עם ניימאר או בלעדיו: מי המנהיג האמיתי של נבחרת ברזיל?

כשקפטן נבחרת ברזיל במונדיאל 1958, הילדראלדו לואיס בליני, קיבל את גביע ז'ול רימה, גביע העולם המקורי, הוא חיבק אותו והתכוון להעביר אותו לחבריו לקבוצה. אבל אז הוא שמע דרישה בפורטוגזית "להרים אותו גבוה". הצלמים והעיתונאים הברזילאים היו מאחורי הצלמים השבדים המקומיים (הגבוהים) ולא הצליחו לראות או לצלם את הקפטן שלהם עם הגביע.

בליני שמע את הבקשה והרים את הגביע מעל ראשו. בכך "המציא" את "פוזת הניצחון" הרגילה של כל קפטן שמקבל את הגביע העולמי. פסל של בליני הוצב לצד המארקנה מכבד את הרגע ההיסטורי הזה.

זו לא היתה החדשנות היחידה של בליני, בלם קשוח וגבוה ששיחק יותר מ-700 משחקים בוואסקו דה גמא, סאו פאולו, אתלטיקו פרנאאנסה ונבחרת ברזיל. ב-1958, הנער פלה, גנב את ההצגה והוביל את ברזיל לזכייה ראשונה ומפורסמת בגביע העולם, אך נוטים לשכוח את התפקיד המשמעותי של בליני, מי שכונה "השור", בחדשנות הברזילאית שהוצגה לאורך המונדיאל הזה. בליני היה בלב ההגנה, הראשונה מסוגה על הבמה הבינלאומית - 4 שחקני הגנה אחוריים. סגנון ההגנה הזה התאפשר בגלל גודלו של בליני ויכולות ההגנה שלו וכיסוי השטח שלו. בליני גם תמיד קיבל את המשימה של שמירה על כוכב היריבה ולא פעם עזב את המגרש עם רגליים מדממות כי אף פעם לא חשש להכניס את רגליו לתוך ריצה של שחקן יריבה עם הכדור.

לאורך הקריירה שלו בליני שבר את ברכיו, רגליו וגם סבל פציעות מחרידות בפנים היפות שלו (הוא נראה כמו כוכב קולנוע). בליני גם היה זה שהיה האבטיפוס לתפקיד "הקפטן הנכון" לנבחרת ברזיל.

פלה אולי זכה בכותרות ועדיין נחשב לשחקן הגדול בהיסטוריה של הכדורגל הברזילאי אבל היה זה בליני שבמשך כעשור בנבחרת הברזילאית החזיק את ההגנה הטובה בעולם. הוא אף פעם לא כבש במדי הנבחרת אבל תפקודו כמנהיג הנבחרת היה קריטי.

ברזיל ב-1958 היתה נבחרת שלא ממש התאוששה מהטראומה של 1950 (אז הנבחרת אירחה את המונדיאל ונראתה בדרך הבטוחה לזכייה אבל הפסידה במשחק האחרון לאורוגוואי הקטנה - מה שהפך במהרה לטראומה לאומית). במונדיאל 1954 ברזיל הפסידה לנבחרת הונגריה הגדולה 4-2 במשחק רבע הגמר שכונה "הקרב על ברן". לברזיל הורחקו שני שחקנים בגלל עבירות קשות והאלימות המשיכה גם לחדרי ההלבשה. לפני גמר 1958 נגד המארחת השבדית, חבריו הצעירים לקבוצה של בליני הרגישו את הלחץ ונראו מפוחדים. כשהשבדים כבשו ראשונים בדקה הרביעית - נראה היה שהם בדרך לעוד קריסה מנטלית. ואולם, בזמן שהשבדים חגגו, בליני שהיה בן 28 ואחד הבוגרים בסגל, אסף את הכדור מהרשת, נתן אותו לקשר דידי, אמר לו ללכת להתחיל את המשחק ו"להחזיק את הקבוצה". הוא יצר קשר עין עם החברים הצעירים שלו לקבוצה ואמר שהגיע הזמן להילחם נגד "הגרינגוז". בליני הרגיע אותם ואמר להם שהם מוכשרים יותר וכל מה שהם צריכים זה להילחם חזק יותר והם יזכו במונדיאל. וזה מה שקרה. הברזילאים כבשו 5 שערים לרשת השבדית (פלה כבש צמד) וזכו בגביע המפורסם.

