בחירות ביוון: רה"מ השיג ניצחון מוחץ, אך יזדקק לסיבוב שני כדי להקים ממשלה

יוון בדרך לסיבוב בחירות שני: על אף שהנחיל לאופוזיציה את התבוסה המוחצת ביותר זה חצי מאה, ראש הממשלה קיריאקוס מיצוטאקיס יחתור לבחירות חוזרות בעוד חודש וחצי.

לאחר שנספרו 99.5% מהקולות, מפלגת "הדמוקרטיה החדשה" של מיצוטאקיס זכתה ב-40.79%, ואילו מפלגת השמאל סיריזה ומנהיגה אלכסיס ציפרס, ששלטו ביוון בשנים 2019-2015, נותרו הרחק מאחור עם 20.07%. פאסוק הסוציאליסטית הגיעה למקום השלישי עם 11.46% מהקולות.

ביוון הוכנסה לפני הבחירות הנוכחיות שיטת בחירות יחסית חדשה, שהפכה מראש לקלושים את סיכויי מפלגתו של מיצוטקיס – וכל מפלגה אחרת – להשיג רוב מוחלט בפרלמנט. מפלגתו של מיצוטקיס צפויה להשיג 145 מ-300 המושבים בפרלמנט, שישה פחות מהמספר שהיה נותן לה רוב מוחלט, ופירוש הדבר שיהיה על מיצוטקיס למצוא מפלגה קטנה שאיתה יוכל להקים קואליציה. אם לא יצליח לעשות זאת בתוך שלושה ימים יעבור המנדט למפלגה שבמקום השני, ואחריה לזו שבמקום השלישי.

מכיוון שיש פערים גדולים בין שתי המפלגות הגדולות לבין ארבע המפלגות הקטנות יותר שצפויות להיכנס לפרלמנט יהיה קשה מאוד להקים קואליציה ביוון, ובהנחה שהמשימה לא תצלח, ב-2 ביולי ייערך סיבוב בחירות שני. בסיבוב הזה כבר תינקט שיטה מעט שונה, שבה המפלגה שתגיע למקום הראשון תקבל בונוס של עד 50 מושבים בפרלמנט (המספר המדויק ייקבע בהתאם לאחוז הקולות שתקבל), וכך יהיה לה קל יותר לזכות ברוב מוחלט בפרלמנט ולהקים ממשלה לבדה. לפחות לפי הנתונים מאמש, זו תהיה מפלגתו של מיצוטקיס.

כך או כך, אין ספק שהתוצאה אמש היא הישג גדול למיצוטקיס, והיא צפויה לחזק את מעמדו לקראת כל סיבוב שני שייערך. ראש הממשלה הגיע לבחירות אחרי שערוריית האזנות סתר שבה הסתבכו מקורביו, שנים של התמודדות עם מגפת הקורונה, משבר יוקר מחיה לא פשוט ותאונת רכבת איומה שהממשלה הואשמה באחריות לה, ורבים תהו אם כל אלה יגרמו לירידה חדה בכוחו. על פי התוצאות, התשובה היא לא. עם פרסום התוצאות אמש אמר מיצוטקיס כי הן מוכיחות שיש לו מנדט להקים ממשלה עצמאית וחזקה – מפלגה של ממשלה אחת.

הבחירות ביוון, נזכיר, נערכות שנים אחדות אחרי שהמדינה נחלצה ממשבר החוב שכמעט הביא להתרסקותה ולסילוקה מגוש האירו. כדי להיחלץ מהמשבר בעזרת סיוע מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית נאלצה הממשלה באתונה לבצע רפורמות עמוקות, שהקשו מאוד את חיי האזרחים. יותר מעשור אחרי פרוץ המשבר ההוא, כלכלת יוון היא כיום כלכלה איתנה יחסית, שיעורי האבטלה והאינפלציה שלה יורדים, ושיעור הצמיחה שלה השנה צפוי להיות כפול מזה של שאר האיחוד האירופי – שינוי דרמטי.

לקראת הבחירות אתמול קרא מיצוטקיס בן ה-55 לבוחרים לזכור את ההקרבות הגדולות שעשו כדי להביא את המדינה ליציבות כלכלית, ולא לבזבז אותן. "אנחנו מצביעים למען עתידנו, למען משרות טובות יותר, למען מערכת בריאות יעילה יותר, למען מדינה חזקה יותר עם תפקיד חשוב באירופה וגבולות מוגנים", אמר אתמול אחרי שהצביע בקלפי עם שניים משלושת ילדיו. לאורך הקמפיין הקפיד מיצוטקיס להציג עצמו כמבוגר האחראי, והדגיש כי קיים את ההבטחות שנתן בבחירות הקודמות להפחית מיסים, להקשיח את תקנות ההגירה ולהביא לצמיחה יציבה.

כמו בבחירות 2019 מי שהיה יריבו המרכזי של מיצוטקיס אתמול הוא איש השמאל אלכסיס ציפרס, שכיהן כראש הממשלה מ-2015 עד שהפסיד למיצוטקיס לפני ארבע שנים. ציפרס בן ה-48 טוען כי מאחורי הנתונים הכלכליים המחמיאים שמציג מיצוטקיס מסתתר עוני הולך וגדל, ומדגיש שקצב עליית השכר אינו מדביק את קצב עליית המחירים. לדברי ציפרס, בעוד מיצוטקיס הבטיח להגדיל את המשרות והמשכורות, מעמד הביניים מוצא עצמו "חי על תלושי סיוע".

כאמור, מיצוטאקיס הגיע לבחירות בצילן של שתי פרשות. באחת, פרשת האזנות הסתר, גילו עיתונאים ופוליטיקאים בכירים כי תוכנת ריגול הושתלה בטלפונים שלהם, והגילוי הוביל להתפטרות ראש שירותי המודיעין ואחיינו של מיצוטקיס, שהיה יועץ בכיר בלשכתו. באחרת נאלצה הממשלה לחזור בה מהטענה שטעות אנוש היא שגרמה לתאונת הרכבת שבה נהרגו בחודש מרץ 57 בני אדם בצפון המדינה, ולהכיר בכך שמערכת הרכבות הידועה לשמצה של יוון סובלת מהזנחה ארוכת שנים. אסון הרכבת אירע כשרכבת נוסעים הוצבה בטעות על אותה מסילה עם רכבת משא שבאה ממול, ובהמשך נחשף כי תחנות הרכבת המעורבות היו מאוישות בכוח אדם דל וכי תשתיות האבטחה היו ישנות ומקולקלות.