ציפורלה. נונסנס אקטואלי | צילום: מיכאל טופיול
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות הפנאי
לטעום ברבן תוצרת הארץ, להתמוגג מבינג' קולינרי עשוי היטב, להסתחרר מסרטי קונג פו איקוניים, לצחוק על עצמנו וגם לתמוך במשפחות החטופים ולהתחדש בעיצוב מקומי קלאסי
אלכוהול
לטעום ברבן תוצרת הארץ
מזג האוויר השנה עוד לא ממש מזמין שתייה רצינית, גם מצב הרוח לא. מצד שני, מה עוד נותר לנו מלבד לנסות ולהטביע את יגוננו בטיפה המרה. ואם כבר טיפה מרה, אז שתהיה כחול לבן. ברבן ישראלי נשמע ברגע הראשון כמו בדיחה לא מוצלחת. ברבן הוא תמיד, ואך ורק וויסקי אמריקאי מקנטקי. אבל כששומעים את סיפורו של הברבן הישראלי הראשון, מבית היוצר של מזקקת “Thinkers“ הירושלמית החדשנית, מבינים שהוא ראוי לשמו. הברבן הזה אומנם לא נוצר בקנטקי אלא באוהיו השכנה, אבל בואו לא נהיה קטנוניים. הוא זוקק ויושן בחביות עץ אלון אמריקאי, לפני שעלה על האוניה שעליה בילה חצי שנה, ואז חיכה באוויר הפתוח ליד הים בנמל חיפה עוד שלוש וחצי שנים נוספות לפני שבוקבק בחוזק של 47.3% אלכוהול במזקקת "Thinkers". יוצא שזה בעצם וויסקי אמריקאי שהתיישן ובוקבק בישראל, אבל לנו זה לא ממש אכפת, כי הוא לא רק טעים מאוד אלא ממש, אבל ממש, זהה למקור, ולמען האמת אפילו עולה עליו. שמו בישראל הוא "טיפת בדולח" והוא מגיע בבקבוק יפהפה ומפואר, ובמחיר מפואר לא פחות של 350 שקל. אבל כאמור, מה עוד נותר לנו. לחיים. תרתי משמע.
חיליק גורפינקל
טלוויזיה
להתמוגג מבינג' קולינרי עשוי היטב
"נאדה", הסדרה החדשה של דיסני פלוס על מבקר מסעדות סנוב מארגנטינה, ששמו מנואל טמאיו פרנץ, היא מעדן. לא סתם מעדן, כי מה פתאום לתמצת משהו במילה אחת משדה סמנטי קולינרי כשאפשר לדייק ולומר שיש בה מרכיב גדול של הומור, שכבה נדיבה של עיצוב, שפע של ספרדיות, צילום מפתה של אוכל, לבוש מוקפד, משחק יאה, קמצוץ של ביקורת על הבורגנות של העיר (לא חריפה, אל דאגה), ובואנוס איירס — אותה העיר — מפוזרת לאורכה ולרוחבה. אני מזהה בה גם צל של סנטימנטליות.
חמשת הפרקים הקצרים שלה נשאבים פנימה באופן הכי בינג'י, הכי רחוק מארוחת טעימות גורמה שיש. היא לוקחת את הצופים לסיור קצר בעיר מסקרנת ורחוקה, שבה מתברר שהבשר כצפוי מושלם, אבל הקפה הוא "מיוחד", כדברי המבקר. "אז זה טוב", אומר לו בן שיחו בבית הקפה. "לא. מיוחד. הם מגישים אותו רותח, בכוס מלאה. וזה מכלה אותך כמו חומצה גופרתית".
"נאדה", עוד סדרה על עולם המסעדנות, היא תענוג. היא קטנה, מצומצמת. יש בה 4-3 שחקנים. אין בה העומק והשכלול הקולנועי של "הדוב" האמריקאית או היצרים והתנופה של "הטבח" הישראלית, אבל היא מהנה מאוד. אהה, ויש לה גם מרכיב סודי — רוברט דה נירו מגלם בה סופר ניו־יורקי, חבר של מנואל, ומין קריין פרשן של הסדרה. “נאדה” היא לא כלום, ולא על כלום, היא משהו. כמו שאומרים אלה שאין להם המילים המדויקות של מבקר להגדיר מטעם — היא משהו משהו.
