התיאבון רק גדל: 48 השעות המשוגעות של בעלי יבואנית הרכב UMI

זה היה שבוע אקזיטים של קרן פימי שנפגשה עם חצי מיליארד שקל בשני מהלכים שהובילה השותפה לילך אשר טופילסקי. השבוע התחיל במכירה של 20% מרשת עמל ומעבר ב־300 מיליון שקל לפועלים אקוויטי, ואז מכירת השליטה (50.1%) בחברת האבטחה G1 תמורת 200 מיליון שקל. אבל דווקא הרוכשת של G1 - יוניברסל מוטורס (UMI) - ראויה למיקוד מיוחד ביומיים משוגעים בסוף השבוע.

תחילה הצליחה UMI להביא למהפך בדירקטוריון חברת הסיעוד דנאל בהצבעה על זהות הדירקטורים חדשים, וזמן קצר לאחר מכן חתמה על העסקה לרכישת G1 מפימי. למעשה, כיבואנית רכב שמחפשת דרכים לפזר את הסיכון המתרחב בשוק המסורתי שלה, UMI עושה את מה שחברות אחרות בשוק הזה עושות ומתרחבות לתחומים נוספים. גיל אגמון ודלק רכב, למשל, רכשו את ורידיס ואינפיניה והתרחבו לתחום איכות הסביבה, יוניון של ג'ורג' חורש לכיוון האנרגיה (תחנת אשכול) והקמעונאות (סופר פארם ו־H&M), כלמוביל לאנרגיה ירוקה, אלייד וצ'מפיון בחרו בתשתיות.

UMI בחרה את תחום השירותים. יבואנית מכוניות ג'נרל שברולט וקדילאק, החליטה על כך לפני 5 שנים, וב־2022 רכשה את אופיס דיפו ב־70 מיליון שקל ולאחר מכן רשת מוצרי האמנות הקטנה ארטא במיליוני שקלים בודדים. G1, שבה 5,500 עובדים, היא החברה השלישית והגדולה ביותר שרוכשת UMI. כבר בדו"חות הרבעון הראשון ציינה UMI כי היא פועלת לאיתור השקעות אסטרטגיות "שהיקפן עשוי להגיע למאות מיליוני שקלים בשנים הקרובות" בתחומים סינרגטיים לפעילותה כדי להקטין את התלות בענף הרכב.

G1 שומרת בעקביות על רווחיות של 40-30 מיליון שקל בשנה, ומעניקה שירותי אבטחה, תחום שמשיק לפעילות השירות בתחום הליסינג. מדובר באתגר מסוג שונה עבור UMI שנוטלת לידיה אחריות על אלפי עובדים מאוגדים וממוסדים, רובם בשכר מינימום. העיתוי של הרכישה מידי קרן פימי נעשה בתקופה שבה יש ירידה בביטחון האישי על רקע אירועי הטבח ביישובי הנגב המערבי ב־7 באוקטובר מיקי אדיב, מנכ"ל G1 אמר בראיון ל"כלכליסט" לפני כחודש כי ישנה עלייה של מאות אחוזים בביקושים לשירותי אבטחה ביישובים. מבחינת UMI תחום זה תלוי יכולות ניהוליות ופחות באלמנטים חיצוניים, וההכנסות מבוססות על מינויים כך שמדובר בהכנסה חוזרת. גם העובדה של־G1 אין מינוף גבוה סייעה להחלטה לאור המדיניות השמרנית של בעלי השליטה בUMI.

