בנק ישראל רוצה לקצץ עמלות ני"ע ועמלה על ערבות בנקאית

האם הכנסות הבנקים מעמלות ניהול ניירות ערך עומדות להיחתך? בנק ישראל מתכוון להשלים ברבעון הראשון של שנת 2024 מהלך לשינוי תמחור עמלת דמי ניהול (לשעבר דמי משמרת בניירות ערך). לפי המהלך המתוכנן, העמלה ללקוחות קטנים (עד 400 אלף שקל נכסים) תתומחר במחיר קבוע בשקלים במקום אחוז מהתיק. מהלך זה אמור גם להפחית דמי הניהול וגם לשפר את השקיפות ויכולת התמחור של הלקוח.

בסוף ספטמבר שלח בנק ישראל לבנקים טיוטה ראשונית בעניין, ונקבע כי לאחר החגים ייערך דיון לצורך קידום הנושא. אלא שבשמחת תורה פרצה המלחמה, ועיקר העיסוק של בנק ישראל והבנקים היה במתן מענה לסוגיות השונות במלחמה.

בבנקים חשבו שנושא עמלות ני"ע יידחה לאחר המלחמה. אלא שעל רקע הלחץ הפוליטי המלווה את הסוגיה זו (מדובר בנושא שעסקה בו ועדת הכלכלה, ושמעסיק רגולטורים נוספים כמו רשות התחרות), בבנק ישראל חזרו לקדם את הנושא גם בזמן המלחמה. בשבוע שעבר נערכה ישיבה של נציגי הבנקים עם נציגי הפיקוח על הבנקים והושגה טיוטה עדכנית של ההנחיות. לפי הערכות, הנושא יעלה לדיון הוועדה המייעצת של בנק ישראל לקראת סוף ינואר, וכאמור, המהלך אמור להיות מושלם עד לסוף הרבעון הראשון של השנה הבאה.

מסחר בני"ע כרוך בשתי עמלות עיקריות - עלות קנייה ומכירה, הנגבית בהתאם לפעולות הנעשות בתיק; ודמי ניהול, שהם עמלה קבועה הנגבית מדי רבעון, ונגזרת משווי התיק (0.2% ל־0.5% במונחים שנתיים) למעט מנכסים המוחזקים בקרן כספית ומק"מ, הפטורים מעמלה זו. עמלת דמי ניהול בני"ע בבנקים נחשבת לגבוהה. בבתי ההשקעות שמציעים גם כן חשבון ני"ע, העמלה נמוכה משמעותית ועומדת על פחות מ־0.01% בממוצע.

למרות הפערים עדיין רוב משקי הבית מנהלים את חשבון ני"ע שלהם בבנק ולא בבתי ההשקעות. העמלה הזו אינה שקופה וכפופה להתמחרות - לקוחות גדולים או כאלה בעלי מודעות פיננסית יכולים לקבל הנחה משמעותית, שעשויה להגיע לעשרות אחוזים. כעת מבקש בנק ישראל לקבוע תמחור פשוט: גבייה קבועה בשקלים ללקוחות עם תיק של עד 100 אלף שקל וללקוחות עם נכסים בהיקף של 400-100 אלף שקל.

האם הבנקים יגלגלו הפסדים מהורדת הריבית על הציבור עירית אבישרלכתבה המלאה

הבורסה לני"ע מפרסמת את ממוצע העמלות שגובים חברי הבורסה, לפי היקף הנכסים של לקוחותיהם. מהנתונים עולה כי בקרב לקוחות עם תיק של 400-200 אלף שקל העמלה הממוצעת עומדת באזור 0.3%. המשמעות היא שבתיק של 400 אלף שקל, מדובר בתשלום של 100 שקל בחודש. קשה לראות את הבנקים קובעים עמלה חודשית בהיקף שכזה, בטח כשעמלה זו גם תחול על תיק בהיקף של 100 אלף שקל, ולכן המעבר לתמחור בשקלים אמור לחתוך בעשרות אחוזים את היקפה, כאשר עיקר הפגיעה תהיה בתיקים של 400-250 אלף שקל (בתיקים הקטנים יותר הפער בין הסכום שנגבה היום לסכום שייגבה לאחר השינוי יהיה קטן יותר).

לפי לגרסה זו של ההנחיות, בנק ישראל לא מתכוון להתערב בעמלות ללקוחות עם נכסים בהיקף של מעל ל־400 אלף שקל. זאת, מתוך הנחה שלקוחות אלה יידעו להתמקח על המחיר. בבנק ישראל מציינים כי הם מצפים שגם ללקוחות הגדולים התמחור יהיה פשוט ובהיר, רמז לכך שהם מצפים שהתמחור יהיה בשקלים ולא באחוזים מתוך היקף הנכסים.

