סיכום הקדנציה של ענת גואטה: נכשל!

אחרי קדנציה מלאה ושתי הארכות - אפשר כעת לסכם את כהונתה של ענת גואטה כיו"ר רשות ניירות ערך, מינואר 2018 עד אפריל 2023.

נתחיל בשיר חביב של יפה ירקוני: "חמש שנים על מיכאל עברו בריקודים, בטל ישב מעבודה, חופשי מלימודים".

זו הקבלה טובה לפעילות המנומנמת של רשות ניירות ערך בשנים האחרונות. שר האוצר לשעבר משה כחלון הצניח לפני חמש שנים את גואטה לתפקיד יו"ר הרשות, אחד התפקידים החשובים והמשפיעים בשוק ההון הישראלי.

זה היה מינוי מפתיע שעורר הרמות גבה בשוק, כיוון שגואטה הגיעה ללא ניסיון אקדמי מוכח (בניגוד לשני קודמיה) בנושאי הליבה של הרשות או בכלל. לא יפלא, איפוא, כי הקדנציה של גואטה לא השאירה חותם כלשהו על שוק ההון. להיפך.

קודמה של גואטה בתפקיד, שמואל האוזר, ביצע את עבודת המטה על הרפורמה בקרנות הסל שהושלמה בתקופתה של גואטה. בדיעבד הרפורמה לא הייתה מוצלחת במיוחד, אבל לפחות האוזר ניסה לעשות משהו. האוזר גם ניסה לקדם הקמת גוף אפקטיבי ועצמאי לפיקוח על משרדי ראיית חשבון של חברות ציבוריות, כדוגמת ה-PCAOB האמריקאי. בתקופת גואטה הנושא נזנח.

ומה כן עשתה גואטה באופן פוזיטיבי? באפריל 2019 הודיעה גואטה על עידן חדש של ניהול תיקים - מודל "ניהול תיקים דור 2.0", שהיה אמור לאפשר למנהלי תיקים לנהל תיקי השקעות באמצעות קרן נאמנות ייעודית. לפי גואטה, מודל זה היה "צפוי להוביל למהפכה בתחום ניהול ההשקעות". אבל הצהרות לחוד ומציאות לחוד. בפועל, מודל זה נכשל כישלון חרוץ ולא אומץ בשטח.

במאי 2020, לקראת אמצע הקדנציה שלה, הגישה גואטה לשר האוצר לשעבר ישראל כ"ץ את הדוח השנתי של הרשות. גואטה ניסתה להמחיש במלל רב ובצבעים יפים את "עשייתה הענפה של הרשות", אבל ניתן להבין מהדוח שיעדי התכנית האסטרטגית של גואטה לחיזוק שוק ההון לא הושגו.

בנובמבר 2020 חתמה הרשות עם מקבילתה באבו דאבי על מזכר הבנות לשיתוף פעולה בתחום החדשנות והפינטק. גואטה טענה אז כי "ההסכם צפוי להעניק לרשות ולחברות ישראליות רבות פרספקטיבה בינלאומית רחבה".

נניח שפרספקטיבה בינלאומית זה חשוב, אבל איך זה קידם ופיתח את שוק ההון הישראלי? אגב, גם ההסכם שנחתם ביולי האחרון עם הרשות לפיקוח פיננסי של טייוואן עוסק בשיתוף פעולה בתחום החדשנות והפינטק.

גואטה אמרה על זה כי הרשות "הגדירה את הטמעת החדשנות הפיננסית כיעד אסטרטגי לאור התועלת הגלומה בה עבור הציבור והמשק בישראל". אבל במה נרשמה התועלת מכך ובמה אנחנו דומים לטייוואן?

באפריל 2021 פירסמה הרשות את המלצותיה אודות גילוי בנוגע לאחריות תאגידית וסיכוני ESG (סביבה, חברה וממשל). גואטה קראה אז לכלל התאגידים המדווחים לפרסם דוח אחריות תאגידית שנתי, בסמוך למועד פרסום הדוח התקופתי. גם זה לא התרומם יותר מדי ביחס למספר התאגידים המדווחים. אגב, גם לפני תקופתה של גואטה היו כמה עשרות דוחות כאלה שהיו מתפרסמים בכל שנה. בקיצור, עוד בלוף שיווקי ולא ממש חשוב.

במהלך 2020 הובילה הרשות מהלך להקמת אתר אינטרנט חדש, ובמסגרתו השיקה בספטמבר 2021 לוגו חדש.

באוקטובר 2021 השלימה גואטה את הקמת ספינת הדגל שלה: "פורום 35 פלוס", לקידום גיוון מגדרי בדירקטוריונים של גופים מפוקחים.

אם זה כל מה שעשתה גואטה בתקופתה ברשות (וכידוע, אלו מסוג הדברים שנבחנים במבחן התוצאה ולאורך זמן), אז קשה לומר ששוק ההון הישראלי התקדם בכללותו.

אגב, חובת ייצוג הולם לנשים מוסדרת בחקיקה כבר למעלה משני עשורים לגבי דירקטורים חיצוניים (סעיף 239(ד) לחוק החברות). אילו רצתה גואטה לקדם שינוי רחב יותר, היא הייתה יכולה לפעול בצורה יעילה יותר לטובת חקיקת חובה כזו (כמו שיש בחלק ממדינות ה-OECD) ובטח לא לקראת סוף הקדנציה שלה.