חברת שירותי הסיעוד והרפואה דנאל שבה מחזיקה UMI כ־13% היא סיפור שונה. ב־UMI מתעקשים שמדובר באחזקה פיננסית, בניגוד לחברת האבטחה שהיא "רכישה לכל החיים". אף ששתיהן חברות שירותים, הן מקוטלגות באזורים אחרים מבחינת UMI. "אין לנו שום כוונה להשתלט על דנאל שהיא חלק מתיק הני"ע שלנו. המטרה שלנו היא שהחברה תתנהל טוב ותשתבח פיננסית ותפעולית. עד אז, במחירים אטרקטיביים אולי נגדיל מעט את האחזקה, ובמחיר הנכון, אם יבוא גורם שירצה לרכוש את השליטה (50%), גם נמכור", אומרים בUMI. ואילו באשר ל־G1 אומרים שם "אנחנו לא קרן שחייבת למכור אחרי 7 שנים ויש לנו אורך רוח לשנות את G1. זו חברה מפוארת עם הנהלה מצוינת שעם בעלים קבוע יכולה להרוויח יותר, דרך שירות ותפעול נכונים יותר".

מהבחינה הזו דנאל דומה יותר לאחזקה של UMI בחברת הביטוח הפניקס. בינואר 2021 היא רכשה (4.9%) מהפניקס בהשקעה של 324 מיליון שקל. הרכישה נזקקה לאישור ועדת הביקורת של דירקטוריון הפניקס שכן בני גבאי, יו"ר הפניקס, הוא מנכ"ל משותף ב־UMI, ואשתו קרן שותפה (11.25%) בחברת המזרח של משפחת עיני שמחזיקה במחצית מ־UMI. המניות מומשו בסוף 2021 ותחילת 2022 במחיר של 40 שקל למניה כך הרווח של 50% על ההשקעה - 160 מיליון שקל - שלא כולל דיבידנדים שחילקה הפניקס.

בניין UMI ברמלה | צילום: תומר הדר

בדנאל (13%) הושקעו מתחילת הרבעון הראשון אשתקד 200 מיליון שקל ושוויין כיום 260 מיליון שקל, רווח של קרוב ל־60 מיליון שקל. "להשתלטות על דנאל נדרשים מיליארד שקל", אומרים ב־UMI, "ואין לנו שאיפות כאלה. עם 13% לא שולטים בחברה, נעשה הכל כדי לשפר את את ההתנהלות שלה, אבל לא נהיה מעורבים בניהול. החברה צריכה דירקטוריון מקצועי. דנאל היא חברה ללא גרעין שליטה ותישאר כזו עד שיבוא רוכש".

בשבוע שעבר, באסיפה הכללית של דנאל החליטו בעלי המניות לצרף את עמית רון וטל פרלוק לדירקטוריון, שניהם הומלצו בידי UMI, ומולם התמודד פרופ' ארי שמיס, מנהל קרן השקעות בתחום הביומד שנתמך בידי הדירקטוריון הישן של החברה. אלה הובסו, ובעלי המניות הכניסו את רון ופרלוק לדירקטוריון, מה שצפוי להוביל למינויה של סיגל רגב־רוזנברג, מנכ"לית מאוחדת לשעבר, לתפקיד היו"ר בדנאל, ולמהפך בחברה שנוהלה עד היום בידי היו"ר רמי אנטין והמנכ"ל אילן ישראלי הותיק, שהדירקטוריון עשוי לדון גם בעתידו.

נגד UMI הועלו טענות שהיא מנסה להשתלט עם אחזקה קטנה על דנאל. למעשה, היא הכניסה לשם ארבעה דירקטורים בשתי האסיפות האחרונות, דירקטורים שצפויים לתמוך בחברי דירקטוריון נוספים. אחד מהם, ליאור מור, הוצע בידי הפניקס וזכה לתמיכת יתר המוסדיים. המעורבים טוענים כי לחשש שמדובר בדבוקת שליטה בחברה, אין בסיס.

השותפות בין המשפחות קובעת שמדי 3 שנים תמנה אחת מהן יו"ר לחברה, והיום היו"ר הוא ערן דנון, בנו של חיים ומנכ"ל קומסקו שנכנס לתפקיד בספטמבר

במהלך שהוביל עמית רון, יצאה UMI בטענות קשות נגד דירקטוריון דנאל, של חוסר השקיפות והממשל התאגידי הלקוי בה לדבריו. הדירקטוריון דחה את הטענות אבל המוסדיים קיבלו את עמדת UMI והחליטו להחליף את השלטון בחברה. ב־UMI מדגישים בתגובה שרק אחד מארבעה הדירקטורים שהומלצו בידיהם, עמית רון, הוא איש UMI, וכל האחרים נבחרו בהתייעצות עם הגופים המוסדיים, וממילא בכל שנה עומדים הדירקטורים החדשים גם הם לבחירה מחודשת. גם הערכות למיזוג אפשרי בין דנאל ו־G1 נדחות על הסף, וב־UMI לא מכוונים לכך.