ארבע שנים לאחר מכן, במונדיאל 1962 בצ'ילה, ברזיל היתה ללא פלה הפצוע אבל גם ללא החרדות הקיומיות שליוו כל טורניר מאז 1950. זה הוביל את בליני להבנה שזה הרגע שלו לפנות מקום לדור חדש של הגנה ומנהיגות. כשהמנהל הטכני של הנבחרת, פאולו מאצ'אדו דה קארבליו, אמר לבליני שהוא מחליף אותו בתפקיד הקפטן והבלם עם מאורו ראמוס דה אוליביירה, בלם אלגנטי שהוגדר על ידי ג'יאני בררה - העיתונאי האיטלקי המפורסם - כ"בלם הטוב בהיסטוריה", בליני קיבל את זה ורק אמר שהוא יעזור במה שהוא יכול. כשעיתונאים שאלו את בליני מה הוא חושב על השינוי, שהתרחש מספר ימים לפני שריקת הפתיחה של המונדיאל, האלוף מ-1958 ענה: "זה רק הוגן. זה התור של מאורו".

דבריו של בליני הרגיעו מחנה ברזילאי לחוץ למדי מהשינוי ומאורו הוביל את ברזיל לאליפות עולם שנייה ברציפות. ב-1970 בליני ומאורו כבר לא היו בסביבה ומי שהחליף אותם כקפטן והמנהיג של הנבחרת היה קרלוס אלברטו טורס, מגן ימני שאביו עבד בשתי עבודות, עד 20 שעות ביממה, כדי לממן אותו ואת אחיו.

"הזמינו אותי להיות הקפטן של הנבחרת כמה פעמים" סיפר פלה לעיתונאים ב-2015. "אבל תמיד אמרתי 'לא'. ולמה? כי אם יש קפטן ואותי על המגרש, אז השופטים צריכים לכבד שני אנשים. את הקפטן ואותי. אם הייתי הופך לקפטן, היינו מאבדים שחקן אחד". אבל זו היתה תשובה חלקית.

התשובה המלאה היא שקשה מאוד להיות קפטן של נבחרת כמו ברזיל וזה עוד יותר קשה להיות קפטן נבחרת ברזיל כשאתה כוכבה של נבחרת כמו ברזיל. פלה ידע את זה ולפי הסבר של קרלוס אלברטו טורס לסופר של הספר "The Captain Class", סם ווקר - "אין דרך חשיבה מאוחדת בברזיל". לפי קרלוס אלברטו: "תמיד קינאתי בקפטנים של נבחרות אחרות, שנראו כל כך הומוגניות. בברזיל יש פחות חינוך פורמלי, יש ילדים מאוד עניים שבבית ספר אולי רק שנתיים לפני שהם מתמקדים אך ורק בכדורגל והקפטן צריך לדעת את זה".

לפי קרלוס אלברטו: "תפקיד הקפטן של נבחרת ברזיל בוחן את עומק האישיות שלך. אתה צריך להבין את השחקנים כדי לעזור להם יותר, אתה צריך לדעת מתי להחזיק חלק מהשחקנים עם רצועה קצרה. יש שחקנים שאי אפשר להכריח אותם להקשיב לך - ואם תנסה זה ירגיש להם לא טבעי ותאבד אותם. יש לך קפטנים ומנהיגים אחרים בסגל - שהם הקפטנים והמנהיגים בקבוצות שלהם. הם יעזרו לך אבל זה גם לא קל. כוכב כמו פלה לא יכול להיות תחת כל כך הרבה לחץ. יש עליו מספיק לחץ על הכתפיים מהאוהדים ומהתקשורת".

