מה ששלי שלי: סטארט-אפים חייבים לדאוג לקניינם הרוחני עוד בשלב ההקמה

סטארט-אפים רבים יוצאים מנקודת הנחה ששלב עיגון הקניין הרוחני של הפיתוח שלהם הוא שלב מינורי, שאפשר לדחות אותו למועד לא ידוע בעתיד כי יהיה בסדר. ואולם, דחיית הפעולות הקשורות להגנה על הקניין הרוחני היא נקיטת עמדה פעילה של התעלמות מאחד השלבים החשובים להעלאת הערך של החברה. טיפול וקידם נושא הקניין הרוחני בשלב מוקדם ובניית פורטפוליו המנווט היטב ונבחן מעת לעת עשויים להעלות משמעותית את ערך הסטארט-אפ.

על פי רוב, סטארט-אפ מונע מהרצון לפתח טכנולוגיה חדשה במקום שבו אחרים כשלו. אם זה הצליח, השלב הבא יהיה חיפוש לקוחות ומשקיעים, חיפוש שותפויות עם חברות רב-לאומיות כדי לפתח את הטכנולוגיה יחד, או שילוב של הטכנולוגיה כהרחבה במוצר קיים. תוך כדי צלילה למאמצי שיווק וצמיחה אינטנסיביים, לצד אתגרים יומיומיים אחרים, סטארט-אפים רבים מניחים בצד את הקניין הרוחני מתוך הנחה שניתן יהיה לטפל בפער, ככל שיהיה, בצורה ראויה בשלב מאוחר יותר. בין הסיבות לדחיית הנושא בוטלת במיוחד העלות הכרוכה בכך, שכן לסטארט-אפים בשלב מוקדם יש משאבים כספיים ואנושיים מוגבלים.

לעיתים, חברות מבינות מאוחר מדי שהעלות של היעדר קניין רוחני גבוהה בהרבה ומחמיצות את הזמן האופטימלי להגן עליו. כך למשל, במקרים מסוימים טכנולוגית הליבה מתפרסמת בטעות, תוכנה שנחשבה בטעות ככזאת שאינה ניתנת להגנה מתגלית כמוגנת על ידי אחרים, דאטה בעלת ערך גבוה שנועדה להיות מוגנת כסוד מסחרי לא הוגדרה היטב ככזאת דלפה החוצה על ידי מפתחים שעברו לסטארט-אפים אחרים או שהמיתוג שנבחר נחסם על ידי שימוש קודם של חברות אחרות בשוק.

מאמצים עסקיים ושיווקיים אף יכולים לפגוע בחדשנות של הטכנולוגיה. מצגות בפני קרנות הון סיכון, משקיעים, הצעות למכירה, גרסאות באטה אצל לקוחות - כולן נחשבות כפרסום של הטכנולוגיה ועלולות להרוס את החדשנות שלה, כך שלא ניתן יהיה לקבל עליה הגנת פטנט בעתיד. הגשת בקשות לפטנט בשלב מוקדם מאפשרת לבצע פעולות אינטנסיביות מבלי לסכן את החידוש שבטכנולוגיה.

לינקדאין. שבתה את לבה של מיקרוסופט | צילום: שאטרסטוק

כדאי להיות מודעים לכך שתהליך הגנה על קניין רוחני אינו דורש, בשלב הראשון, כמויות אדירות של משאבים כספיים ואנושיים ומאפשר לסטארט-אפ "לשים את הרגל בדלת" בתחום ה-IP הרלוונטי. מימון מסוים, כמו זה שניתן על ידי רשות החדשנות, מיועד מלכתחילה להגנת IP. מטרת הכלים העסקיים הללו היא אך ורק לתמוך ביעדים ובפעולות העסקיות הנוכחיים. פטנטים על טכנולוגית ליבה משרים אמון במשקיעים, שמסיקים כי הסטארט-אפ מחויב לרעיון שלו.

כמו כן, פטנטים על טכנולוגיה שמיועדת להשתלב במוצר קיים של חברה רב-לאומית (MNE) מהווים יתרון במהלך המשא ומתן ומאוחר יותר במהלך ההסכמות על היקף הטכנולוגיה המקורית של כל צד. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא זו של חברת מיקרוסופט, ששילמה 26.2 מיליארד דולר עבור רכישת לינקדאין ב-2016 מכיוון שהיא האמינה שטכנולוגית הנטוורקינג, בסיס המשתמשים ונתוני המשתמשים יחדיו יוסיפו ערך רב מאד למוצרים הקיימים שלה.

בנוסף, חשוב לזכור שיש לבחון מחדש ולעדכן את אסטרטגיית ה-IP באופן שוטף. הפורטפוליו של הקניין הרוחני צריך לשרת את המטרות העסקיות הנוכחיות. יש לקדם גם הגשת בקשות לפטנט על מאפיינים עסקיים שהם פחות טכנולוגיים אך בעלי ערך לסטארט-אפ ולזנוח את אלה שכבר אינם רלוונטיים. בנייה ותחזוק פורטפוליו של קניין רוחני מצריך גם פגישות אסטרטגיות - מה שמסייע בחיבור בין ההנהלה למפתחים ומעודד את ההנהלה לדון בפרויקטים קיימים וחדשים בהקשר של סדרי עדיפויות, תקציב, תשומת לב, מסגרות זמן, סקירת פעילות המתחרים וטכנולוגיות מתחרות, כמו גם בהעלאת המודעות להזדמנויות עסקיות חדשות.

עו"ד סלעית שחר | צילום: זיו קורן

אם מחפשים השקעות שמקורן בסין, לדוגמה, חשוב שלא להזניח את ההגנה על הקניין הרוחני במיוחד במדינה זו. רכישות והשקעות של חברות סיניות כרוכות לרוב בבדיקת נאותות (due diligence) קפדנית, בדגש על IP שהוגש בסין. לכן, יש להגיש בקשות לפטנט בסין עבור הטכנולוגיה הרלוונטית. כמו כן, יש להגן על המצאות הקשורות לתוכנה, שכן פטנטים ניתנים על תוכנה אם התוכנה כוללת תהליך או מוצר טכנולוגי. 63.2% מהפטנטים שניתנו בארה"ב במהלך 2020 כללו תוכנה כחלק מהטכנולוגיה - מגמה שנמשכה גם ב-2021. אירופה וסין מציגות גם כן אחוזים גבוהים של המצאות הקשורות לתוכנה (40-50%).

לסיכום, הרף לעמידה בקריטריון של אמצאה שאיננה מובנת מאליה, שהיא אחת הדרישות לקבלת הגנת פטנט, אינו מערכת "כיפת ברזל", ולא אמצאות רכב אוטונומי מסובכות. מדובר ברף נמוך בהרבה מזה שנוטים לחשוב. רף שאפשר - וכדאי מאוד - להגיע אליו כבר בשלבים המוקדמים של הסטארט-אפ.

סלעית שחר היא עו"ד ועורכת פטנטים, שותפה במחלקת ההייטק בקבוצת ריינהולד כהן, מומחית לקניין רוחני