רותה קופפר
קולנוע
להסתחרר מסרטי קונג פו איקוניים
האחים שו (Shaw) הקימו בהונג קונג אימפריה של קולנוע ויצרו עשרות סרטי אמנויות לחימה סיניים. בישראל של שנות השבעים קראו להם "סרטי קרטה" (בישראל הכירו בעיקר את ברוס לי, שהיה הכוכב של האולפן המתחרה, גולדן הרווסט), אבל הסינים קראו להם סרטי קונג פו. שירות הסטרימינג האיכותי, הסינמטקי והמשובח Mubi העלה באחרונה 14 מסרטי אולפני האחים שו, שהופקו על ידי האח המפורסם שבהם, ראן ראן שו, שקיבל תואר אבירות ממלכת אנגליה, ושמו הפך מוכר במערב כשהיה אחד המשקיעים ב"בלייד ראנר" (ובתור המפיק שגילה את ג'קי צ'אן). הסרט המפורסם במקבץ הוא "החדר ה־36 של שאולין" מ־1978, בבימויו של כוריאוגרף הקרבות לאו קאר־ליונג, שחתום על חמישה מסרטי המקבץ הזה. טרנטינו הושפע מהסרטים האלה כשיצר את "להרוג את ביל". מי שהתלהב באחרונה מ"הסמוראית כחולת העין" בנטפליקס כדאי שיצפה ב"בואו לשתות איתי" (1966), שמציג לוחמת חרבות בתפקיד הראשי, בסרט איקוני שביים קינג הו, שהשפיע על אנג לי ביצירת "נמר דרקון".
יאיר רוה
מופע
לצחוק על עצמנו וגם לתמוך במשפחות החטופים
את אנסמבל ציפורלה אין צורך להציג. לפני כמעט 20 שנה העלו חבורת בוגרי הסטודיו למשחק ניסן נתיב את ההצגה "עקיצה טבעית" שהפכה לקאלט, ובעקבותיה הגיעו "דרך חגב", "התקפת לב", "סטריאוטיפי" ועוד. הם זכו בפרס "קיפוד הזהב", הופיעו בעולם וזכו לביקורות נלהבות. הערב יעלה במוזיאון תל אביב מופע מיוחד המשלב את מיטב הקטעים מתוך ההצגות — מערכונים תיאטרליים המעניקים פרשנות סאטירית נונסנסית למציאות הישראלית — שכל הכנסותיו ייתרמו לארגון "לב אחד־סיוע אזרחי בחירום", התומך במשפחות החטופים. "התוכנית שהכנו לערב מגיבה למה שקורה עכשיו", אומר השחקן גל פרידמן. "היא תגרום לקהל לצחוק גם על עצמו, ובעיקר תאפשר למטה משפחות החטופים להמשיך ולהיאבק במטרה להחזיר את בני משפחתם הביתה".
מאיה נחום שחל
שופינג
להתחדש בעיצוב מקומי קלאסי
סופעונה הוא הזמן לרכוש פריטים איכותיים בעיצוב מקומי בהנחות, פריטים שישמשו אותנו לאורך זמן, שוב ושוב. המעצבת המוכשרת רותם גור התחילה בעיצוב נעליים, ובשנים האחרונות היא גם מעצבת קולקציות קטנות ומהודקות של בגדים. הסגנון שלה מוקפד ונינוח עם טוויסט, והפריטים מוצעים עכשיו בהנחות של עד 50%. בין המומלצים: ז'קט ספארי מחויט נהדר שישמש לשנים (עכשיו ב־720 שקל), חולצת כותנה פופלין לבנה (552 שקל) או שמלת כותנה כתפיות נינוחה שתשמש עוד קיצים רבים (750 שקל). vasncrafts.com
קולקציית החורף של הסטייליסטית סיון חימי למותג OMA מקבוצת רונן חן מוצעת בהנחות של עד 40%. הקולקציות של חימי מצליחות לשמור על הרוח הנונשאלנטית של המותג, ולהוסיף טאץ' צרפתי מעט מחויט המאפיין אותה. בין השאר, מומלצים חליפת מכנסיים חומה מצוינת מקורדרוי (מכנסיים 400 שקל וז'קט דאבל ברסט 590 שקל), חולצת ויסקוזה שחורה מכופתרת במראה רך (340 שקל), וצעיף קטיפה דק במראה מינימליסטי (100 שקל).
עילית מינמר
