"יהיו פחות השקעות בשנה הבאה, אבל אנחנו פה כדי להמשיך, מאמינים במשק הישראלי"

"העובדים בהייטק שלא גויסו למילואים הרגישו צורך לחפות על חבריהם ולהוכיח למשקיעים שאנחנו כאן כדי להישאר, שאנחנו חסונים" – כך אמרה שרית פירון, שותפה-מנהלת Team8, בכנס TechTLV של "כלכליסט" שנערך היום.

פירון, שדיברה בפאנל בנושא השקעות, גיוסי הון ועתיד ההייטק הישראל בהנחיית כתב "כלכליסט", מאיר אורבך, הוסיפה: "ה-7 באוקטובר תופס אותנו עם השפעה ישירה. יש עובד באחת החברות ששתי אחיות שלו חטופות, ובאחרת עובד איבד קרובי משפחה מדרגה ראשונה. ההלם עצום לגמרי. 25% מהעובדים בחברות שהשקענו בהן מגויסים, בחלק מגויסים המייסדים. ובחברות בשלבי סיד ו-A כשהיזמים מגויסים זה מאוד משמעותי. באחת החברות נכנסתי והייתי מנכ"לית בפועל, ובאחרת ששני המייסדים גויסו שותפה שלי נכנסה לנעליהם".

דן אמיגה, שותף מייסד ו-CTO איילנד; שרית פירון, שותפה מנהלת, Team8; עפר בן-יהודה, שותף וראש מחלקת ההייטק שבלת; ליזה כהן, שותפה, Intel Capital ומאיר אורבך כלכליסט | צילום: יריב כץ

לגבי מצוקת ההשקעות בהייטק הישראלי, אמרה פירון שלא מדובר בתוצאה של המלחמה. "ההפיכה המשטרית היא שהרחיקה משקיעים באופן מאסיבי", הסבירה. "המלחמה בטח לא עזרה, אבל הם רואים אותה כאירוע נקודתי עם תאריך תפוגה. בהפיכה המשטרית הם ראו מדינה שצועדת לאי-יציבות. זה מאוד לא נוח למשקיעי חו"ל לכן הם הדירו את רגליהם. זה פוגע ישירות לא רק בהייטק הישראלי אלא גם בכלכלה ובאזרחים. התפקיד שלנו היה להחזיר לפחות את הכבוד, אם לא את האמון. באינסוף ישיבות בורד עם משקיעי חו"ל כשמתחילה אזעקה ואנחנו אומרים נחזור עוד עשר דקות, וחוזרים ומדברים כאילו לא קרה כלום, זה הביא להערצה, גילוי חיבה ואמפתיה. זה עשה טוב מבחינת איך שהם רואים אותנו. אנחנו משק חסון עם אנשים חסונים".

דן אמיגה, שותף-מייסד וסמנכ"ל טכנולוגיה באיילנד, סיפר על ההתמודדות של החברה שלו עם השלכות המלחמה והשינויים שעברה בעקבותיה: "אתה מתעורר לחברה חדשה. אצלנו מעל 30% מהעובדים נקראו למילואים. אנשים עברו ממה הפרויקט הבא שלי או סוגיות יומיומיות לביטחון קיומי. אתה מבין שבתור חברה אתה הופך להיות בית לעובדים. אליך מגיעים בבוקר, אתה נותן את התמיכה הנפשית. זה שינוי שהיינו צריכים לעשות. להגיד אנחנו כאן כל יום, תומכים בכם במה שאתם צריכים. וזה להחזיק חברה. כי אם אנשים לא מגיעים למשרד אין להם מסגרת, איו להן תמיכה.

"ממוצע הגילאים באיילנד נמוך, פחות מ-30, והדבר השני שאתה מבין זה שאת צריך לתת להם עתיד. אמרנו שבישראל המשוואה מאוד פשוטה: או שקראו לכם למילואים, או שאתם עובדים בשביל הכלכלה. השינוי של חוזה בין חברת הייטק לעובד, שאתה הבית שלו, דואג לו כלכלית ונפשית, דואג לחברים שלו בצבא, הוא מאוד חשוב. הלכנו ליחידות של העובדים שלנו בצבא, שאלנו מה חסר לכם, הם אמרו לנו איזה ציוד טקטי חסר להם ורכשנו וסיפקנו להם אותו. מבחינה עסקית, האמריקאים עבדו מהר מאוד מהאם תוכלו לספק לנו את המוצר, לזה לא ייאמן מה שהולך פה, נעשם אתכם שותפות להרבה שנים. ההתבגרות של הדור הזה, החבר'ה שמשרתים בצבא וגיבורים בעזה, או מתפקדים בכלכלה בצורה שאין שניייה לה, זה חוסן שיהדהד הרבה מאוד שנים בחברה הישראלית".

ליזה כהן, שותפה ב-Intel Capital, קרן ההון סיכון של אינטל, אמרה שהחברה מחויבת יותר מתמיד להשקעה בתעשיית ההייטק המקומית. "אינטל קפיטל פועלת בישראל כבר 25 שנה, והם לא קיימו דיון אחד על המלחמה אצלנו. בשנה שעברה עשינו 5 השקעות בישראל, ארבע מהן סגרנו אחרי ה-7 באוקטובר. אינטל מאמינים במשק הישראלי ורוצים לתפוס את ההזדמנויות שיש בו. לגבי מה שצפוי בשנה הקרובה, אנחנו חושבים שיהיו פחות הנפקות אבל יהיו יותר רוכשים אסטרטגים ופחות פיננסים. במקביל אנחנו ממשיכים לפעול כמעט כרגיל. 20% מהעובדים בחברות שהשקענו בהן היו במילואים, והם לאט לאט חוזרים. יהיו פחות השקעות בשנה הבאה. הסבבים יהיו קטנים יותר, יהיו פחות אקזיטים, אבל אנחנו פה כדי להמשיך, מאמינים במשק הישראלי ויש לנו השקעות טובות לעשות לעוד הרבה שנים".

עו"ד עפר בן-יהודה, שותף וראש מחלקת ההייטק בשבלת, תיאר את התפיסות של משקיעים זרים מאז ה-7 באוקטובר: "המהפכה המשטרית הביאה לאיבוד אמון של המשקיעים. ממה שאנחנו רואים, בשלושת החודשים האחרונים ראיתי אישית 4 עסקאות שנחתם מזכר הבנות, היתה נכונות, וכרגע לא אומרים שלום להתראות, אלא בוא נראה לאן זה הולך. מוטרדים. זה מובהק בחברות שיש בהן ייצור אמיתי. היתה עסקה שהכל היה סגור, וברגע האחרון הוסיפו תנאי שרוצים שנייצר שנה וחצי מלאי קדימה. יש בקרב משקיעים מוטרדות ממה שקורה פה. במקביל, החברות נדרשות ליצירתיות מאוד גבוהה, להראות שהן יודעות לעבוד גם בקרות הגרוע מכל".