היתרון לגודל יהפוך לחיסרון

השאלה היא האם אפשר לסמוך על כך שלקוחות גדולים יותר יידעו לדאוג לעצמם מול הבנקים בנושא העמלות, או שנכון היה להכניס גם אותם לכללים שקובע בנק ישראל ללקוחות הקטנים. אחרת בהחלט יכול להיות מצב שלקוח שנכסיו יעברו את רף 400 אלף השקלים ימצא עצמו דווקא משלם עמלות גבוהות יותר, כך שהיתרון לגודל יהפוך למעשה לחיסרון.

עוד נציין כי העמלה הקבועה צפויה לחול הן על ני"ע מקומיים והן על זרים. לרוב, עמלות דמי הניהול בני"ע זרים גבוהות יותר, ולכן אצל לקוחות בעלי ני"ע זרים הירידה הצפויה בעמלות תהיה משמעותית יותר.

בנוסף, קביעת עמלה קבועה, שתיגבה באופן חודשי (בעוד היום הגבייה היא אחת לרבעון) תהפוך את העמלה לשקופה יותר, ותסייע ללקוחות להשוות בין ההצעות השונות של הבנקים ולתמחר בינהן, מה שעשוי לחלחל גם לירידת מחירים גם בעמלות של קנייה ומכירה ני"ע, כניסיון לשמר את הלקוח.

עמלות ני"ע נחשב לאחד מבורות השומן האחרונים שיש לבנקים בתחום העמלות. סך ההכנסות מעמלות ני"ע עמדו בתשעת החודשים הראשונים של השנה על 1.9 מיליארד שקל, ירידה של 11% לעומת התקופה המקבילה. הירידה נובעת מירידה בפעילות בשוק ההון, ומעבר של עשרות מיליארדי שקלים לקרנות כספיות ולפקדונות. לפי הערכות, כמחצית מההכנסות מעמלות ני"ע הללו מגיעות מעמלת דמי הניהול. לא ברור עדיין מה תהיה הירידה בהכנסות הבנקים מסעיף זה, שכן הדבר תלוי בתמחור החדש שיצטרכו הבנקים לעשות.

עוד עמלה על הפרק

עמלה נוספת שבבנק ישראל מתכוונים לטפל היא עמלת ערבות בנקאית מובטחת בפיקדון. גם כאן, הפיקוח על הבנקים מעוניין לשנות את שיטת התמחור מאחוז מסך הערבות למחיר קבוע, מהלך שאמור להביא להוזלת העמלה בעשרות אחוזים.

עמלת הערבות הבנקאית מובטחת בפיקדון, היא עמלה אותה משלם הלקוח במקרים שבהם הבנק מעניק לו ערבות, כשמולה מעמיד הלקוח לבנק פיקדון. המשמעות היא שלבנק אין סיכון אשראי בהעמדת הערבות, שכן יש מולו פיקדון של הלקוח, ממנו הוא יכול להיפרע במידת הצורך.

גובה העמלה, שמשמשת בעיקר שוכרי דירות, עומדת כיום על 350-250 שקל מינימום או 2%‑2.5% מגובה הערבות. לפי הערכות, הכנסות הבנקים מהעמלה הזו עומדות על עשרות מיליוני שקלים בשנה.

העלויות של הפעולה הן בעיקר תפעוליות, ואין בה סיכון אשראי (כאשר מדובר בערבות ללא פיקדון קיים סיכון אשראי לבנק והמחיר שלה מזנק בהתאם ל־5% מגובה הערבות), כך שגובה העמלה הנוכחי אינו מצדיק עצמו, וראוי להפחיתו.

כבר לפני מספר שנים בנק ישראל ביקש מהבנקים לתמחר את העמלה מחדש. הבנקים אמנם הפחיתו אותה, אבל לא משמעותית, והיא עדיין גבוהה למדי. לאחר מכן, נבחנה האפשרות להכניס את העמלה לפיקוח, וכרגע המהלך שמקודם הוא שינוי התמחור למחיר קבוע.

מבנק ישראל נמסר: "כפי שפורסם, הפיקוח על הבנקים בוחן סוגיות אלו ומקיים שיח מקצועי בנושא עם הגופים הרלוונטיים. בתום התהליך המקצועי וככל שיבשיל תצא הודעה מסודרת".