הפולנים עקרו את השורשים היהודיים של הכדורגל שלהם

לפני שקיבלה את העצמאות שלה ב-1918 הטריטוריות שכיום מוכרות כ"פולין" נשלטו על ידי שלוש אימפריות שונות. האימפריה הגרמנית, האימפרית האוסטרו-הונגרית והאימפריה הרוסית.

הפולנים כמעט תמיד התמודדו עם דיכוי מצד מלכים וממשלות זרים. המיעוט היהודי - היהודים הגיעו לפולין בערך לפני 1,000 שנה - סבל מאותו דיכוי אבל נהנה, בשלבים מסוימים, מסובלנות רבה וחופש דת בפולין - מה שהוביל לפריחה משמעותית בקהילה היהודית בפולין - שבשיאה הגיעה לכ-3 מיליון אנשים. המיעוט היהודי רשם הישגים רבים במדע, ספרות, אומנות, מתמטיקה ועוד. הוא גם היה בעל תפקיד חשוב בהקמת הספורט הפולני בתקופה של הרפובליקה השנייה של פולין (1918-1939).

קצת רקע על "ספורט יהודי". באירופה מסורות הספורט שהאירופי הממוצע גדל עליהן היו יווניות - תפיסת ה-Kalos kagathos (התנהגות ג'נטלמית של לוחמים וגבריות). הספורטאי היהודי הממוצע גדל על מסורות אחרות. קונספט "יהדות השרירים" חיבר את היהודים הגלותיים - שסבלו מפרוגרומים, רדיפה ואורח חיים לא אקטיבי כמו זה של החקלאים והאיכרים סביבם - לרוחם של לוחמים תנכ"ים כגון שמשון הגיבור, דויד המלך ויהודה המכבי.

תנועת הספורט המודרני התחילה בערך עם תנועות לאום רבות - שאחת מהן היתה הציונות. ותפיסת יהדות השרירים, שכאמור התפתחה כתגובה לפרוגרומים, התחברה מעולה לציונות.

היהודים בפולין, שתמיד היו תחת השפעה ממדינות שונות, הביאו את קונספט התרבות הגופנית הגרמנית - מועדוני ספורט, שהיו תנועות נוער ובהם פיתחו את הגוף בצורה כמעט "צבאית". היהודים הגרמנים הקימו את "מכבי" בקונסטנטינופול (איסטנבול כיום) - מועדון הספורט היהודי הראשון. זה קרה ב-1895 ו-20 שנה לאחר מכן הבשורה הזו הגיעה ליהדות פולין, שחלקים גדולים ממנה היו תחת השליטה הגרמנית בזמנו. המטרה היתה להשתלב בחברה הפולנית כיהודים חזקים.

המאמנים והמנהלים הראשונים של הספורט היהודי בפולין היו בעיקר יהודים-גרמנים ובוורשה המועדונים הללו היו המקום עבור היהודי הבורגני הצעיר. כדור הכדורגל הראשון שהגיע לפולין הגיע ב-1890 והמשחק הראשון שוחק ב-1894. בעשור הראשון של המאה ה-20' הכדורגל התחיל לצמוח בפולין ובמועדוני הספורט במדינה התחילו לבנות קבוצות כדורגל. גם מעט מועדוני הספורט היהודים נכנסו לכדורגל.

כאמור, המוטיבציה הזו, להשתלב במדינה כיהודי, היתה המקור להצטיינות של יהודים רבים בגולה - בכל התחומים. מהאקדמיה ועד מגרש הכדורגל.

במלחמת העולם הראשונה רוב הכדורגלנים, שגדלו במועדונים שהיו אמורים לפתח חיילים וקצינים, נשלחו לחזית. רבים מהם נהרגו. אבל זה לא פגע בתשוקה למשחק בפולין. ב-1918, כשפולין השיגה מחדש את עצמאותה, הכדורגל כבר היה ממש פופולרי במדינה. והשחקנים יהודים, שרובם גדלו במועדוני ספורט יהודים, היו מפוזרים ברחבי המדינה.

