הנגיד מקשיח עמדות מול האינפלציה והממשלה

1. גם הפעם הוועדה המוניטארית של בנק ישראל החליטה לא להפתיע והעלתה את הריבית כצפוי בחצי אחוז לרמה של 3.75%, שיעור גבוה שלא נרשם זה כמעט 15 שנה. עד כמה שהאירוע הזה נשמע דרמטי, והוא אכן כזה, נדמה כי לאור שלל האירועים, ההצהרות והתחזיות שנזרקו לחלל אוויר אתמול, הוא היה הכי פחות דרמטי. אחרי שהאינפלציה המשיכה לעלות, אחד הדברים החשובים שריכזו הקשבה הוא המנגינה של דברי הנגיד אמיר ירון, לרבות האם הוא נשמע "ניצי" יותר ונחוש למגר את האינפלציה בכל מחיר או שמא ימשיך להישמע "יוני" ויתרכז בפעילות הריאלית ובשוק העבודה. אתמול קיבלנו תשובה חד משמעית: נגיד על סטרואידים.

"אינפלציה גבוהה כרוכה באי־ודאות הולכת וגדלה ובקושי מתגבר לקבל החלטות ברמת משק הבית וברמת בית העסק. היא מקשה על ההתנהלות הכלכלית ופוגעת בצמיחה וברווחה, ובראש ובראשונה בשכבות החלשות. יתרה מכך, ככל שהאינפלציה משתרשת כך קשה יותר למגר אותה. ואז, בסופו של דבר הריבית הנדרשת תהיה אף גבוהה יותר", אמר הנגיד. "אנו בוועדה המוניטרית נחושים להוריד את האינפלציה ולהשיבה אל תוך תחום היעד. זאת על מנת להבטיח יציבות מחירים, שהיא הכרחית ליציבות כלכלית וסביבה תומכת צמיחה". בעקבות שאלות עיתונאים הבהיר: "לא נהסס לעלות ריבית אם הנתונים יראו שיש בכך צורך".

2. המסר הניצי הזה התיישב היטב עם אירוע נוסף שקרה אתמול: עדכון התחזית המאקרו־כלכלית של חטיבת המחקר של בנק ישראל. כפי שנכתב אתמול ב"כלכליסט", כלכלני בנק ישראל מעריכים כי חברי הוועדה המוניטארית יעלו עוד את הריבית לרמה של 4% לפחות. בבנק מעריכים כי האינפלציה תמשיך לעלות בחודשים הקרובים, תעצור רק ברבעון השני ותשוב לכוון יעד יציבות המחירים רק לקראת סוף השנה. בבנק ישראל מכירים את הנתונים היטב ורואים כי האינפלציה מושרשת היטב ב"שירותים", אך בניגוד למה שחשבו לפני כמה שבועות אינפלציית המוצרים טרם הסתיימה ולכן היא מתרחבת לכל כיוון.

יתרה מזו, הנגיד הודה כי בניגוד לרוב המדינות בעולם, האינפלציה הישראלית היא אינפלציה של ביקושים ופחות של מחסור היצע. המשמעות היא אחת, וזה המסר לאזרחי ישראל: לא רק שהריבית תגיע ל־4% אלא שהיא תישאר שם עד סוף השנה. "זה כאב היום כדי למנוע כאב גדול יותר", אמר הנגיד. הוא יודע שהריבית חונקת ושהאינפלציה עוד לא מתמתנת וממשיכה לחנוק מהצד השני. זה מצב בעייתי עבורו ועבור בנק ישראל שהמוניטין שלו עומד במבחן הציבורי. אך הנגיד לא התחמק ולא ניסה לצייר תמונה ורודה, וטוב שכך.

הנגיד הבהיר כי ישנם לא מעט סיכונים לתחזיות האלו: התמתנות איטית יותר מהצפוי של קצב האינפלציה בחו"ל; חורף קר מהצפוי באירופה והחרפת המלחמה באוקראינה שעלולים להאיץ שוב את מחירי האנרגיה; התפתחות הפעילות בסין לאור מגפת הקורונה. וכמובן, ההתנהלות התקציבית של הממשלה החדשה.

המסר השלישי שעולה מהתחזיות הוא קשה וממש לא מפתיע: תהליך ההידוק המוניטארי הנוכחי, שיהיה כאמור עמוק וארוך יותר, יגרום ליותר נזק לפעילות הכלכלית. זה בא לידי ביטוי בשני נתונים: הצמיחה בשנת 2023 תרד לפחות מ־3% (רק 2.8% בשנה הבאה), מתחת לפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של המשק. הנתון השני הוא עדכון כלפי מעלה בחצי אחוז של האבטלה, שצפויה להגיע ל־4%.

