במלחמה גם חברות סטארט-אפ נלחמות כדי לשרוד

בימים קשים אלו, שבהם אנו מתאבלים על קורבנות הטרור, מזדעזעים כל יום מגילויים חדשים על מעשי הטבח הברברי, מתפעמים מסיפורי הגבורה של בודדים, צמודים לחדשות ולטלוויזיה ורצים לממד"ים, ישנם לא מעט מנכ"לים והנהלות של חברות סטארט-אפ שבנוסף לכך, מתמודדים גם עם ההשלכות של המלחמה על פעילותם ויכולתם לשרוד ביום שאחרי.

חברת סטארט-אפ מטבעה הינה מאוד שברירית. היא תלויה בהזרמת כספים ממשקיעים למימון שנות פעילותה הראשונות. היא צריכה לשכנע לקוחות לקחת סיכון ולרכוש את מוצריה למרות שהיא לא מוכרת בשוק וקיים סיכון שהיא לא תשרוד בתוך מספר שנים.

במצב מלחמה, מצבם של חברות הסטארט-אפ מורע משמעותית. חברות שהיו בתהליכי גיוס מדווחות על עצירת סיבוב ההשקעה עד יעבור זעם. עובדים רבים גויסו למילואים ופרוייקטי פיתוח ופעילויות שיווק ומכירות נפגעו קשה. לקוחות בישראל צמצמו משמעותית רכישות, עצרו הזמנות, והפסיקו תהליכי מו"מ לרכישות חדשות. עקב כך, מנכ"לים שתכננו שהכסף בקופתם יספיק להם עד לסיבוב ההשקעה הבא מבינים שחשבון הבנק יתרוקן מהר משתכננו. זאת ועוד, כאשר הם יגיעו לסיבוב ההשקעה הבא הם יהיו הרבה יותר חלשים עקב פגיעה במכירות ובקצב הצמיחה, ואי עמידה ביעדי פיתוח של מוצרים חדשים.

אילן אטיאס, הוא יזם בתחום ההייטק | צילום: אלכס קולומויסקי

חברות הייטק רבות נתקלות באתגרים ומתחבטות בשאלות, כגון: האם לפטר עובדים כדי לחסוך בהוצאות? האם לפתוח גיוס מהיר מול המשקיעים הקיימים? מה יקרה עם שווי החברה? מה יקרה אם נגייס כסף בשווי נמוך יותר, איך זה ישפיע על המוטיבציה של העובדים והמנהלים? איך להקצות את כוח האדם בחברה?

המלצתי החד משמעית הינה – שרידות לפני הכל.

דהיינו, לבחור סט של פעילויות שיבטיחו את השרידות של החברה לאורך זמן, כך שלאחר שענני המלחמה יתפזרו, החברה עדיין תהיה קיימת, תנער את האבק מהבגדים, ותקום במרץ כדי לכבוש את העולם ולהצליח ביום שאחרי. הצלחת החברות והצלחת הכלכלה הישראלית, הינה חלק מתמונת הניצחון שאנו רוצים לראות לאחר המלחמה.

אני ממליץ למנכ"לים לחשוב ככל הניתן בצורה חיובית ואופטימית על העתיד, אך גם לתכנן את תזרים המזומנים בצורה ריאלית עד פסימית לטווח הקצר והבינוני. בסופו של דבר, חברות (גם הטובות ביותר) נסגרות מסיבה מאוד פרוזאית – נגמר הכסף בבנק.

המלצותיי להתנהלות בעת הזאת:

- לצמצם הוצאות לא הכרחיות: הפסקת התקשרות עם קבלני משנה, עצירת פרויקטים לא חיוניים, צמצום עלויות שכירות (אם ניתן) וכד'.

- להשתדל לא לפטר עובדים: העובדים שהשקעת בהם זמן וכסף בהכשרה, שמחזיקים חלק מהידע הארגוני – הם אלו שיאפשרו לחברה לצמוח ולהצליח בשוך הקרבות.

- להפנות מאמצי שיווק ומכירות לחו"ל – השוק בחו"ל לא נפגע ומתנהל כמעט כרגיל. הקדישו תשומת לב ללקוחותיכם כדי להדגיש שלמרות המלחמה, אתם כחברה ממשיכים להתנהל כרגיל ולשרת אותם.

- תפנו למשקיעים הקיימים בחברה, ותבצעו סיבוב גיוס מהיר – גם אם זה לא מה שתכננתם, וגם אם זה בשווי חברה נמוך יותר ממה שאתם חושבים שהחברה שווה. תזכרו, כסף בחשבון הבנק שלכם נותן לכם ביטחון ושרידות. אני ממליץ לבצע את המהלך הזה מיידית. אין לדעת מה יילד יום. ייתכן שהמשך המלחמה תחמם בסופו של דבר את כל הזירה, תגרום לעליית מחירי הנפט בעולם ולצניחת המדדים בנסד"ק – דבר שיסגור מיידית את הכיסים של כל המשקיעים להשקעות. עשו הכל כדי לשרוד ולהחזיק מעמד, בתקווה לימים טובים יותר לאחר המלחמה.

אילן אטיאס הוא יזם בתחום ההייטק. משמש כיועץ אסטרטגי ומנטור למנכ"לים של חברות טכנולוגיה