ועדת הכספים דנה במס הפחמן: יכניס לקופת האוצר 2.5 מיליארד שקל ב-2030

מס הפחמן של משרד האוצר נדון היום (יום ה׳) לראשונה בוועדת הכספים ועורר התנגדות גדולה מצד חברי הכנסת. יו״ר הוועדה, ח״כ משה גפני, הבהיר כי לאחר שירד מהפרק בשנה שעברה, בממשלה נחושים לאשר את המס במהלך מזורז בוועדת הכספים לאחר דיון נוסף שיתקיים בשבוע הבא, במטרה להכניסו לתוקף בשנת 2025. המס יחול בהדרגה כך שיגיע להבשלה מלאה בשנת 2030, אז יניב לקופת המדינה הכנסות של 2.5 מיליארד שקלים בשנה.

מס הפחמן היה מצוי בהליך אישור בישראל תחת ממשלת השינוי, אך הוסר מהפרק על ידי ממשלת נתניהו. כעת הוא חזר לשולחן בשל הוצאות המלחמה הכבדות, במטרה לשמש מקור תקציבי נוסף לקופת האוצר. למרות שההחלטה בנוגע למס הפחמן היא החלטה ממשלתית המוסכמת על כלל המשרדים, דווקא דוד בדל, ראש אגף מחקר במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה הציג בדיון התנגדות למס ואמר כי "המיסוי יביא לעלייה בתעריפי החשמל והמים, המנגנון לתמיכה בתעשייה יש בו רעיונות טובים, אבל הוא לא בשל בעת הזו". סגן הממונה על התקציבים באוצר, איליה כץ, תקף את דבריו והבהיר כי פרופ׳ אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הביע את דעתו בממשלה וזו לא התקבלה, וכי עליו ליישר קו עם עמדת הממשלה.

מס הפחמן עשוי להשפיע על חשבונות החשמל של האזרחים, וכעת נשאלת השאלה עד כמה. לפי סקירת בנק ישראל בדיון, משקל הוצאות משקי הבית בעשירון התחתון על אנרגיה עומד על 7% מההכנסה. הגידול לפי המתווה צפוי להסתכם בכ-6%. כלומר, פגיעה של פחות מחצי אחוז במשקי הבית בעשירון התחתון, פחות מ-200 שקלים בשנה. להערכת רשות המים, המס יעלה את מחיר המים בכ-1%. ח״כ רון כץ ממפלגת יש עתיד אמר בדיון כי "משרד האוצר אומר ביושר: חסר כסף במדינה ואנחנו מחפשים על מה להעלות מס. עושים את הדבר הכי קל: מעלים מיסים על מי שלא יכול להתנגד. אתם לא מסבירים גם שהמדינה לא ערוכה לעשות את זה. צריך לסגור את המשרדים המיותרים לפני שמעלים מיסים על אזרחים".

חברי הכנסת בדיון ואנשי תעשייה הקשו על נציגי האוצר והביעו התנגדות לצו במתכונתו הנוכחית. למרות שבמשרד האוצר הניחו על שולחן הוועדה הצעה בה נעשתה כברת דרך לקראת התעשיינים והוצג מנגנון פיצוי משמעותי עבורם, חברי הכנסת והתאחדות התעשיינים דורשים הקלות נוספות ובמשרד האוצר נשלחו כעת לסבב שינויים בטרם תאשר הוועדה את הצו. נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, אף חשף בדיון כי מנגנוני הפיצוי שסוכמו עם האוצר לא נוגעים למפעלים הקטנים והבינוניים. לדבריו, "מנגנון ההחזרים שאפשר לטייב אותו, משרד האוצר מבקש שרק יהיה על מפעלים גדולים ולא על קטנים ובינוניים, מה שיקרה זה סגירה של המפעלים הקטנים והבינוניים״.

יו״ר מפעל המלט נשר, אלדד בן משה, טען בדיון כי הטלת מס פחמן על פטקוק – הדלק בו משתמשת נשר (ונחשב לאחד הדלקים המזהמים ביותר נמצאים בשימוש במשק), יוביל לסגירת המפעל. לדבריו, "הקיום של נשר חשוב לישראל בשני פנים. זאת יצרנית המלט היחידה שנותרה בישראל. החוק במתכונת הקיימת המשמעות שלו היא סגירת נשר. אנחנו משלמים היום 51 שקלים לטון פטקוק. זה המחיר הגבוה בעולם. תהיה עלות נוספת של 100 מיליון שקלים אחרי שנפחית שני שליש מהפליטות שלנו. מחיר המלט בישראל נמוך בעשרות אחוזים ביחס למערב. הייצור שלנו יקר מאוד, מדינת ישראל היא מקום יקר ואנחנו מתמודדים מול מצרים, ירדן וטורקיה. שם לא ממסים פליטות בשום מצב. הידיים שלנו קשורות״.

