הופעה מאוחרת: גל ענק של אלפי מדוזות בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון

מאז אתמול (ב') נאלצים עובדי חברת החשמל בתחנת הכוח רוטנברג להתמודד עם גל ענק של אלפי מדוזות, הנשטפות למסננים המותקנים בתחנה מן הים. לפי חברת החשמל, מדובר בתופעה מפתיעה ונדירה לעונה זו, שכן בדרך-כלל המדוזות מגיעות בעונת הקיץ.

בתחנות הכוח החופיות של חברת החשמל משתמשים במי הים על מנת לקרר את מערכות הייצור, וכך מגיעות המדוזות הרבות מן הים אל תחנת הכוח. בחברת החשמל מסבירים כי מדובר ב"מפגע של ממש, שיכול לשבש את תהליכי הייצור בתחנה". המדוזות נערמות במסננים בתחנות הכוח, ובכך נמנעת כניסתן למערכות התפעול. עובדי החברה נאלצים לפנותן למכליות ייעודיות, כדי לאפשר את המשך הפעילות הסדירה בתחנת הכוח.

תחנות הכוח הממוקמות לאורך החוף בישראל תלויות במי הים לשם קירור המערכות ועיבוי הקיטור, ולכן הן רגישות במיוחד למתרחש במי הים. לנחילי המדוזות, המופיעים בעיקר בעונת הקיץ, עלולה להיות השפעה כלכלית משמעותית. לפי מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה בשנת 2015, איום המדוזות על תחנות הכוח יכול להוביל לנזק משקי של 26 מיליון שקל בשנה. גם אם סתימות של מדוזות במסנני מערכות הקירור גרמו לירידה מועטה בלבד בייצור החשמל – הטיפול בהן היה כרוך במיליוני שקלים שמצטברים משנה לשנה. במספר מדינות בעולם, ובהן סקוטלנד ושבדיה, מדוזות כבר הובילו להשבתה של תחנות כוח גרעיניות לתקופה מממושכת.

גם אם האירוע המתחרש מאז אתמול הוא אירוע נקודתי בקנה מידה מצומצם בהשוואה לאירועים שנראו בעבר, ההתמודדות עם נחילי המדוזות אינה פשוטה. כשמדובר בכמות גדולה של מדוזות, מסנני תחנת הכוח נסתמים ועובדי חברת החשמל נדרשים לפנות כטון מהם מדי שעה. מטבע הדברים, ככל שיתגברו אירועים אלו בעתיד, כך אף תגדל העלות הכלכלית איתה יידרש המשק להתמודד.

עדיין לא ברור לחלוטין מהו הגורם המרכזי להופעתן של המדוזות באזור כעת, שכן מדובר בעיקר במדוזות חוטיות הנצפות בעיקר בתקופת הקיץ. סיבה אפשרית לכך היא טמפרטורת מי הים, שבשל שינויי האקלים עלתה בשלוש מעלות בשלושת העשורים האחרונים. סביבה מתחממת היא תנאי המאפשר למדוזות לשגשג, ודאי לאלו אשר פלשו לים התיכון מן האוקיינוס ההודי, שבו טמפרטורת המים גבוהה יותר באופן טבעי. בשנת 2023 פני הים התיכון רשמו את הטמפרטורה הגבוהה באזור אי פעם, וטמפרטורות חמות במיוחד יכולות להוביל לשינויים במחזור הרבייה של המדוזות.

ד"ר צפריר קופליק, חוקר ואוצר אוסף הנבוביים במוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי להופעת המדוזות באזור כעת יכולות להיות כמה סיבות אפשריות. "בחלק מהחורפים יש לא מעט מדוזות, אבל מה שראינו היום נראה כמו גדלי מדוזות של נחיל קיץ. בקיץ דווקא לא ראינו הרבה מדוזות באזור. אין לזה הסבר חד משמעי. זה יכול לסמל 'שיפט' במחזור החיים – אם בדרך כלל המדוזות מתרבות בטמפרטורה מסוימת והקיץ היה חם מדי, אז הייתה תנועה בזמנים חודשיים-שלושה קדימה. דבר שני הוא עניין המזון: מדוזה תלויה בפלנקטון. אם היה מחסור בקיץ, אז מחזור החיים נע קדימה".

לפי קופליק, שינוי במועד הופעתן של המדוזות יכול לרמז גם על שינוי אקולוגי-סביבתי. "כולם שמים לב למדוזות, אבל בחודש האחרון הופיעו הרבה מאוד מסרקניות (מין פולש דמוי מדוזה - ש"א). זה בעל חיים ג'לטיני שמופיע בדרך כלל באביב, וקצת אחריו מופיעות המדוזות. יש כאן קשר שמרמז על שינוי סביבתי: הופיעו עוד בעלי חיים שמאפיינים את האביב ומקדימים את המדוזות".