בנק ישראל ממשיך להעביר מסר ברור לגבי הפעילות הריאלית של המשק הישראלי: לא יהיה מיתון אלא רק האטה. הנגיד הדגיש כי למרות החולשה המסוימת שנראית בנתוני קצה של שוק העבודה, המספרים שם הם מרשימים בקנה מידה היסטורי והשוק הדוק מאוד. זהו מסר חשוב, בעיקר כמה שעות אחרי שהמנהלת הכללית של קרן המטבע הבינלאומית הצהירה כי שליש מהכלכלה הגלובלית תיקלע למיתון ב־2023 וכך גם מחצית מהאיחוד האירופי. לא מפתיע שלפי תחזית בנק ישראל, היצוא הישראלי ירד בשנה הקרובה. זה יהיה ערוץ תמסורת ההאטה.

3. מי שקיבלה תשומת לב מיוחדת בנאומו של הנגיד היתה הממשלה החדשה. היה ניתן לחשוב כי קהל היעד של מסיבת העיתונאים היו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושותפיו הקואליציוניים. המסר היה ברור וקולע: במעשיכם ובמחדליכם אתם עלולים להאיץ את האינפלציה. ומייד רמז כי אם זה מה שיקרה, הוא לא יהסס לספק תגובה מוניטארית הולמת בצורת העלאות ריבית נוספות. מדיניות פיסקאלית מרחיבה היא אינפלציונית, אמר הנגיד כמעין "מנטרה" שחזרה על עצמה. הוא הדגיש כי גם לפי התחזית של בנק ישראל, בזמן שהגרעון ב־2022 הוא "שלילי" (הכוונה היא שיש עודף תקציבי ול"כלכליסט" נודע כי אכן זה המצב נכון לסוף 2022, שכן הנתונים כבר מוכנים) ב־2023 צפוי גירעון של פחות מ־2%.

הנגיד התייחס להסכמי השכר שצפויים להיחתם בקרוב במגזר הציבורי. "התפתחויות השכר הן בין התהליכים המשמעותיים שנעקוב אחריהם בתקופה הקרובה", הבהיר ירון. "חשוב שהסכמי השכר יתכללו את האינפלציה הממוצעת בשנים האחרונות וגם את זו שצפויה בשנים הקרובות. כמו כן חשוב שההסכמים לא יכילו מנגנוני הצמדה קשיחים ארוכי טווח שעלולים לפגוע בחזרת המשק לסביבת יציבות מחירים".

4. אחרי המנה הראשונה הגיעה המנה העיקרית: התקציב. הנגיד בירך, הציע ייעוץ והכוונה וסיפר כי בבנק ישראל חיברו ספרון חדש עם כל ההמלצות לתקציב המדינה החדש, ההמלצה המרכזית: פיתוח הון אנושי תוך שילוב של קבוצות אוכלוסייה "נוספות" (כן, הכוונה היא לחרדים). אחרי זה הגיעו האזהרות: "חשוב שהממשלה תנהג באחריות הנדרשת בכל הנוגע למדיניות הפיסקלית, בעיקר בהוצאות שמטרתן הייעודית אינה תמיכה בצמיחה בת קיימא". בכך התייחס לקצבאות, לתמיכות ושאר "המתנות" לציבור. "אמרתי בעבר כי אחד מהנכסים האסטרטגיים של ישראל הוא יחס החוב־תוצר הנמוך של המשק, ששירת אותנו נאמנה גם במשבר הקורונה", אמר והציג את המשוואה הפשוטה: "ככל שהמדיניות תהיה מרחיבה יותר, כך האינפלציה, יחס חוב־תוצר והתשואות עלולים להיות גבוהים יותר".

הנגיד הדגיש את ההבדל בין הצהרות של פוליטיקאים לבין צעדים קונקרטיים שיגיעו בסוף לדיוני התקציב. "הכלכלה הישראלית זוכה להערכות גבוהות. זה הושג בזכות מאמץ של שנים רבות. המשך האמון של השווקים והגורמים השונים בכלכלה העולמית חיוני למשק הישראלי על מנת שתתקיים בו סביבה עסקית ופיננסית יציבה ובטוחה".

הנגיד לא התחמק כשנשאל על הצעות פופוליסטיות כמו פיצול הריבית במשק לריבית כללית וריבית משכנתאות, מתן הלוואות של עד 70% מגובה מחיר הנכס וחינוך חינם לגיל הרך ללא מבחן הכנסה. "שכרנו יצא בהפסדנו", אמר. "הזול יעלה ביוקר".

אחרי המנה העיקרית, ירון הגיש את הקינוח: "עצמאות בנק ישראל היא נושא שכולם מסתכלים עליו. אין משק בעולם בו היתה פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי שהמשק כולו לא נפגע. כל מקבלי ההחלטות יודעים זאת טוב מאוד", אמר.

אסור לשכוח כי לממשלות פופוליסטיות יש נטייה להתנגש עם נגידים. קל וחומר בעידן של אינפלציה המחייבת כסף יקר. טוב שהנגיד אמר את מה שאמר. חובת ההוכחה עליו.