הצעת התקציב - ללא סגירת משרדי ממשלה; הקיצוץ בכספים הקואליציוניים - כ-30% בלבד

לפני שעה קלה הופצה לשרי הממשלה חוברת עדכנית של הצעת התקציב הנוסף לשנת 2024 שידונו בה היום בשעה 14:00. ההצעה העדכנית לא כוללת החלטה על איחוד וסגירה של משרדי ממשלה. כן, הקיצוץ בכספים הקואליציוניים ב-2024 יגיע ל-2.5 מיליארד שקל, מתוך הסכום הכולל המוקצה לכך השנה - 8 מיליארד שקל.

ההצעה גם לא כוללת החלטה לבטל את פטור המע"מ לתיירים, כמו כן, מההצעה הנוכחית הוצאה ההחלטה לקדם חוק שיחייב את הבנקים להעביר מידע לרשות המסים (צעד שהיה אמור להביא חצי מיליארד שקל משנת 2025).

לצפייה בהצעת התקציב העדכנית - לחצו כאן

כאמור, ההחלטה הנוכחית כוללת קיצוץ של כספים קואליציוניים ב-2.5 מיליארד שקל מתוך כ-8 מיליארד, כך שיישארו 5.45 מיליארד שקל של כספים קואלציוניים. מתוך הכספים הללו, יש התחייבות להעביר 675 מיליון שקל לקידום תוכנית בריאות לאומית (תוספת טכנולוגית לסל הבריאות, חיזוק מערך האשפוז, עיבוי מטה משרד הבריאות, הרחבת כוח אדם רפואי, ותוכניות לאומיות בתחום הבריאות הציבורית), גם תוכנית זו מוגדרת ככסף קואלציוני, אך היא לא נחשבת לנוגדת צמיחה.

עם זאת, חשוב להזכיר כי לצד מימוש ההסכם הקואליציוני לבריאות, משרד הבריאות סופג קיצוץ ייחודי (מעבר לקיצוץ הרוחבי) בהיקף של כ-270 מיליון שקל. כמו כן, עוד 880 מיליון שקל מתוך הכספים הקואלציונים, יועברו לתכנית לחיזוק הביטחון הלאומי לשם הגברת הביטחון במרחב הציבורי, תוך חיזוק מערך השיטור. גם כספים אלו נחשבים כפחות בעייתיים וסקטוריאלים משאר הכספים הקואלציוניים, וגם כאן, משרד האוצר דורש ביד השנייה להפחית את תקציבי המשרד לביטחון לאומי ב-430 מיליון שקל, זאת מכיוון שמדובר ב'רכש נלווה' לכוח אדם חדש שיגיע למשטרה, אך נכון לעכשיו, המשטרה לא מצליחה לגייס אנשים, ומתוך תוכנית לאיוש 2,760 תקנים, המשטרה גדלה רק ב-600 תקנים. לסיכום, מלבד התוספות לבריאות ובטחון לאומי - נותרו כ-3.9 מיליארד שקל של כספים קואליציוניים.

לפי הצעת התקציב, "פירוט הידוע של הכספים הקואליציונים יובא בהחלטת ממשלה נפרדת לאישור הממשלה עד ה-20 בינואר 2024 בו אמורה הממשלה להניח את הצעת תקציב המדינה המעודכנת לשנת 2024 על שלחן הכנסת. עד לאישורה של ההחלטה בממשלה, לא יהיה ניתן להקצות כל כסף קואליציוני.

בשנת 2023 הבטיח שר האוצר בצלאל סמוטריץ לקצץ 70% מהכספים הקואליציוניים כ-1.6 מיליארד שקלים. לבסוף הופחת הקיצוץ ל-0.8 מיליארד שקלים בלבד.

אשר לסגירת משרדים מיותרים: הממשלה לא צפויה לסגור משרדים מיותרים אלא להקים ועדה שתבחן את הנושא. כזכור בינואר 2018 החליטה ממשלת נתניהו להפחית את מספר משרדי הממשלה מ-29 ל-17. ההחלטה התקבלה לאחר עבודה של ועדה בהשתתפות אגף התקציבים ונציבות שירות המדינה. בנתיים ההחלטה לא זו בלבד שלא יושמה אלא הוגדל מספר המשרדים ל-33. לפיכך, החלטה על הקמתה של ועדה חיצונית כעת רק תורמת למסמס את סגירת המשרדים

צעדי ההכנסה העיקריים שישפיעו על שנת 2024, הם מיסוי הבנקים (1.4 מיליארד שקל), מיסוי אגרסיבי יותר של הטבק (600 מיליון שקל), חלוקת דיבידנדים של חברות ממשלתיות (2 מיליארד), מיסוי תחליפי דלק ומניעת הונאות בדלק (300 מיליון שקל), איסור על הלוואת במזומן (120 מיליון שקל) ועודפי מכון התקנים (200 מיליון שקל). מעבר לכך ישנם מספר צעדי הכנסה שיחולו רק בשנים הבאות, כשהבולטים שבהם הם העלאת המע"מ באחוז, מס פחמן, ומס נסועה.

הבוקר שלח סמוטריץ' מכתב ובו הוא מפציר בחבריו לממשלה לתמוך בתקציב על אף הקיצוצים שבו. מכתבו של השר זכה לתגובה צוננת מאת שר הפנים, משה ארבל שאמר כי "אפשר באופן חד פעמי להחליט שהפעם אנחנו לא פוגעים באזרחים, אלא מרחיבים את החוב הממשלתי.. אני קורא לשר האוצר שלא לנקוט בשיטה הידועה והקלה של קיצוץ השירותים לאזרח, אלא מימון חד פעמי שיבוא בהגדלת יחס החוב תוצר". בדומה לארבל, ארגונים רבים של חברה אזרחית מתרעמים על הקיצוצים בתקציבים האזרחיים.

מנגד, פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, מבקר את התקציב מן הכיוון ההפוך ומסר בהודעה קצרה כי "על ממשלת ישראל לא לאשר את התקציב שהוגש, ובמקומו לבנות תקציב אחראי שיהלום את גודל המשבר אליו נקלעה ישראל", הכלכלנים כתבו בהודעתם כי "הוצאות המלחמה והשיקום יגיעו לכ-210 מיליארד שקל, ומעבר לכך צפוי גידול קבוע בהוצאות הבטחון והריבית של 30 מיליארד, וזאת מלבד אובדן ההכנסות. אתגר זה מחייב שינוי יסודי של סדרי העדיפויות, והפניית כל המשאבים לצרכים שוטפים, תוך כדי שמירה על פוטנציאל הצמיחה של המשק". הכלכלנים לא נכנסים לפרטי התקציב והערך של הביקורת שלהם הוא כללי בלבד, אך מסיימים באזהרה כי "ללא צעדים אלו – שינוי יסודי בסדרי העדיפויות – יגדל משמעותית הסיכון למשבר חריף, לפגיעה קשה וארוכת טווח בצמיחה הכלכלית וברווחה, אולי ללא תקנה".

על פורום הכלכלנים נמנים בכירי הכלכלנים בישראל, ביניהם רבים ששימשו בתפקידים ציבוריים בכירים בישראל, דוגמת פרופ' אבי בן בסט, פרופ' איתן ששינסקי, פרופ' ישי יפה, פרופ' ליאו ליידרמן, פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' עומר מואב, פרופ' צבי אקשטיין, פרופ' מומי דהן, פרופ' יוגי'ן קנדל. פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, פרופ' דן גלאי, פרופ' ראובן גרונאו ורבים אחרים.