רשות החשמל משנה תעריפים: תעודד הקמה של גגות סולאריים גדולים

רשות החשמל מגדילה את התעריף שישולם לבעלי גגות סולאריים בשיעור של עד 30%, ובכך מבטלת למעשה מדיניות שיזמי האנרגיה המתחדשת הגדירו כ״עוול היסטורי״, והובילה בשנתיים האחרונות לחוסר כדאיות להקמת גגות סולאריים בינוניים וגדולים, המצויים בשפע במגזר החקלאי והעסקי. גגות אלו יכולים לשמש מנוע צמיחה משמעותי לתחום ולקרב את ישראל להגדלת שיעור האנרגיה המתחדשת בסקטור החשמל. החלטת הרשות גם כוללת חידוש משמעותי שיכול להוות בשורה עבור השוק: התעריפים החדשים יחולו גם בנחלות של עד 1000 מ״ר במושבים.

בשנת 2022 רק כ-9.8% מהחשמל בישראל יוצר באופן נקי, שיעור נמוך משמעותית בהשוואה למדינות המפותחות. הסביבה העסקית בישראל מתאפיינת לא רק בחסמים רגולטורים רבים, אלא גם ברשת שנסתמה בשנים האחרונות כמעט לחלוטין ולא אפשרה חיבור של מתקנים גדולים, ובשינויי אסדרות תדירים שהובילו לחוסר יציבות לטווח ארוך עבור השוק וכך גם לחוסר כדאיות. בשנת 2021 הוחלט לשנות את התעריפים המקבלים בעלי הגגות הסולאריים מחברת החשמל עבור קילוואט חשמל, כך שגגות בגודל 200-630 קילו וואט הפכו לכדאיים משמעותית פחות, וכך גם בקושי קמו.

כעת ברשות החשמל מתקנים את האסדרה שהפחיתה משמעותית את הכדאיות להקמת מתקנים וזכתה לתגובות זועמות בשוק וכך גם ברשויות מקומיות שהזהירו כי הפגיעה בתעריף תפגע ביכולתן להקים גגות סולאריים, לצד טענות כי הובילה למעשה לפגיעה משמעותית בעסקי האנרגיה המתחדשת ביכולתה של ישראל לעבור לאנרגיה נקייה. ואכן, מניתוח הנתונים של רשות החשמל עצמה עולה כי כמעט ואין בקשות חיבור לגגות של 200 קילוואט ומעלה, ומרבית הגגות המוקמים בישראל הם גגות קטנים. לפי רשות החשמל כעת, בחלוף כשנתיים מאז השינוי, ״נראה כי התעריף אינו מתמרץ מספיק הקמת מתקנים גדולים יותר מ-200 קילוואט״.

לפיכך מציעה הרשות לעדכן את מדרגות התעריף הרלוונטיות למתקנים מגודל של 200 קילו וואט ומעלה. כיום, מתקן בגודל של 200 קילו וואט זכאי לתעריף של 33.28 אגורות לקילוואט שעה, וכעת לפי הצעת רשות החשמל יעלה התעריף ל-38.21 אגורות. תעריך שמקבל היום גג בגודל 300 קילו וואט הוא 30.35 אגורות, וכעת יעלה ל-36.93 אגורות. גג גדול של 500 קילו וואט, יזכה לתעריף גבוה ב-30%: מ-25.77 אגורות, ל-33.53 אגורות. מתקן בגודל 630 קילו וואט שיוקם יקבל 32.48 אגורות לכל קוט"ש חשמל שייצר לעומת 24.36 אגורות בתעריף הקיים. בנוסף, לאחר המתנה של עשור ולאחר החלטת מועצת רמ״י כי ניתן יהיה להקים בנחלה (חלקה א׳) דונם סולארי מחוץ לספירת השימוש הלא חקלאי (אשר הוגבל ל-500 מ״ר) ובכך למלא חלקות פנויות בפאנלים, קובעת הרשות לראשונה תעריף למתקנים האלו – בגובה זהה לגגות. ההחלטה כפופה לשימוע, ועשויה להגיע לכדי יישום לפי בתוך כחודש וחצי.