וכפי שאנחנו יודעים ממקרי עבר, על כוכב נבחרת ברזיל יש גם לחץ מנותני החסות הגדולים. קפטן של נבחרת ברזיל צריך לדאוג כל הזמן לחברים לקבוצה, להבין אותם, לפתור להם בעיות, לדבר עם המאמן לעיתים קרובות וגם להיות מתווך בין ההתאחדות הפוליטית והמושחתת לשחקנים. אין זמן ואנרגיות לעשות גם את זה וגם להיות הכוכב. "אי אפשר לעשות את שני התפקידים" לפי קרלוס אלברטו.

ואכן, כשברזיל זכתה במונדיאל בעידן החדש - 1994 ו-2002 - מי שתפקד כקפטן היו שחקנים הגנתיים - דוגנה היה קשר הגנתי, קאפו מגן ימני. לא כוכבים באישיותם או בתפקודם על המגרש. הקפטנים היו הבסיס ההגנתי של הקבוצה והבסיס הרגשי בחדר ההלבשה. וזה תפקיד פשוט קריטי במונדיאל. לברזיל כמעט בכל מונדיאל תמיד היו הכי הרבה כישרונות בסגל אבל זה לא מבטיח את הניצחונות. לחצי גמר 2014 הנבחרת עלתה ללא תיאגו סילבה, הקפטן, וקרסה מנטלית ומקצועית מול נבחרת גרמניה. אחרי המונדיאל ב-2014, סרט הקפטן עבר לזרועו של הכוכב הגדול, ניימאר - הרבה בגלל שגם הוא לא שיחק בחצי הגמר נגד גרמניה וייחסו את הקריסה להעדרותו. ב-2016, אחרי הזכייה באולימפיאדה (טורניר כדורגל משני), ניימאר וויתר שוב על סרט הקפטן. ב-2018 סרט הקפטן עבר בין השחקנים והנבחרת נראתה קצת אבודה. מאחר שניימאר נותר חבר משמעותי ומנהיג של הנבחרת, אולי הוא לא הקפטן ב-2022 אבל יש לו משקל גדול בחדר ההלבשה. זה בעייתי מאוד ועל זה מריו זאגלו, שזכה במונדיאל כשחקן וכמאמן, דיבר לפני מספר שנים. "אני מאוד אוהב את ניימאר, הוא שחקן אדיר אבל הוא גם צריך לפתח מודעות לכך שהוא מוביל את הנבחרת הברזילאית" אמר זאגלו. "הוא צריך להיות בוגר. לא לעבור את הגבול. הוא גורם לצרות שאסור שיהיו. והוא עושה הרבה מהדברים האלה בגלל שהוא כוכב שצריך לשמר את התדמית שלו".

ניימאר כוכב גדול מדי כדי לתפקד כמנהיג בקבוצה. הוא גם טיפוס בעייתי שלא פעם הראה שאיכפת לו יותר מזה שהוא במרכז העניינים מאשר להוביל ולהנהיג. זה לא מפתיע במיוחד שברזיל זכתה בתואר הכי חשוב שלה בעידן ניימאר (קופה אמריקה 2019) כאשר ניימאר לא שיחק בכלל.

לקראת המונדיאל בקטאר, ניימאר שוב יצר בלאגנים מחוץ למגרש כאשר הביע את תמיכתו במועמד הפאשיסט לנשיאות ברזיל, ז'איר בולסאנרו. נוצרו כותרות ובעיות גם במשפט שלו - הוא מואשם בעבירות מס שונות.

ניימאר, כאמור, לא הגיע לקטאר כקפטן אבל רבים בברזיל רואים בו כמנהיג הרגשי של חדר ההלבשה - למרות שבנבחרת ברזיל בקטאר יש מספר רב של מנהיגים מסוג "בליני". תיאגו סילבה, קאסמירו, דני אלבס, פאביניו ואחרים.

ניימאר נפצע במשחק הראשון של ברזיל במונדיאל 2022. ברזיל, כך, נראה, התקשתה לייצר הזדמנויות הבקעה בלעדיו אבל מה שחשוב זה שהיא ניצחה והרשימה בהגנה. כעת, ספק אם ניימאר יצליח לחזור בזמן למשחק שמינית הגמר. אבל אפשר לומר שיש גם ספק אם ברזיל צריכה שיחזור. אולי עדיף שיפנה את הבמה למנהיג אמיתי.