הנגיד קורא לממשלה להשתמש בכספים הקואליציוניים למלחמה: "רק אחר כך להגדיל את התקציב"

"למלחמה השלכות כלכליות שונות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים. כבר בתחילת דבריי ארצה להדגיש כי הכלכלה הישראלית איתנה ויציבה. בתחומים מסוימים, כגון החדשנות והטכנולוגיה, אנו אף מובילים ברמה העולמית. הכלכלה הישראלית ידעה להתאושש מתקופות קשות ולחזור לשגשג במהרה ואין לי ספק שכך יהיה גם הפעם", כך אמר היום (ב') נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון במסיבת העיתונאים מיד לאחר ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.75%.

בדבריו הדגיש הנגיד את ציפייתו מהדרג הפוליטי לעצור את זרימת הכספים הקואליציוניים: "המסר הכי חשוב לשווקים הפיננסיים הוא ביצוע התאמות תקציביות, כולל בכספים הקואליציוניים. אני לא יכול להדגיש את זה יותר. לפני שיוצרים קופסאות תקציביות למיניהן צריך לייצר התאמות תקציביות והן כוללות הסכמים קואליציוניים".

ירון הוסיף בהקשר זה כי "לכל מלחמה יש מימד תקציבי ולפיכך אני בקשר רציף עם שר האוצר מתחילת המלחמה. ההתנהלות התקציבית חשובה. יש לייצר בשלב הראשון מקורות מימון, כאשר בשלב הבא יש להגדיל את מסגרת התקציב".

אחת הסוגיות המרכזיות שמטרידות את בנק ישראל היא המשך היחלשות השקל, שמקשה על ריסון האינפלציה. במסגרת זו, יומיים לאחר פרוץ המלחמה, הודיע בנק ישראל על תוכנית מכירת דולרים בהיקף של 30 מיליארד דולר. הנגיד התייחס לכך ואמר "הסיכון המרכזי לאינפלציה בישראל בתשעת החודשים האחרונים, וכעת ביתר שאת, הוא הפיחות של השקל".

בהתייחס לשאלת כלכליסט אמר הנגיד כי "שוק המט"ח חשוב לאין שיעור בשל ההשלכות הרוחביות שלו. לכן הגבנו במהירות לתנודתיות בשוק המט"ח, כבר ביום הראשון למלחמה. 30 מיליארד דולר זה סכום גדול. אנחנו לא באים לקבוע תקרה מסוימת והמשך מכירת דולרים מותנית בהתפתחויות, וכמובן שיש לבנק ישראל מחסנית מאוד גדולה". עוד הדגיש שאין לבנק ישראל " יעד ספיציפי לשער החליפין, אך אנחנו רוצים לוודא שיש יציבות יחסית".

במסגרת החלטת הריבית פרסם בנק ישראל תחזית כלכלית לפיה ברבעון השלישי של 2024 האינפלציה תגיע לטווח היעד שלה ותעמוד על 2.9%. עם זאת, התחזית כללה גם הגדלת הגירעון, ירידה בצמיחה והגדלה של יחס החוב תוצר. בהתייחס לכך אמר הנגיד כי "התחזית שפרסמנו היום מבוססת על מלחמה שעיקרה בדרום. עם זאת, התפתחויות נוספות במלחמה ישנו את התחזית שלנו באופן מהותי".

הנגיד התייחס לתפקידן של הציפיות לאינפלציה בשווקים ואמר "חשוב לזכור כי הציפיות הן חלק משיווי משקל. הן נקבעות, בין היתר, לאור מדיניות הריבית שאנו נוקטים בה, והאמינות שמייחסים השווקים למדיניות המוניטרית של בנק ישראל". בכך ייתכן שהתייחס הנגיד לציפיות שהועלו בחלק מהתחזיות להורדת הריבית, בעקבות המלחמה.

במספר הזדמנויות לאורך מסיבת העיתונאים שב והדגיש הנגיד את חשיבותה של הוודאות למשק. בנוגע לסימן השאלה סביב המשך תפקידו לכהונה שנייה אמר הנגיד כי "כל דבר שיסייע לוודאות במשק - מבורך. קיבלתי על עצמי להמשיך בתפקיד כל עוד המלחמה נמשכת וכך אעשה. לגבי ההמשך, זה כבר לא תלוי בי. צריך לפנות לראש הממשלה". דברים דומים אמר גם על בחירת נשיא לבית המשפט העליון, שיחליף את הנשיא אסתר חיות שפרשה לאחרונה, ואמר כי "כל דבר שיסייע ליציבות ולהורדת אי הוודאות במשק, מסייע בתקופה כזו, וכמובן שגם מינויים נכללים בכך".

לגבי החשש מהורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל אמר הנגיד שככל שיהיו השפעות לעלויות המימון הן ישפיעו בעיקר ב-2025 והלאה, בגלל אופי הגיוס, כך שלא תהיה השפעה מיידית שתקשה בטווח הקצר על התאוששות המשק.

הנגיד הביע שביעות רצון מהתנהלות המערכת הבנקאית מאז פרוץ המלחמה ואמר "צריך להעריך את היציבות של המערכת הבנקאית. כן, היא הרוויחה הרבה, אבל גם בקורונה וגם עכשיו הם נכנסו במהרה מתחת לאלונקה". כרגע ההקלות המרכזיות שניתנו הן הקפאת תשלומי משכנתאות והלוואות לשלושה חודשים, אך חלק מהלקוחות ישלמו ריבית על תקופת ההקפאה. בהתייחס לכך אמר הנגיד "נשקול את הנושא של הקפאת הריבית לכלל האוכלוסייה. אנחנו לא קובעים את הדברים אלא המערכת הבנקאית וכרגע הדבר החשוב הוא שיש ודאות ואנשים יודעים שהם לא צריכים לשלם משכנתא בשלושת החודשים הקרובים".