בשוק האנרגיה המתחדשת מברכים על החלטת רשות החשמל, אך טוענים כי אין בה די כדי להאיץ את השוק המקומי. ״אין הרבה כלים שבהם הממשלה יכולה גם להקים תשתיות וגם לעודד צמיחה וגם ליצור הכנסה פנויה לאזרחים, בדגש על תושבי הפריפריה. הגג הסולארי הוא בדיוק כזה״, אומר איתן פרנס, מנכ״ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל. ״מדובר בwin win שהממשלה מתעקשת לפספס בכל הזדמנות. הציפיה הייתה שהתעריף לגגות הקטנים יעודכן למעלה, בגלל המשבר הכלכלי המתמשך, שכעת מחריף בגלל המלחמה. המדרגות נקבעו בשנת 2021 כשהמשק היה בצמיחה והלוואות היו זולות ונגישות. היום הצרכנים מתמודדים בסביבה כלכלית שונה לחלוטין, אבל התיקונים לאסדרה מתעלמים מכך״.

בנוסף לתיקון התעריפים בתחום רשות החשמל מודיעה גם על שינוי מנגנון התשלום עבור מתקני האגירה במתח נמוך, שאף הוא זכה לתגובות צוננות מהשוק בחודשים האחרונים, וטענות כי הוא אינו מתמרץ הקמה של מתקני אגירה בדומה למתרחש בעולם, ובכך בולם את התחום כולו. כעת משנה הרשות את האסדרה כך שהתעריף יישאר קבוע – ללא תלות בעונות השנה. התעריף יעמוד כעת על 80.43 אג' לקוט"ש למתקן בהספק של עד 300 קילוואט ו-71.97 אגורות למתקן בין 300 ל-630 קילוואט.

אולם גם כעת יזמים טוענים כי הרשות מתעלמת מהצרכים המשקיים והופכת את תחום האגירה ללא כדאי, ובכך מעכבת משמעותית את התהליך שיכול להוביל לא רק להרחבה משמעותית של השימוש באנרגיה מתחדשת והתגברות על בעיות הרשת הרבות בישראל, אלא גם לספק ביטחון אנרגטי משמעותי בעתות חירום כמו מלחמות.

עופר ינאי, הבעלים של ״נופר אנרגיה״, אחת מחברות האנרגיה המתחדשת הגדולות ביותר בישראל, מקים מתקני אגירה גדולים מעבר לים. הוא מטיל ספק בכך שבישראל יצליח לצמוח שוק בהתבסס על התעריפים החדשים. ״המלחמה אמורה הייתה להאיץ את התחום אבל זה לא קורה״, הוא אומר. ״השוק בישראל בחריקת בלמים הרבה מאוד זמן ורשות החשמל לא מבינה את התחום. היא אנטי אגירה. התעריף לא רווחי ולא מאפשר החזר השקעה. בכל העולם אומרים: תקים מתקן אגירה ותספק שירותים נלווים לרשת. המתקנים האלו יותר יעילים מתחנות כוח. אבל בישראל אין מודרניזציה בשוק ואין אגירה בגלל רשות החשמל. אם היו נותנים את התמריצים המקובלים בעולם אפשר היה גם לשחרר עומס מהרשת ולחבר הרבה יותר אנרגיה מתחדשת באופן מידי ובלי עלויות נוספות״.

ינאי מסביר כי כדי לייצב את תדר הרשת ולמנוע מצבים של הפסקות חשמל, משתמשת רשת החשמל בישראל בתחנות כוח בצורה יקרה ובלתי יעילה, למרות שמתקני אגירה יספקו את אותו שירות בשליש מחיר. בכך, אסדרת האגירה אף פוגעת בצרכנים. ״הרשות תתעדף תשלום יקר מאוד לחברת חשמל על סלילת קווי מתח גבוה והקמת שנאים בשביל לאפשר אנרגיה מתחדשת כשאפשר לקבל את אותו פתרון בחצי מחיר וברבע מהזמן באמצעות מתקני אגירה. יצרני החשמל הפרטיים מסובסדים. בשפל הם מקבלים ״השלמת הכנסה״ מהמדינה ובפסגה הם מוכרים חשמל במרווח תפעולי של 82%. זה אירוע שאין לו שום קשר עם שוק תחרותי. מתקני אגירה מאידך קיבלו סדרה של קנסות ביניהם עלות נוספת שהם נדרשים לשלם בשעות השפל. זה הכלל בישראל: יזמי אנרגיה מתחדשת מסבסדים את תחנות הכוח ומשלמים קנסות״.