הכלכלן הראשי במשרד האוצר: "תפקיד הממשלה לא להפריע להייטק"

"הסיסמה שההייטק הוא הקטר של המשק הישראלי נכונה לחלוטין", אמר ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בשיחה עם רועי ברגמן מכלכליסט שעסקה בשאלה כיצד ממשיכים להניע את הכלכלה הישראלית. והוא פירט: "מדובר על 18% מהתוצר, 10% משוק העבודה וכרבע מההכנסות ממסים".

2023 התחילה עם ההפיכה המשטרית ששיבשה את ענף ההייטק, בהמשך מלחמה ועכשיו האטה עולמית בהשקעות. איפה זה תופס את ההייטק?

"2023 היתה שנה מורכבת להייטק העולמי בכלל ולישראלי בפרט, כתוצאה מגורמים מקומיים מורכבים. שנה מאתגרת שקשורה גם לתהליכים גלובליים ממחצית 2022 כמו עליית הריביות וירידה בהשקעות. אלה תופעות עולמיות וישראל חוותה את רכבת ההרים באופן יותר דרמטי".

איך המדינה יכולה לתת עוד דלק כדי לדחוף את הקטר קדימה ולהוציא אותו מהקיפאון?

"בהצלחה של ההייטק היה לממשלה חלק אבל היא לא הגורם המרכזי. ההצלחה קשורה לסקטור הפרטי וכסף של משקיעים ותפקיד הממשלה לא להפריע ולהיכנס למקומות שהסקטור הפרטי מתקשה ויש כשלי שוק. אם אנחנו מזהים מחנקי אשראי, ניתן את הדחיפה לחברות שצריכות גישור מימוני דחוף. אם משקיעים מוסדיים ישראליים מדירים רגליהם, אז שם הממשלה יכולה לעודד".

איך מגבשים תחזית להמשך הדרך?

"מדובר באירוע חסר תקדים ביחס למלחמות קודמות ולכן היכולת לגזור ממה שהיה הוא לא אחד לאחד. עם זאת, יש אלמנטים שראינו באירועים אחרים, אפילו בקורונה, ויש מודלים להתמודדות. אנו צופים פגיעה בשוק העבודה ובהכנסות ממסים ב־2024 וזה מתבטא במסמכי התקציב, אבל אנחנו יודעים על בסיס העבר שהכלכלה יודעת לצאת מאירועים כאלה ומאמינים שגם הפעם".

סוכנות הדירוג מודי׳ס הורידה בסוף השבוע את דירוג האשראי של ישראל. איך זה משפיע על התחזיות שלכם קדימה ואיך זה משפיע על האזרחים?

"עוד מוקדם להעריך את מלוא ההשפעות, ומשרד האוצר יעקוב אחריהן מקרוב. דירוג האשראי מתואם עם עליית פרמיית הסיכון ועליית עלויות גיוס החוב של הממשלה וחברות בישראל. עם זאת, סביר להניח, גם מניסיון של מקרים דומים בעבר, כי השוק כבר תמחר מראש במידה רבה את עליית הסיכון ששוקפה על ידי חברת הדירוג. יודגש כי גם רמת הדירוג המעודכנת, A2, משקפת משק וכלכלה איתנים ומפותחים, בעלי כושר החזר חוב גבוה".

רואים בעולם מגמה של השוואת שיעורי המס לחברות הבינלאומיות. איך זה משפיע על ישראל?

"חברות נמצאות בישראל לא בגלל המיסוי אלא כי יש פה טאלנט מטורף ואקוסיסטם בריא וגם הסביבה המיסויית נוחה. יש לנו את חוק עידוד השקעות שנותן הטבות, גם בהשקעה של אינטל נתפרה חליפה מיוחדת. התהליך שבו ה־OECD נמצא ואנחנו שותפים לו מנסה למנוע הסטה של חברות למדינות שבהן שיעורי המס נמוכים. ישראל לא כזאת, והתיקונים האלה לא פועלים נגדנו. הצהרנו שאנחנו מקבלים את העקרונות. עם זאת, יישום הרפורמה הזאת עדיין בדיונים ויש כמה סימני שאלה, כולל איך ארצות הברית תאמץ את זה. נקווה שבשבועות הקרובים האוצר יקבל החלטות".