רשות החברות דורשת: לבטל הקנסות לחברת החשמל ונתג"ז

רשות החברות הממשלתיות יוצאת לקרב רגולטורים נגד רשות ניירות ערך. ל"כלכליסט" נודע כי רשות החברות דורשת מרשות ני"ע לבטל עיצום כספי שהוטל על שתי חברות ממשלתיות — חברת החשמל ונתג"ז (נתיבי גז טבעי לישראל). מדובר בקנסות של 900 אלף שקל ו־880 אלף שקל בהתאמה.

רשות ני"ע, בהובלת ענת גואטה שאמורה לסיים באמצע החודש הבא את תפקידה, הטילה את העיצומים הכספיים אחרי ששתי החברות השתהו זמן רב במינוי יו"ר ותיפקדו ללא יו"ר קבוע. שתי החברות מנפיקות אג"ח בבורסה וכפופות לכללי רשות ני"ע.

חברת החשמל מתפקדת ללא יו"ר כבר מיולי 2021, מאז התפטרות יפתח רון־טל. בחודשים האחרונים לכהונת הממשלה היוצאת טורפדו ארבעה מינויים ליו"ר: אמי פלמור, אילן בירן, איציק בנבנישתי ודב בהרב, על רקע מאבקים בין משרד האוצר בראשות ליברמן לבין משרד האנרגיה בראשות קארין אלהר, שלא הגיעו להסכמות. נתג"ז פעלה ללא יו"ר מאז סיימה אירית סון את כהונתה באוגוסט 2021, ורק במרץ השנה מונתה מחליפתה, איה אבידור.

רשות החברות מבקשת עבור החברות הממשלתיות יחס שונה משל זה הניתן לחברות לא ממשלתיות, ומפרטת את התהליך הארוך שמלווה מינוי של יו"ר בחברה ממשלתית. בשלב ראשון השרים הרלבנטיים צריכים להסכים על מועמד, שמגיע לראיון בוועדת המינויים של החברות הממשלתיות, ולאחר אישור הוא מתמנה לדירקטור. בשלב השני הדירקטוריון בוחר בו ליו"ר, ושוב מגיע המינוי לוועדת המינויים, שאמורה לאשר אותו. רשות ני"ע, מצדה, דורשת מהחברות שבפיקוחה למנות יו"ר חדש בתוך 60 יום.

"הליך מינוי יו"ר דירקטוריון לחברה ממשלתית מורכב באופן משמעותי מהליך מינוי מקובל של יו"ר דירקטוריון בחברה לא ממשלתית", כתבה אתמול מיכל רוזנבוים, מנהלת רשות החברות הממשלתיות במכתבה לגואטה, שמתפרסם כאן לראשונה. "בדרך כלל הליך כזה נמשך תקופה ארוכה יותר מאשר בחברה לא ממשלתית, ועלול לא להסתיים בתקופה הקבועה של 60 ימים. מעבר לכישורי המועמד, מעורבים במינוי גם שיקולים נוספים כשמדובר בחברה במיגזר הציבורי, ובין היתר נדרש אישור היועץ המשפטי לממשלה", המשיכה רוזנבוים. רוזנבוים נוקבת גם בנימוק של אי־יציבות פוליטית כגורם שמסרבל את הליך הבחירה ולעתים מונע אותה.

"הליך המינוי מתבצע ללא מעורבות של החברה, ואינו נתון להשפעתה. לפיכך, הטלת עיצום כספי על החברה, בשל ההפרה, אינה יוצרת תמריץ יעיל להשלמת הליך המינוי, בהתחשב בכך שהעיצום הכספי מוטל על הגורם שמעורבותו בהליך המינוי משמעותית פחות ובאה לידי ביטוי רק בשלב השני של הליך המינוי", כותבת מנהלת רשות החברות. "החברות הממשלתיות שבנדון פעלו לביצוע חלקן בהליך המינוי בהקדם האפשרי, אולם לא היה בכך כדי לאפשר את השלמת ההליך ותיקון ההפרה".

"הטלת עיצום כספי על חברות ממשלתיות, שפעלו במסגרת סמכויותיהן, ללא דיחוי, כדי לקיים בחירת יו"ר, בסמוך לאחר שהמועמד המוצע מונה כדירקטור, אינה מוצדקת, ואינה מהווה תמריץ יעיל למנוע את ההפרה בעתיד. הסנקציה מופנית נגד הגורם שלא היתה לו יכולת מעשית לתקן את ההפרה. יתרה מכך, עמדה זו גורמת לפגיעה בחברה הממשלתית, הן כלכלית והן תדמיתית, מבלי להביא לתיקון ההפרה".