפחות איטלקיות מדובר במשבר קיומי", הסביר קלייב בלאק, אנליסט בשור קפיטל. ביתר מדינות אירופה מצטיירת תמונה דומה. אינפלציית מחירי הפסטה טיפסה באפריל בבריטניה ל־27.6%, בגרמניה ל־21.8% ובצרפת ל־21.4%, כך לפי הנתונים הרשמיים שפורסמו בממלכה ובאיחוד האירופי.

הפסטה הנצרכת באירופה מיוצרת ברובה מחיטת דורום קנדית המיובאת בעיקר לאיטליה, היצרנית הגדולה בעולם. חום קיצוני ובצורת שפגעו בקנדה ב־2021 הובילו לירידה חדה בייצור ולזינוק במחירים. אף שהמחירים נכנסו למגמת ירידה מתמדת מאז דצמבר באותה שנה, הרי שהם עלו בשיעור קל החודש בעקבות הריסת סכר קחובקה באוקראינה, שפגעה בשוקי החיטה העולמיים, כך לפי חברת מחקר הסחורות מינטק. מחיר הדורום הקנדי ירד ביותר מ־40% מאז מחיר השיא שלו, אך הוא עדיין גבוה ב־18.8% לעומת יוני 2021, לפני שנרשם הזינוק במחיר.

בתגובה להאשמות על ניצול האינפלציה כתירוץ להעלאות מחירים, יצרני הפסטה מציינים שהחיטה היא רק חלק אחד מהליך הייצור, שכולל מרכיבים רבים שמחירם נוטה לתנודתיות. לואיג'י כריסטיאנו לורנזה, מזכ"ל איגוד הפסטה האיטלקי (Unione Italian Food Pasta), אמר כי בתעשייה מתמודדים עדיין עם עלויות אנרגיה, לוגיסטיקה ואריזות גבוהות יותר בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, ויחלוף עוד זמן בטרם ירידת מחירי החיטה תורגש במרכולים. "ההשפעות של עלויות הייצור על המוצרים הן אף פעם לא מיידיות", אמר. "אם המגמה הנוכחית של הורדות מחירים תימשך לאורך תקופה, נראה ירידה גם במחירים לצרכן".

אחת הסיבות לפער הזה הוא פרק הזמן הממושך שעובר מרכישת החיטה במחיר גבוה ועד לשימוש בה. המחירים הנוכחיים משקפים את החוזים הללו. "המחירים נותרו גבוהים מכיוון שחברות עדיין משתמשות בכל מלאי החיטה שרכשו במחירי השיא", הוסיף ג'וזפה פרו, מנכ"ל לה מוליסנה, יצרנית הפסטה הרביעית בגודלה באיטליה. "בעוד שלושה או ארבעה חודשים כשהמלאי הזה יסתיים, אז המחירים יירדו".

כלכלן המזון דיוויד אורטגה מאוניברסיטת מישיגן סטייט אמר כי מחירי המזון נוטים להיות בעייתיים בהתחשב במגוון העלויות הנלוות מלבד הרכיבים הבסיסיים. "המחירים עולים במהירות כשמתרחש זעזוע, ולוקח להם זמן לרדת בחזרה", הסביר. "המחיר של סחורות כמו חיטה ירד במידה משמעותית, אך השכר עדיין גבוה וחלק מעלויות חומרי הגלם הדרושים לאריזות ולדברים אחרים, עדיין גבוהות".

הפער הזה בין עלות החיטה והמחיר הסופי של המוצר עומד בלב המחלוקת בין קבוצות המזון, הקמעונאים והפוליטיקאים. מחירי המזון עקפו את עלויות האנרגיה והפכו לגורם העיקרי המניע את האינפלציה באירופה, כך שמופעל לחץ רב על היצרניות להוריד את המחירים, זאת לאחר שחברות כמו נסטלה, יוניליוור ופפסיקו דיווחו על תוצאות רבעוניות חזקות לאחר שגלגלו את העלויות הגבוהות לצרכנים.

שר התעשייה האיטלקי אדולפו אורסו כינס בחודש שעבר ישיבת חירום שבה השתתפו יצרניות הפסטה, מפיצים ואיגודים, זאת בתגובה לזינוק הלא צפוי במחירים, שהוביל לקריאות לקביעת תקרת מחיר. בממשלה החליטו לא להתערב והבטיחו לציבור שהשוק יתקן עצמו בקרוב לנוכח המשך הירידה בעלויות האנרגיה וחומרי הגלם.

בינתיים ארגון קודאקונס הגיש תלונה נגד יצרניות הפסטה לרשות ההגבלים העסקיים באיטליה וביקש לפתוח בחקירה בחשד לתיאום מחירים בין החברות.

איגוד נוסף בשם Assoutenti קרא ל"שביתת פסטה" של שבוע ודחק בקונים לא לרכוש את המוצר, אלא להכין אותו בעצמם בבית. ואילו בצרפת שר האוצר ברונו לה מר איים בחודש שעבר להשית מסים כדי לנגוס ברווחים, זאת אם במגזר יסרבו לפתוח מחדש את המו"מ על המחירים מול הקמעונאים. בריאיון לתחנת רדיו מקומית אמר נשיא חברת הסופרמרקטים הצרפתית מישל־אדואר לקלרק, כי עליות מחירי הפסטה היו חסרות הצדקה. הוא האשים את יצרניות המזון בהיעדר שקיפות וב"הסתתרות מאחורי המלחמה באוקראינה".

החודש אמר לה מר, כי 75 יצרניות מזון הסכימו להוריד מחירים לא יאוחר מחודש יולי, בהתאם לירידה בעלויות הסיטונאיות. בבריטניה התוכניות של הממשלה לעודד סופרמרקטים לקבוע בעצמם הגבלת מחיר למוצרי בסיס ספגה ביקורת נוקבת מצד הקמעונאיות ואפילו מצד חברי פרלמנט שמרנים. הממשלה דחתה קריאות לחקור אפשרות של "ספסרות" מצד רשתות הסופרמרקטים, אך רגולטור התחרות במדינה הודיע במקביל כי יבדוק בצורה מדוקדקת יותר את תמחור הדלק ומצרכי המזון. פדרציית המזון והמשקאות הבריטית ציינה כי החברות שהיא מייצגת מורידות מחירים כשהדבר מתאפשר ומעלות אותן "רק כמוצא האחרון".

דה צ'קו, ברילה ו־Panzani המייצרות את הפסטה שלהן מחיטה הגדלה בצרפת והתחייבו להוריד מחירים החל ב־1 ביולי, סירבו להגיב.

מעבר להסכם שהושג לאחרונה בצרפת, ישנם סימנים מקדימים להתמתנות מחירים בחלקים מסוימים של השוק, כמו מותגי הפסטה הפרטיים והזולים יותר של רשתות הסופרמרקטים. עם זאת, באופן כללי, לא נראה שהיצרניות נערכות להוזלות.

להערכת אורטגה, הלחץ שמפעילות הרשתות הקמעונאיות על יצרניות המזון צפוי להימשך. "אבל אני לא חושב שזה יביא לתוצאות משמעותיות", ציין. "עליות המחירים נובעות מעלויות גבוהות יותר הקיימות לכל אורך שרשרת האספקה".

כתבו: מדלן ספיד, סילביה סקיורילי בורלי, לורה אוניטה וארי סוג'ירה