UMI מוחזקת בידי שתי משפחות, עיני ודנון. משפחת עיני בראשות האחים דוד ודני עיני, עוסקת ביבוא מכוניות תחת חברת המזרח, והיתה שותפה של קבוצת קרדן שנשלטה בידי יוסף גרינפלד, אבנר שנור ואיתן רכטר. ב־2016 רכש עיני את מניות קרדן (50%) שנקלעה לקשיים ב־450 מיליון שקל ולפי שווי דומה הכניס שנתיים אחר כך את חיים דנון כשותף (50%) באמצעות חברת קומסקו שבבעלותו, לפי אותו שווי דומה של 900 מיליון שקל.

דנון שריונר שבמלחמת יום הכיפורים לחם בקרבות הבלימה וקודם לתפקיד מג"ד, רכש את המניות בשני סיבובים של 25% כל אחד. הוא מתנהל בפרופיל נמוך, ועסק בעיקר ביבוא ומכירת ציוד מכני הנדסי וכלי עבודה כבדים. הוא החל את עבודתו בקומסקו כמנהל מכירות, וב־1993 ביצע מנג'מנט בייאאוט (רכישה של מנכ"ל החוצה את הבעלים) והשתלט על החברה. ב־2011 רכש דנון מניות של קרסו, יבואנית רנו וניסן בהנפקה, ומכר אותן ב־320 מיליון שקל ב־2017, שעימם נכנס לשותפות ב־UMI,לאחר שמשפחת עיני חיפשה שותף שימלא את מקומה של קרדן.

השותפות בין המשפחות קובעת שמדי 3 שנים תמנה אחת מהן יו"ר לחברה, והיום היו"ר הוא ערן דנון, בנו של חיים ומנכ"ל קומסקו שנכנס לתפקיד בספטמבר לשלוש שנים. שתי המשפחות מינו מנכ"לים משותפים לחברה, בני גבאי, גיסו של דני עיני, ועמית רון, האחיין של אשתו של דנון. גבאי כיהן 15 שנה כשותף בפירמת ארנסט אנג יאנג, והוא גם בנו של עזרא גבאי ז"ל מאושיות ענף הביטוח. רון הוא בעל רקע בתחום החיתום, בהראל חיתום וגמול סהר, שם צבר נסיון פיננסי ומשפטי ורזולוציה עסקית רחבה. במרץ האחרון ביטלה UMI את מגבלת השכר של 5 מיליון שקל למנכ"לים שהיתה נהוגה בה. שני המנכ"לים מובילים את אסטרגיית ההתרחבות של הקבוצה.

כחברה פרטית UMI מוחזקת במלואה על ידי שתי המשפחות, אבל היא חברה מדווחת בבורסה בשל אג"ח ציבוריות שגייסה. את 2022 היא סיימה ברווח של 404 מיליון שקל. ב־2023, שבה סבל השוק מהאטה שענף הרכב היה אחד מהבולטים שבה, הרווח צפוי לרדת ובתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד הרווח על 260 מיליון שקל, בעקבות מסירת 5,000 כלי רכב לעומת 7,400 בתקופה המקבילה. זאת, אף ש־GM מחזיקה בנתח קטן בלבד של כ־4% משוק המכוניות המיובאות, ומתמקדת בתחום נישתי של מכוניות גדולות. כמדיניות, מחלקת החברה 50%-30% מרווחיה כדיבידנד, ובינואר-ספטמבר 2023 היא חילקה דיבידנד של 100 מיליון שקל. החוב של UMI לבנקים ולבעלי האג"ח עמד בסוף הרבעון השלישי על 3.3 מיליארד שקל, מהם 1.9 מיליארד שקל הלוואות בנקאיות שמשמשות בעיקר למימון פעילות הליסינג. יחס ההון למאזן עומד על 29% בפעילות הליסינג בעוד שהיחס הנדרש על ידי הבנקים עומד על 12%. לחברה הון עצמי של כ־1.4 מיליארד שקל.