בנובמבר 2022 נטען נגד גואטה שהיא התבטאה באופן חסר אחריות כשאמרה בכנס פומבי "החלפנו סוס בחמור. לוואקום הזה נכנסים משקיעים שאינם מוסדיים שפועלים מכוח שלל אינטרסים, לאו דווקא טובת המשקיעים והציבור". לפי הפרסומים דבריה של גואטה כוונו ישירות נגד אלפרד אקירוב בקשר למחלוקת בין כלל לבין אלרוב בנוגע לעסקת רכישת "מקס". יועמ"ש הרשות גויס מיד להגן על גואטה, אבל היא נאלצה להתקפל והרשות הבהירה כי הביקורת לא כוונה נגד אקירוב או אלרוב.

עם פרישתה אמרה גואטה כי "המשק הישראלי אינו מספק את תחושת הביטחון אשר אפיינה אותו", בהתייחסה להורדת תחזית הדירוג מצד חברת מודי'ס. ואני אומר: הפוסל, במומו פוסל.

גואטה לא טיפלה מהשורש בשום צורך חשוב במהלך כהונתה ברשות ולא הגדילה את אמון הציבור בשוק ההון. בפרט לא ברור מה גואטה עשתה לטובת הרישום הכפול, שיכול להרחיב את השוק המקומי. הרי היה ברור שהגאות תחלוף במוקדם או במאוחר ובשנים שעברו לא נעשה שום דבר מהותי לשדרג את השוק ולמשוך מנפיקים חדשים. גם לא ברור מה גואטה עשתה על מנת למצות את התועלות מהפרטת הבורסה בה היא מתהדרת בנאום הפרישה שלה.

למעט הקידום האיטי להחריד של הרגולציה על נכסים דיגיטליים, מהלך שגם הוא הותנע בתקופת האוזר, קשה לחשוב על דבר חשוב במיוחד שגואטה עשתה בקדנציה שלה. גם עיון חוזר בדוחות השנתיים של הרשות לא משנה את המסקנה לטובתה, למרות הסיסמאות היפות על "הטמעת סטנדרטים בינלאומיים" ו"שיתופי פעולה בינלאומיים".

לשם ההשוואה בלבד, פרופ' זוהר גושן (יו"ר הרשות שקדם להאוזר) הספיק בחצי זמן לעשות לטובת שוק ההון יותר ממה שגואטה עשתה בקדנציה שלמה - הקמת בית משפט כלכלי, חוק אכיפה מנהלית, תיקון 16 לחוק החברות ועוד.

גואטה נכשלה גם בתחום ניהול משאבי אנוש, ולא הצליחה להתמודד עם העזיבה המוגברת של עובדי הרשות בשנים האחרונות לשוק הפרטי.

לבסוף, גואטה התגאתה בנאום פרישתה גם בכך ש"בשנים 2022-2018 נפתחו 85 תיקי חקירה פליליים ומנהליים". קשה להעלות על הדעת מי מתגאה על עצם הפתיחה של תיקי חקירה. זו הסתכלות שגויה מכל בחינה. אוי לנו אם יו"ר הרשות הבא (או כל גוף חקירתי אחר) ישים לנגד עיניו את מספר תיקי החקירה שנפתחו במהלך כהונתו כמדד להצלחתו בתפקיד. אגב, גואטה שכחה לציין בנאום שלה שבתיק הדגל של הרשות (פרשת בזק העוסקת בעבירות המרמה כלפי ציבור משקיעי בזק) בית המשפט הכלכלי בת"א מתח לאחרונה ביקורת קשה על פרקליטי מחלקת ני"ע (אחת ממחלקות הרשות) וביטל חלק ניכר מהאישומים נגד שאול אלוביץ' (ואחרים) בשל העדר בסיס משפטי.

ואם לא די בכל אלה, מתברר כי גם הממשל התאגידי ברשות הוא לקוי. לפי הדוח השנתי שגואטה הגישה בחודש שעבר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', בכל שנת 2022 מליאת הרשות התכנסה בסה"כ עשר פעמים (פחות מישיבה אחת לחודש בממוצע).

זה בוודאי לא מספיק ולא סביר בשום קנה מידה. אין גם כל הצדקה לכך שהפרוטוקול המפורסם האחרון של מליאת הרשות הוא מנובמבר 2022. מאז חלפה כמעט חצי שנה, תירוצי הקורונה כבר לא על הפרק, תתכבד הרשות ותפרסם את הפרוטוקולים שלה. לא מדובר בסודות מדינה.

אבירי הגילוי הנאות אינם מקפידים עם עצמם בדברים שהם מקפידים עם התאגידים המפוקחים. אכן, מי מפקח על המפקחת? אף אחד. בכך הרשות מפסידה את האמון הבסיסי ביותר שהוא בעצם לחם חוקה ("ממני תראו וכן תעשו", שופטים ז', י"ז).

שר האוצר יכול להביא לשינוי. לשם כך הוא צריך למנות יו"ר רשות מקצועי עם רקורד של עשייה בתחום שוק ההון ברמת ניהול גבוהה או מצוינות בתחום כלכלי אחר (ורצוי עם השכלה משפטית פורמלית). בהזדמנות זו רצוי שמישהו יגיד לשר האוצר שמוטלת עליו חובה למנות גם משנה ליו"ר הרשות (סעיף 3(ב) לחוק ני"ע), דבר שקודמיו לא עשו.

עורך דין דון סוסונוב הוא עורך דין וכלכלן ממשרד ד"ר א. קלגסבלד ושות', שהועסק בשנים 2013-2012 ברשות ניירות ערך