התקלה במתקן האגירה השאובה הוביל לירידה ברווח של שו"ב אנרגיה

מחירי האנרגיה שזינקו בשנה שעברה עם פלישתה של רוסיה לאוקראינה וההגבלות על יצוא הגז הרוסי, הטיבו עם תוצאות חברות האנרגיה, אך לא עם שיכון ובינוי אנרגיה.

החברה, שהונפקה בבבורסה בתל אביב לפני כחצי שנה, הציגה קיפאון ברווח הנקי, זאת על אף השלמת הרכישה של תחנת הכוח חגית שהזניקה את ההכנסות. אחת הסיבות לקיפאון ברווח היא התקלה במתקן האגירה השאובה של החברה בגלבוע שבו היא מחזיקה 25.5%. התקלה החלה בספטמבר 2022 והובילה את התזרים מהפרויקט (בניכוי הוצאות) לרמה שלילית של 98 מיליון שקל ב־2022.

לאחר פרסום הדו"חות ירדה מניית שיכון ובינוי אנרגיה בבורסה בתל אביב בכ־2.5%, וכעת החברה נסחרת בשווי של 2.2 מיליארד שקל. המשמעות של שווי זה היא "מחיקה" של כל הסכום שגייסה החברה בהנפקה. באוגוסט הונפקה החברה לפי שווי של 2.2 מיליארד שקל, תוך שהיא מגייסת כ־550 מיליון שקל, כך שהיא החלה להיסחר לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל. כעת השווי שלה חזר לשווי שלפיו הונפקה.

השלמת הרכישה של תחנת חגית מזרח מידי חברת החשמל ביוני האחרון (50%) הקפיצה את ההכנסות של שיכון ובינוי אנרגיה ל־142 מיליון שקל בשנת 2022, יותר מכפול הכנסות החברה בשנת 2021. יחד עם תחנת רמת חובב, אותה רכשה החברה יחד עם אדלטק בשנת 2020 (תחנה המחזיקה בהספק של כ־10% מכלל יכולות ייצור החשמל בגז טבעי בישראל), הכנסות הפרויקטים בסקטור הגז הטבעי שבהם שותפה שו"ב אנרגיה זינקו ל־854 מיליון שקל, 61% יותר מבשנת 2021.

עם זאת, החברה לא תוכל להגדיל בשנים הקרובות את יכולות הייצור בגז טבעי בישראל בשל המלצת רשות התחרות, שהתקבלה על ידי רשות החשמל, למנוע מהחברה להשתתף במכרז להפרטת תחנת הכוח באשכול. זאת מפני שזכייה בתחנת אשכול תוביל את החברה להחזיק ביותר מ־20% מהחשמל המיוצר בגז טבעי בישראל.

על אף העלייה בהכנסות, הרווח הנקי ב־2022 פחת ב־1% ועמד על 52 מיליון שקל. זאת בעיקר בשל הפסד של 52 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2022, בו הסתכמו הכנסות החברה ב־26 מיליון שקל, ירידה של 54% מהרבעון השלישי של שנת 2022. הרווח הגולמי אמנם עלה ב־53% ל־40 מיליון שקל, אך בשל הגידול המשמעותי בהכנסות, הרווח הגולמי מההכנסות ירד ל־28 מיליון שקל.

כאמור, אחת הסיבות המרכזיות לקיפאון ברווח של שיכון ובינוי אנרגיה היא ההשבתה של מתקן האגירה השאובה בגלבוע בו מחזיקות גם קרן ג'נריישן קפיטל (25.5%) וקרן ההשקעות הזרה infrared (49%), בשל תיקון תקלת איטום במתקן האגירה בעל ההספק של 300 מגה־וואט. מתקני אגירה שאובה פועלים על שאיבת מים לבריכה גבוהה בשעות בהן יש מעט ביקוש לחשמל או עודפי אנרגיה סולארית, ויצירת מפל מלאכותי לבריכה תחתונה שבאמצעותו מופק חשמל. באוקטובר 2020 התגלתה במתקן, בעת ביקורת שגרתית, תקלה באחד האטמים שגרמה לנזק לחלקים נוספים במתקן האגירה. על מנת לתקן את התקלה, הושבת מתקן האגירה השאובה בספטמבר האחרון והוא צפוי לחזור לפעילות בחודש אפריל 2023.

לפי החברה, בשנה בה המתקן יעבוד באופן מלא, יגיעו ההכנסות מהפרויקט להיקף של 330–340 מיליון שקל. עם זאת, ההשבתה הארוכה של המתקן הובילה לכך שההכנסות מהפעלתו בשנת 2022 עמדו על 197 מיליון שקל, זאת בעוד ההכנסות בשנת 2021 היו יותר מ־300 מיליון שקל (הכנסות לסך הפרויקט לכל השותפים). בכך, התזרים שהתקבל מהפרויקט (FFO) בניכוי ההוצאות על אחזקת הפרויקט הוביל להפסד של 98.8 מיליון שקל בשנת 2022. זאת בעוד בשנת 2021 הפרויקט הרוויח 16 מיליון שקל. כאמור, הפרויקט הסב לשיכון ובינוי אנרגיה הפסד של יותר מ־20 מיליון שקל.

עלות שכרו של המנכ"ל דידי פז, שהחל את תפקידו ביולי האחרון, היתה 1.2 מיליון שקל. עלות שכרו של סמנכ"ל התפעול יוסף טיש היתה 1.1 מיליון שקל.