מפעל נשר נחשב לאחד המפעלים המזהמים ביותר בישראל. לאחר שחברי הכנסת דרשו לייצר פתרון לנשר, כץ הבהיר בדיון כי מס הפחמן דווקא יאפשר לנשר להתייעל ולעבור משימוש בדלק מזהם ומזיק לבריאות, להגדלה של השימוש בפסולת לאנרגיה (rdf). כץ חשף כי המשרד להגנת הסביבה מכין תוכנית שתעביר את נשר משימוש בפטקוק ל-rdf, תוך הקצאת "תמיכה משמעותית של המשרד להגנת הסביבה בעניין הזה", באמצעות מענקים מקרן הניקיון.

מס פחמן אמור לתמרץ מעבר לאנרגיה מתחדשת

מס פחמן נחשב לאחד הכלים היעילים ביותר להפחתת פליטות, שכן הוא מתמחר את הנזק הסביבתי והבריאותי להם גורמים הדלקים המזהמים (פחם, נפט וגז) אשר שריפתם מובילה לשינויי אקלים קיצוניים ברחבי העולם. מס הפחמן בישראל יעלה באופן מדורג, ויוטל באופן מינורי על הגז – יגיע לכדי כ-35% מכיסוי העלויות החיצוניות שלו בסוף העשור. בנוסף, מס הפחמן אף ישמש למימון מעבר התעשייה לשימוש בגז – למרות שהממשלה השקיעה בנושא עד היום כבר יותר מ-700 מיליון שקלים.

במשרד האוצר סבורים שהמס יתמרץ מעבר לאנרגיה מתחדשת ובכך יפחית את פליטות גזי החממה של ישראל – שבניגוד להתחייבויותיה הבינלאומיות, אינן נמצאות במגמת ירידה אלא דווקא עליה. לאור התנגדות התעשייה למס, הסכימו במשרד האוצר לשפות את התעשיינים בכמיליארד שקלים; 450 מיליון שקלים להתייעלות באנרגיה, ויתר הסכום ב״מענק הסתגלות״, שבשלב זה לא ברור האם יוביל להפחתת פליטות בפועל או לפיצוי כספי של התעשייה בלבד על המס. תחת ממשלת השינוי תוקצבה תוכנית מקיפה להתייעלות אנרגטית בגובה מיליארד שקלים, אך הממשלה החליטה עתה להסתפק במנגנוני הפיצוי לתעשיינים.

שאלה גדולה העומדת על הפרק היא האם באיחוד האירופי יכירו במנגנון מס הפחמן המקומי, על מנגנוני הפיצוי לתעשיינים כפי שיגובשו בתקופה הקרובה. בהתאחדות התעשיינים דורשים התחייבות לכך שהמגנון יוכר על ידי האיחוד ובכך לא יאלצו התעשיינים לשלם מס גבולות בכניסה לאיחוד האירופי, אך טרם ישנן הסכמות בנושא מול האיחוד. נציגת קבוצת חיפה (חיפה כימיקלים לשעבר), אמרה כי ״אנחנו בין החברות הראשונות שישלמו ב-2026 באירופה מס גבולות. אם לא יהיה מנגנון מאזן כך שמס הפחמן שלנו יוכר באירופה, נשלם פעמיים״.

תמיכה במס הגיעה דווקא מכיוון האופוזיציה. ח״כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה, אמרה בדיון כי תתמוך בצו מס הפחמן אילו יבוצעו בו שינויים. לדבריה, ״חשוב שיהיה מס פחמן, אבל עצוב שכל פעם, מס שהוא מס חשוב, מגיע לצרכי הכנסה - ואז הוא לא בנוי בצורה שאנחנו רוצים שיגיע אלינו. צריך לשים אותו בקונטקסט הנכון - כדי שיהיה לדורות. צביעת הכספים צריכה להיות דרישה שלנו בוועדת כספים באופן קבוע. אני מדברת על הבנה שחלק מהכסף אמור לשמש את המנגנונים האחרים, למשל צעדים שיאפשרו הפחתת פליטות מצד אחד, ומצד שני התמודדות עם הפיצוי לשכבות המוחלשות. המס הזה הוא מס שאנחנו חייבים לצעוד אליו. מושלם כנראה זה לא יהיה, אבל אפשר לשפר ולדייק. אני אצביע בעד אם זה יהיה עם הדיוקים הנכונים״.