הפתרון למשבר התחבורה טמון בשלטון המקומי

החלטתה של שרת התחבורה מרב מיכאלי על הקמת רשות מטרופולינית לתחבורה היא ההחלטה ההגיונית היחידה לאור מצבה הנוכחי של התחבורה העירונית. הרשויות המקומיות הן הגורם היחיד הרגיש דיו כדי לזהות את צרכי התושבים העושים שימוש במרחב הגיאוגרפי התחבורתי ולתת להם מענה.

הגישה הפטרנליסטית שמאפיינת את היחס בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, שראשיתה במנדט הבריטי והרואה את המדינה כאחראית לנהל מלמעלה את תחומי החיים השונים ברשויות המקומיות, אינה מתאימה עוד למאה ה-21. התפיסה הנהוגה בעולם המערבי במשך שנים והרווחת במדינות ה-OECD דוגלת ברשויות מטרופוליניות לתחבורה תחת סמכויות ניהול מקומיות. הרשויות המקומיות בישראל, ובייחוד אלה במרכז, הוכיחו שהן יודעות לנהל את ענייניהן המשותפים במגוון רחב של תחומים טוב יותר משעשתה המדינה עד כה. כך, למשל, הוקמו איגוד ערים לטיפול בפסולת (חירייה), השפד״ן ורשות נחל הירקון. איגודי הערים הללו, כל אחד בתחומו, הוכיחו יעילות ומקצועיות בהשוואה לניהול של השלטון המרכזי באותם תחומים, והצליחו תוך זמן קצר יחסית לתת מענה למצוקה שהמדינה לא ידעה לפתור.

גם בתחום התחבורה, כבר ב-2019 הוכיחו הרשויות המקומיות בגוש דן כי הן יודעות לזהות את צרכי התושבים באופן מדויק יותר מהשלטון המרכזי, והקימו מערך תחבורה עירוני שנותן מענה הכרחי יעיל, רגיש ומתחשב לצורך של התושבים להיות ניידים בסופי השבוע. היקף השימוש ההולך ומתגבר בתחבורה הציבורית בסופי השבוע מוכיח עד כמה צדקו הרשויות בכך שהקימו את הפרויקט מיוזמתן, וחרף התנגדות גורמים בממשלה.

נראה שמדינת ישראל מעולם לא הייתה שקועה בהיקפים דומים של עבודות תשתית תחבורה כמו בעת הנוכחית, כשהיא מצויה על סף הפעלת הקו האדום של הרכבת הקלה ובעיצומן של העבודות המואצות להשלמת הקו הסגול והירוק, ושוקדת על האצת התכנון של המטרו ועל קידומם של התת״לים, המסופים, הנת״צים ותשתיות שבילי האופניים. כל אלה הם הסימנים הברורים המבשרים את הצורך בהפעלת רשות מטרופולינית לתחבורה. ניהול המרוכז ברמה הארצית יתקשה להתמודד עם האתגרים הפרטניים של הרשויות ולבצע את הסינכרון הדרוש לניהול מיטבי של המשאבים הציבוריים הנחוצים להקמת רשת תחבורה יעילה.

בתוך כך, הרשויות המקומיות, התושבות והתושבים הם אלו שצריכים לקבוע את גורל התחבורה הציבורית בסופי השבוע. נדמה שרובו הכמעט מוחלט של הציבור המתגורר באזור המרכז מעוניין בתחבורה ציבורית בסופי שבוע. בהתאם לכך, המנהיגים המקומיים ממשיכים להוכיח את נאמנותם ואחריותם לתושבים ודואגים לספק אפשרות זו מבלי להמתין למדינה שתעשה זאת. המבנה הפוליטי הדו-קוטבי יוצר קיפאון המקשה גם על הכרעות פשוטות. זוהי סיבה טובה נוספת לקדם הליך מקיף יותר של ביזור סמכויות, על מנת להבטיח יציבות ויעילות במנגנוני קבלת החלטות המדיניות המבוססות על רצונו המובהק של הציבור.

הקו האדום, שצפוי להתחיל לעבוד עוד השנה, עשוי להביא עימו בשורה אמיתית לתושבי המרכז: מאות כלי רכב, מוניות, מוניות שירות ואוטובוסים הפועלים כיום (וממילא פועלים בהיתר בסופ״ש) יוחלפו ברכבת תחתית אחת שתפנה את הכבישים ותסיע מאות נוסעים בקרונות מתחת לאדמה (אגב, גם מי שהשיקול העיקרי העומד לנגד עיניו הוא שמירת שבת אמור לברך על היוזמה הזו, שבזכותה, כך נראה, פחות נהגים יצטרכו לצאת לעבודה בסופי השבוע). האפשרות לעשות שימוש ברכבת בסופ״ש תשפיע על רבבות משפחות בבואן להחליט אם להחזיק רכב או לא, ונראה כי כתוצאה מכך השימוש ברכב פרטי יפחת משמעותית, ועימו זיהום האוויר, הגודש, קשיי החנייה ותאונות הדרכים. החיסכון האדיר שייווצר בשל כך בהוצאה הציבורית יאפשר השקעה נוספת בתשתיות יעילות.

מכל הסיבות הללו, יש לברך על ההחלטה של מיכאלי להקים את הרשות החדשה, ולקוות שזוהי רק הסנונית הראשונה המבשרת על השינוי בתשתיות התחבורה בישראל.

עו"ד רועי ברזילי הוא סגן ראש עיריית רמת גן הממונה על תחום התכנון והבנייה, העסקים והמכרזים