ל־UMI חברה־בת בשותפת שווה עם קבוצת תעבורה של משפחת לבנת - UTI - שמייבאת משאיות ואוטובוסים, בעיקר של איסוזו היפנית. כמו יבואני רכב אחרים, לחברה יש סוכנות ביטוח שמבטחת בעיקר את הרכבים שהיא מוכרת, וגם חברת אשראי למימון רכישת כלי רכב ללקוחות מגרשי הסחר שלה. פעילות מרכזית של UMI היא תחום הליסינג שבו היא מנהלת צי של 33 אלף כלי רכב בליסינג והשכרה באמצעות אוויס ישראל. במקביל היא מחזיקה בזכיון באוויס אוקראינה עם 3,500 כלי רכב."חרף המלחמה באוקראינה, אוויס אוקראינה לא הפסידה אפילו יום אחד והיא השנייה בגודלה במדינה שבה תחום הליסינג איננו מפותח", אומרים ב־UMI. תחום הליסינג הוא תחום תפעולי עם מרכיב שירות גבוה שהיווה משקל בבחירת כיווני ההתרחבות של הקבוצה מעבר לתחום הרכב.

דוד עיני וחיים דנון. הנהלת UMI מורכבת מנציגי המשפחות שמתחלפים בזמנים קבועים | צילום: אלכס גצל

בספטמבר 2022 רכשה UMI את רשת הציוד המשרדי אופיס דיפו מידי רני צים, תמורת 70 מיליון שקל, מהם 41 מיליון חוב שלקחה על עצמה. ב־2023 הופחת ערך המוניטין באופיס דיפו ב־10 מיליון שקל. מדובר אמנם ברשת קמעונאית אבל מאחורי הרכישה עמדה שאיפה לבסס את הרשת על מתן שירותים משרדיים לעסקים, לא פחות מפעילות הקמעונאות המסורתית. התוצאות של אופיס דיפו מוטמעות בתוך דו"חות UMI, כך שקשה להעריך אם היא עברה שינוי תחת הבעלים החדשים, ולאחר חילופי בעלים תדירים. אבל עם 3 זרועות: רכב, קמעונאות, ושירותי אבטחה תמשוך UMI הרבה יותר תשומת לב. אם שברולט היא שחקן משני לחלוטין בשוק הרכב, כאן מדובר בחברה הגדולה בארץ בתחומה.

קבוצת G1 פתרונות אבטחה היא גלגולה של חברת "השמירה" המיתולוגית שנוסדה ב־1937 על ידי משה שרמייסטר, שפרש מהמשטרה הבריטית. היא החלה לפעול עם שני שומרים, מקלות ופנסים. ב־2002 החלו נכדי המייסד למכור בהדרגה מניות המשפחה בחברה לתאגיד G4S העולמי, שהפך לבעל השליטה. ב־2017 קרן פימי רכשה את השמירה, שינתה את שמה ל־G1 וכעבור שנה הנפיקה אותה בבורסה בתל אביב, שם היא נסחרת כיוםלפי שווי של כ־330 מיליון שקל. המחזור השנתי של הקבוצה ב־2023 עמד על 827 מיליון שקל.

פימי המנוהלת בידי ישי דוידי ניצלה למעשה הפגנות בבריטניה נגד החברה הנסחרת בבורסה בלונדון, בשל פעילותה בארץ, ורכשה אותה תמורת 425 מיליון שקל לפי הודעת החברה העולמית, אבל פחות אם לוקחים בחשבון מזומן של כ־100 מיליון שקל שנמשך כדיבידנד מיד אחרי הרכישה. פימי החזירה את כספי ההשקעה עוד לפני המכירה.