12 מתוך 15 השופטים קבעו: בג"ץ יכול לבטל חוק יסוד

ברוב של 8 מול 7 שופטים, בג"ץ פסל הערב (ב') את החוק לביטול עילת הסבירות, זאת בשל "פגיעה חסרת תקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית" - כך נכתב בפסק הדין. 12 מתוך 15 שופטים קבעו כי בסמכותו של בג"ץ לבטל חוק יסוד.

לקריאת פסק הדין - לחצו כאן

מדובר בביטול תיקון לחוק יסוד: השפיטה הנוגע לעילת הסבירות שעבר בכנסת ביולי, והיה החוק המשמעותי העיקרי שהצליחה הקואליציה להעביר כחלק מההפיכה המשטרית. הקואליציה שחוקקה את התיקון ביקשה בכך למנוע ביקורת שיפוטית על כלל ההחלטות של ראש הממשלה, הממשלה והשרים, בין השאר בתחום המינויים.

פסק הדין ההיסטורי ניתן בהרכב של כל שופטי בג"ץ – 15 במספר – שדן בספטמבר בעתירות שהגישו שורה של גופים אזרחיים, פעילים חברתיים, אנשי אקדמיה וצבא, התנועה לאיכות השלטון, לשכת עורכי הדין ועוד.

השופטים קבעו בפסק הדין כי התיקון הוא "מקרה קצה שבו חרגה הכנסת מסמכותה המכוננת, ומשכך אין מנוס מהכרזה על בטלותו". הם הדגישו כי מדובר בתיקון שנוסחו החריג והגורף מונע מכלל בתי המשפט לדון ולשמוע טיעונים בעניין סבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים, וזאת ביחס לכל החלטה, לרבות החלטה להימנע מהפעלת סמכות.

דעת הרוב בפסק הדין בעד ביטול התיקון שביטל את עילת הסבירות כוללת 8 שופטים: הנשיאה הפורשת אסתר חיות, מ"מ הנשיאה עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית, עופר גרוסקופף, ענת ברון (שפרשה גם היא), חאלד כבוב, דפנה ברק-ארז ורות רונן. דעת המיעוט כוללת 7 שופטים: יחיאל כשר, יוסף אלרון, נעם סולברג, יעל וילנר, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ ודוד מינץ.

דעת הרוב סברה עוד כי "פרשנות התיקון אינה מותירה מקום לספק שהוא חל גם על החלטות מופרכות והחלטות בלתי סבירות באופן קיצוני. כתוצאה מכך, נגרמת פגיעה חסרת תקדים בהיקפה בשניים מהמאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית – עקרון הפרדת הרשויות ועקרון שלטון החוק".

בהקשר זה צוין כי התיקון מעצים באופן ניכר את הכוח הרב המרוכז ממילא בידי הממשלה ושריה וחוסם את אפשרותו של הפרט לקבל סעד בשורה של מצבים שבהם עשויה להיגרם פגיעה קשה באינטרסים חשובים שלו כתוצאה ממעשי השלטון.

נשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, כתבה בפסק הדין כי "סמכותה של הכנסת בכובעה כרשות מכוננת אינה בלתי מוגבלת" וכי היא "אינה מוסמכת לחוקק חוק יסוד השולל או סותר חזיתית את מאפייני הזהות הגרעיניים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". עוד הוסיפה חיות כי "במציאות הקיימת בישראל הביקורת השיפוטית הינה הבלם האפקטיבי היחיד על הכוח הרב המרוכז בידי הממשלה ושריה. משכך, התיקון פוגע פגיעה קשה ביותר בעקרון הפרדת הרשויות ובעקרון שלטון החוק".

השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ סברו כי התיקון על פי פרשנותם עודנו מאפשר התערבות במקרים של החלטות מופרכות, ולכן אין לפסול אותו. השופט יחיאל כשר גרס שחרף פגיעתו של התיקון בהפרדת הרשויות ובשלטון החוק, הוא אינו מגיע לרף הגבוה שמצדיק התערבות בחוק יסוד.

השופטים נעם סולברג ודוד מינץ חלקו על עמדת הרוב בכל הנוגע לסמכות העקרונית של בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד, ואף על סמכותו להכריע בשאלה זו, וציינו כי אין מקור סמכות המאפשר לקיים ביקורת כזו. לגישתם, אף בהתעלם מבעיית סמכותו של בית המשפט, התיקון מצוי מרחק רב מאותה מגבלה צרה שחלה לשיטת שופטי הרוב על סמכותה המכוננת של הכנסת.