ב-1919 הוקמה התאחדות הכדורגל הפולנית ובדצמבר 1921 הנבחרת הפולנית שיחקה את משחקה הראשון (הפסד 1-0 להונגריה). כחצי שנה לאחר מכן פולין שיחקה את משחקה הבינלאומי השני וניצחה את שבדיה 1-2. את השער הבינלאומי הראשון לפולין כבש יוסף קלוץ היהודי. במשחק הראשון של נבחרת פולין שיחקו בהרכב לודוויג גינטל, סטפן פריק, לאון שפרלינג ומריאן איינבכר היהודים. במשחק השני גם כן שיחקו יהודים כגון זיגמונט שטוירמן וזיגמונד קרומהולץ. הם כולם גדלו במועדוני ספורט יהודים ועברו לקבוצות פולניות. כאמור, מיעוט קטן אך מצוין בפולין (שם היו כ-35 מיליון תושבים לפני מלחמת העולם השנייה).

לאון שפרלינג הוא אולי הכדורגלן היהודי הבכיר ביותר בפולין. הוא יליד קרקוב ונחשב לאחד מהשחקנים הטכניים ביותר בעידן שלו. אולי בגללו שמו היהודי, זכה ללא מעט שריקות בוז וקריאות אנטישמיות. לפי הסיפורים הוא אף נענש לאחר שירד מהמגרש בגלל קריאות כאלו. פעם אף הורד מהמגרש על ידי השופט בגלל יהדותו. קבוצתו, קרקוביה, נחשבת עד היום "מועדון יהודי" - הרבה בגלל הנוכחות שלו בה. הוא קיבל הצעה להצטרף למכבי תל אביב ב-1925 אבל הוא בחר להישאר בפולין והוביל את הקבוצה לשתי אליפויות. הוא דחה הצעות לעלות לישראל כדי להישאר כמאמן בכדורגל הפולני וב-1941 נרצח בגטו לבוב.

קלוץ, קרומהולץ, שטוירמן ופריק גם כן נרצחו על ידי הנאצים. חלקם היו חלק ממרד גטו ורשה. איינבאכר נרצח באושוויץ. גינטל עלה לישראל ומת בתל אביב ב-1973. שני כדורגלנים בנבחרת שלא היו יהודים, אדם קניולה ואנטוני ליקו נרצחו גם על ידי הנאצים בגלל מעורבותם במחתרת הפולנית. חמישית מאוכלוסיית פולין נהרגה במלחמת העולם השנייה. חצי מהם היו פולנים-יהודים.

למרות שהיהודים היו קריטים בהתפתחות הכדורגל בפולין, הכדורגל בפולין כיום עדיין נחשב לאנטישמי. מילת גנאי שאוהדים פולנים מדביקים לאוהדים אחרים היא "יהודי". אוהדי קרקוביה, למשל, ממש מתעבים את זה כשקוראים להם "מועדון יהודי". פולין, המדינה הכי הומוגנית באירופה (כ-95% מהאוכלוסיה לבנים, פולנים אתנית), היא גם עדיין אחת מהמדינות האנטישמיות ביותר באירופה. והיא גם המדינה היחידה באירופה בה התבצע פוגרום נגד יהודים אחרי תום מלחמת העולם השנייה.

והאנטישמיות הזו קיבלה "הכשר" ממשלת ישראל הנוכחית כאשר זאתי חתמה על הסכם עם פולין לפיו ילדים ישראליים שנוסעים במסגרת בית הספר למחנות בפולין יבקרו במוזיאונים שמעוותים במודע ובכוונה את ההיסטוריה.

הממשלה הפופוליסטית בפולין הנפיקה מטבע עם דמותו של ג׳וזף קוראס, שאחראי על טבח היהודים אחרי המלחמה. הממשלה הזו ממנה חבר לשעבר בתנועות ניאו-נאציות כראש למוסדות הנצחה והמפלגה הפופוליטסית משקיעה הרבה מאוד ב"חינוך מחדש" של הילדים הפולנים בקשר לתפקיד של לא מעט פולנים בשואה. הם חוקקו את ״חוק שואה״ שדן למאסר מי שרומז שפולנים שיתפו פעולה עם הנאצים וביצעו פשעים בעצמם, תבעו היסטוריונים יהודים ואף פיטרו מנהלים יהודים של מוזיאונים כי לא התיישרו עם הכחשת השואה. כל מי שמציג לממשלה הפולנית מחקרים ועדויות של מעשי זוועה של פולנים כנגד יהודים במלחמה ולאחריה עשוי למצוא את עצמו בכלא.

לא ככה משמרים את זיכרון השואה. ככה עושים הכחשת השואה.