מנכ"לים במשרדי הממשלה נגד האוצר: "החלטות של מיליארדים מתקבלות ללא תיאום"

זעם וביקורת שוררים בקרב מנכ"לים של משרדי ממשלה על משרד האוצר, שהפיץ הבוקר חוברת בת 80 עמודים הכוללת קיצוצים והתייעלות בעבודתם של המשרדים, כשבנוסף, גם הוטמעו בהם רפורמות ושינויים מבניים.

המנכ"לים טוענים כי משרד האוצר לא התייעץ עימם לגבי הצעדים הללו, ובעצם הוא מכניס "חוק הסדרים" הכולל רפורמות בעבודת המשרדים עצמם, לתוך חוק התקציב המעודכן לשנת 2024, כאמור בלי ליידע ולהתייעץ עימם לפני כן.

בהתכתבות פנימית בקבוצת ווצאפ של המנכ"לים של משרדי הממשלה התלונן מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימנטוב: "מה שאנחנו קיבלנו זה לא תקציב אלא סטירת לחי מהדהדת בזמן שאנחנו עסוקים במלחמה". בר סימנטוב הוסיף, "אנחנו ללא מילים אני משתדל לא להשתמש במילים קשות יותר".

מנכ"ל משרד הדתות יהודה אבידן קבל כי "החליטו לחסל את הממשלה בכל מחיר. הציבור יאשים אותנו כאחראים וישכח שהם שולטים ולא אנחנו". גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: כתב "החלטות מסים של מיליארדים מתקבלות ללא כל תיאום של משרדי הממשלה". קובי בליטשטיין שמשמש כמנכ"ל משרד האנרגיה וצפוי לכהן כמנכ"ל משרד החוץ שאל, "האם גם אתם לומדים את התקציב מהעיתון או רק אני?"

אחד המנכ"לים אמר לכלכליסט כי מדובר ב"קטסטרופה". לדבריו, "שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואגף התקציבים שולטים בתקציב המשרדים ומבצעים רפורמות בלי לשוחח תחילה עם המשרדים עצמם ולשמוע את עמדותיהם". עוד הוסיף, כי "הפקידות המקצועית במשרדים לא ידעה על כל הצעדים הללו".

יצויין כי חלק מהמנכ"לים מנועים מלהתנגד פומבית להצעות האוצר מאחר שהשר הממונה עליהם עשוי לתמוך בשל היותו בקואליציה. גם אם תהיה התנגדות של חלק מהשרים (שלמה קרעי שר התקשורת כבר הודיע שיתנגד) אזי צפוי רוב לתקציב בממשלה.

התחושה בקרב מנכ"לים היא שמשרד האוצר מנצל את המלחמה ומצב החירום על מנת להוציא לפועל הצעות לשינויים מבניים שכבר העלה בעבר, ונדחו - כל זאת במסגרת חוק התקציב המעודכן לשנת 2024.

בשנה רגילה מגיש משרד האוצר לאישור הממשלה והכנסת הצעת חוק תקציב שנתי או דו שנתי, והצעת חוק ההסדרים. הצעת חוק ההסדרים כוללת שורה של רפורמות מבניות ומתקיימים לגביהן דיונים בין האוצר לבין המשרדים הרלבנטיים. כעת, האוצר מגיש לממשלה ולכנסת רק חוק תקציב מדינה מעודכן לשנת 2024, ובתוכו, הטמין האוצר רפורמות. הצעת התקציב המעודכנת תוגש בקרוב לאישור ב-3 קריאות במליאת הכנסת.

הכנסת תאשר בחודש הבא את התקציב המעודכן ל-2024, הכולל את צעדי ההתייעלות מסיבה ברורה: אם התקציב המעודכן לא יאושר בכנסת בקריאה השנייה והשלישית עד ה-19 בפברואר 2024 יבוצע קיצוץ רוחבי אכזרי בתקציביהם של כל משרדי הממשלה, ולא ניתן יהיה בשלב זה לתקצב חלק מההוצאות לשיקום העורף, למפונים, העסקים ועוד. לפיכך, בעצם, הקואליציה "אנוסה" לאשר את התקציב הזה.

כמו כן, בימים רגילים, מגוון הרפורמות שנכללות בחוק ההסדרים טעונות את אישורו של משרד המשפטים. כעת טוענים המנכ"לים שמשרד האוצר "הלך על הראש של המשרדים" ומגיש לממשלה את כל השינויים הללו. "כיצד יתכן שאנשי משרד המשפטים שיודעים שאנשי המקצוע של המשרדים לא היו מעורבים מאשרים להעלות הצעות החלטה לממשלה שלא תואמו עם הדרג המקצועי במשרדי הממשלה", שאל אחד המנכ"לים.

בנוסף, שר החקלאות אבי דיכטר (ליכוד) הביע התנגדות להצעת תקציב החקלאות לשנת 2024 שידון מחר (יום חמישי) בממשלה. דיכטר צייץ כי "תקציב החקלאות שהאוצר מתכוון להביא לממשלה הוא בעצם הודעה על חיסולו של משרד החקלאות בישראל. הפנטזיה הזו של האוצר לא תתממש".

עוד הוסיף: "ראינו מה קרה לחקלאות כשמשרד האוצר ניהל אותה במשך השנתיים הקודמות. עד המלחמה, פעלנו רבות לחיזוק החקלאות ותמיכה בחקלאים, המלחמה רק המחישה עד כמה קריטי להמשיך בכך בשנה זו". בתשובה לשאלת כלכליסט האם יתנגד לתקציב בהצבעה בממשלה השיבו בלשכת דיכטר כי "עמדתו תיקבע לאחר שיתקיים הדיון בממשלה ולא לפני". ההערכה היא שמשרד האוצר יבוא לקראתו על מנת להשיג את תמיכתו.

בקואליציה מעריכים שלמרות התנגדות לתקציב שהובעה על ידי שרים כמו שלמה קרעי, הצעת התקציב המעודכנת לשנת 2024 תאושר על ידי הממשלה. אחרת, יבוצע קיצוץ רוחבי אכזרי בתקציב ב-19 בפברואר 2024 - המועד האחרון לאישור התקציב המעודכן, וזאת לפי מנגנון ההתאמות בתקציב דו שנתי.

קרעי הבהיר עוד לפני פרסום התקציב כי הוא צפוי להתנגד לו, בשל כוונה לקצץ בתקציבים הקשורים לפיתוח תשתיות הסלולר בישראל. לדברי קרעי, הוא "נלחם על התשתיות הירודות של הסלולר בישראל", וסבור כי אף יש להגדיל את התקציבים. קרעי אף התנגד לסגירת מערך עידן פלוס, שצפוי להוביל לחיסכון של כ-40 מיליון שקל בשנה.

בתוך כך, יו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ תובע לבצע שינויים בתקציב שיידון מחר בממשלה, ובכלל זה לבצע הקטנה משמעותית של הכספים הקואליציוניים, סגירת משרדים, והקפאת החוק הנורבגי. גנץ אמר אחר הצהריים כי " אנחנו כמחנה הממלכתי, לומדים אותו, ננסה להשפיע, ורק לאחר מכן נקבל את ההחלטה איך להצביע".

לדברי גנץ, "המלחמה תצריך צעדים כואבים. כדי שהממשלה תוכל לבוא לציבור בידיים נקיות, עליה לצמצם משמעותית את הכספים הקואליציוניים, לסגור משרדים, ולהקפיא את החוק הנורבגי ואת שכר חברי הכנסת. זה לא יפתור את אתגרי הכלכלה – אבל זו הדוגמה האישית שמחייבת אותנו".