השופט יוסף אלרון חלק אף הוא על עמדת הרוב וציין כי גם אם היה נכון לאמץ חריג צר שיאפשר התערבות בחוקי היסוד במקרים קיצוניים של פגיעה בזכויות היסוד של הפרט, ממילא הטענות בעניין התיקן שביטל את עילת הסבירות - "אינן בשלות להכרעה" שכן טרם נוצקה פרשנות לתיקון וטרם התבררו גבולותיו, ומשכך לא ניתן להניח כי השלכותיו תהיינה חמורות כפי שנטען.

שר המשפטים יריב לוין מסר אחרי פרסום פסק הדין כי "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם את פסק הדין תוך כדי מלחמה היא ההיפך מרוח האחדות הנדרשת בימים אלה להצלחת לוחמינו בחזית. השופטים למעשה לוקחים לידיהם בפסק הדין את כל הסמכויות, אשר במשטר דמוקרטי מתחלקות באופן מאוזן בין שלוש רשויות השלטון. מצב בו אי אפשר לחוקק אפילו חוק יסוד או לקבל החלטה כלשהי בכנסת ובממשלה שלא בהסכמת שופטי העליון, לוקח ממיליוני אזרחים את קולם ואת הזכות הבסיסית להיות שותפים באופן שווה בקבלת הההחלטות".

עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין שעתרה לבג"ץ נגד החוק, מסר בתגובה: "לשכת עורכי הדין מברכת על הפסיקה ההיסטורית והמהדהדת של בית המשפט העליון, אשר הוכיחה פעם נוספת את עצמאות מערכת המשפט ואת היותו מוסד מפואר של שפיטה מקצועית. כפי שאמרתי מתחילת הדרך, אנו מרכינים תמיד את ראשנו בהכנעה כלפי הכרעות בית המשפט העליון שעצמאותו ויכולתו להכריע באופן חופשי מהשפעות חיצוניות הם בבסיס הדמוקרטיה הישראלית שהושתתה על ידי האבות המייסדים".

עוד הוסיף בכר כי "הגיעה העת לקדם בהסכמה רחבה את הכללים לקביעת חוקי יסוד ואת העילות השיפוטיות שיאפשרו במקרים חריגים התערבות בהם. עד לחקיקה שכזו ברור שלא ניתן להותיר על כנה את האפשרות של אי ביקורת שיפוטית על החלטות שרים, תוך פטירתם מחובת הסבירות. זוהי הבנה שהתחזקה עשרת מונים אחרי אירועי המלחמה הארורה שנכפתה עלינו ובתוכה קריסת רבות מהמערכות הציבוריות. אכיפת חובת סבירות על החלטות שרים אין בה שום מימד של פילוג בעם - ההיפך הוא הנכון".

מהתנועה לאיכות השלטון, גם היא אחת מהעותרות נגד החוק, נמסר: "מדובר בפסק דין היסטורי. ממשלה ושרים שביקשו לפטור את עצמם משלטון החוק – התבשרו שיש שופטים בירושלים. שיש דמוקרטיה. שיש הפרדת רשויות. שהמבצר – כמו שקרא לו ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין – עדיין עומד על תילו. בית המשפט העליון קבע היום שהממשלה והעומד בראשה לא יכולים לפעול בחוסר סבירות קיצוני. זהו יום היסטורי - ניצחון ציבורי אדיר של שוחרי הדמוקרטיה".

בשבוע שעבר פרסם עמית סגל בחדשות 12 את טיוטת פסק הדין, פרסום שעורר סערה במערכת המשפטית והפוליטית וגרר קריאות של חברי קואליציה, ובראשם שר המשפטים יריב לוין, לבג"ץ שלא לפרסם פסק דין שנוי במחלוקת בעת המלחמה.

אתמול גם יזם יו"ר ש"ס אריה דרעי הצעת חוק במטרה לאפשר את דחיית פרסום פסק הדין, על ידי תיקון חוק בתי המשפט באופן שיאפשר לשופטים שפרשו לפרסם פסקי דין 9 חודשים מרגע פרישתם במקום 3 חודשים כיום.

הסיבה לצורך לפרסם עתה את פסק הדין בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות הוא בשל פרישתן של הנשיאה לשעבר אסתר חיות והשופטת ענת ברון באמצע אוקטובר – כך שהדד-ליין המעשי לפרסום פסק הדין היה ב-12 בינואר (90 יום מפרישתה של ברון).

הפרסום הואץ בעקבות ההדלפה ופרסום הטיוטה. יום למחרת נפגש מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן עם כל שופטי בג"ץ ולאחר מכן מסר כי לאחר פרסום פסק הדין ההדלפה תיבדק וכי "הניסיון להשפיע בדרך זו על הליכים תלויים ועומדים ולפגוע באמון הציבור ברשות השופטת ובשופטים והעובדים המסורים שלה – לא יצלח".