“משרד הבריאות מעכב שחרור סחורות בנמל"

בעוד הממשלה יוצאת בהצהרות על מהלכים להורדת מחירי המזון, נראה שמשרד הבריאות פועל באופן שמוביל לייקור סחורות על ידי עיכובן בתחנת ההסגר בנמל אשדוד. העיכובים הללו מעלים את הוצאות היבואנים, ואלה מגלגלים את ההתייקרות לצרכנים. 

"המתנתי לאישור משרד הבריאות לשחרור שש מכולות במשך כשלושה שבועות, וההמתנה עלתה לי 25 אלף שקל. הסכום הזה בסוף מתגלגל למחיר הסופי של המוצרים, והמדינה לא עושה דבר כדי לטפל בכשל המתמשך הזה", אמר ל”כלכליסט” יאיר שושן, בעליה של חברת 123, המייבאת משקאות אלכוהוליים, מים מינרליים וקמח ללא גלוטן. 

נשיא לשכת המסחר אוריאל לין: "תחנת ההסגר היא מונופול המספק שירות בלעדי, ועל כן חובה עליו לפעול בתפקוד מלא” | צילום: עינת לברון

לדבריו, התנהלות תחנת ההסגר של משרד הבריאות בנמל מובילה להוצאות נוספות ומאריכה את משך ההמתנה לשחרור המכולות: "לוקח שלושה ימים עד שמפקח פותח את הבקשה, ואז מתחילה סאגה של שאלות ובקשות שנמשכת שבועות. אני יבואן מאושר על ידי משרד הבריאות, ויש לי מחסן שמאושר על ידי משרד הבריאות, שגם מחזיק ערבות בנקאית שלי. כל זה היה יכול לאפשר לי לשחרר את הסחורה מהנמל ולאחסן אותה עד לקבלת אישור להפיץ את המוצרים. אלא שהמשרד לא מאפשר זאת, ומאלץ אותי להשאיר את הסחורה בנמל במשך שבועות, ולשלם בכל יום 180 שקל על כל מכולה. על סחורה בשווי 70 אלף שקל שילמתי 30 אלף שקל אחסנה". 

מאשדוד לחיפה ובחזרה

המוצרים ששושן מייבא נחשבים "מוצר רגיש", המחייב בדיקה של מפקח משרד הבריאות, שיחליט אם יש צורך בשליחת דוגמאות לבדיקה במעבדה בחיפה. במקרה כזה נשלחות הדגימות במוניות לחיפה ובחזרה. לדברי שושן, העיכובים בשחרור לא מאפשרים לחולל תחרות בקטגוריות שנשלטות על ידי שחקנים גדולים, כמו תחום המים המינרליים, שנשלט על ידי קוקה־קולה, טמפו ויפאורה. שושן מציע חלופה זולה, אך מחירה עולה ככל שהסחורה מעוכבת בנמל: "אני מוכר מים מינרליים במחיר נמוך ב־30%-25% מהשחקנים הגדולים ששולטים בשוק, אבל עלויות האחסנה במשך שבועות בנמל מייקרות את המוצר ומצמצמות את פער המחיר שהייתי יכול לייצר". 

נמל אשדוד. “צריך לחייב את משרד הבריאות לשחרר סחורה בתוך 48 שעות למחסן היבואן” | צילום: חברת נמלי ישראל

מדונה חובל, בעלת חברת פורבי ליבוא תוספי תזונה, המכהנת כיו"ר ועדת בריאות בלשכת המסחר, מתארת תמונה דומה: "המצב בלתי נסבל. לוקח למפקחים שבועיים־שלושה עד שמגיעים לבדוק את הניירת. זה מייצר מצב אבסורדי שעל העיכוב הזה היבואנים נדרשים לשלם על אחסון בנמל בתנאים לא ברורים. ההתנהלות הזאת גורמת לקיצור חיי מדף של הסחורה ולעתים אף להשמדתה. יבואנים משלמים 15-12 אלף שקל על המתנה של מכולה בנמל ועוד 4,000 שקל על בדיקות. מעבר לנזק הכלכלי שמגולגל לצרכן, זה פוגע במוניטין של היבואן, שלא מסוגל לעמוד בהתחייבויות שלו ללקוחות". 

”זלזול ביבואנים”

הרפורמה ביבוא, שתצמצם את מספר המוצרים המוגדרים כ”רגישים” ותאפשר לשחרר בקלות את שאר המוצרים, צפויה להיכנס לתוקף בינואר 2023. לדברי חובל, אין סיבה להמתין עוד שנה במתכונת הנוכחית: "יש כשל גדול של משרד הבריאות, שמי שמשלם עליו זה היבואנים והצרכנים. יש צעדים בסיסיים שיאפשרו לבלום את המחירים באופן מיידי. צריך לחייב את משרד הבריאות לשחרר סחורה בתוך 48 שעות למחסן היבואן. בנוסף לכך, אנחנו מביאים מוצרים שעברו בדיקות מעבדה טרם שילוחם לישראל, אז אין טעם בבדיקה חוזרת כשהם מגיעים, ואפשר לצמצם את מספר בדיקות המעבדה תוך ניהול סיכונים”.

נשיא לשכת המסחר אוריאל לין פנה למבקר המדינה בחודש שעבר בבקשה לבדיקה דחופה מטעמו. בפנייה, שהגיעה לידי “כלכליסט”, כתב לין: "תחנת ההסגר של משרד הבריאות בנמל אשדוד פועלת למעלה משישה חודשים בחוסר חמור של מפקחים, וגורמת עיכובים משמעותיים בבדיקות ובשחרור מזון רגיש המגיע ביבוא, ומכאן השפעה שלילית על יוקר המחיה. לא ניתן להשלים עם מצב זה. מדובר במונופול המספק שירות בלעדי לציבור היבואנים, ועל כן חובה עליו לפעול בתפקוד מלא. שישה חודשים בתת־תפקוד מעבירים את המסר של זלזול בציבור היבואנים, ואפילו התעמרות בו". לין הוסיף כי העיכובים בשחרור המזון גורמים נזקים כלכליים ותפעולים במיליוני שקלים, וכבר היום קיים מחסור של מוצרים בשוק. 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אנו ממשיכים לפעול על ידי תגבור של מערכת היבוא ברמה הארצית והמחוזית בוצעו כמה מהלכים שאמורים עם הזמן לקצר את זמני הטיפול בתיקי הבריאות, ובהם ניתוב תיקים מתחנת ההסגר אשדוד להמשך טיפול של מפקחים בתחנות הסגר אחרות, תגבור תחנת ההסגר על ידי עובדי מטה שירות המזון הארצי, הסטת מפקחים מפיקוח על ייצור מקומי באשקלון לתגבור הפיקוח על היבוא, הוספת מפקח מהמחוז לצורך דיגום בתחנת ההסגר אשדוד וצמצום הבדיקות האקראיות של כל משלוחי המזון הרגיל".

“כמו כן ניתנת עדיפות לטיפול בשחרור של משלוחים של פרי וירק טרי, מוצרים עם חיי מדף קצרים ומשלוחי קירור והקפאה. כל הפעולות המבוצעות קיצרו את זמני התגובה, ולאור המאמצים המופעלים אנו מאוד מקווים לעמוד ב־SLA (הסכם תנאי שירות) שנקבע לשחרור משלוחים בכל תחנות ההסגר בהקדם האפשר".