ההאטה בסין תועיל לאינפלציה העולמית אבל תפגע בצמיחה

אי אפשר היה להישאר אדישים לצניחה ההיסטורית במדד המחירים ליצרן בסין: לפי הנתונים שפרסמה הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה הסינית, "אינפלציית הייצור" ירדה שוב לשפל של כשבע שנים, לרמה של מינוס 5.4%, שיעור שלא נרשם מאז דצמבר 2015.

זהו החודש התשיעי ברציפות שנרשמת בו ירידה במדד הזה, וגם הפעם היא הפתיעה את האנליסטים, שדיברו על מספרים הרבה יותר מתונים. ללא ספק, הירידה במחירי היצרנים של המדינה האחראית על כ־30% מהייצור התעשייתי הגלובלי (כמובן, השיעור הגבוה בעולם) היא חדשות מצוינות עבור כלכלות שנאבקות בכל כוחן באינפלציה עיקשת הפוגעת ביציבות הפעילות, יציבות המחירים והיציבות הפיננסית. ומנגד, אסור לשכוח: הכלכלה הגלובלית נמצאת עדיין בעיצומו של תהליך התאוששות שברירי - כפי שמעידים השינויים התכופים בתחזיות - אחרי משבר הקורונה שהוריד את שיעורי הצמיחה לטריטוריה השלילית באופן חסר תקדים.

הבעיה הגדולה, כפי שעולה מניתוחי אנליסטים, מוסדות פיננסיים, ארגונים כלכליים בינלאומיים וגם התקשורת הכלכלית - לא רק בסין אלא בעיקר מחוצה לה - היא האם הירידה החדה במדד המחירים ליצרן משקפת גם האטה חריפה בפעילות הכלכלית עבור הכלכלה השניה בגודלה בעולם.

הדברים מקבלים משנה תוקף אחרי שגם בתחזית הכלכלית העולמית (WEO), הן של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והן של ה־OECD, התאוששותה ופתיחתה של סין אחרי מגיפת הקורונה סומנו כסיבות מרכזיות שמסבירות את הבראת הכלכלה העולמית, אך בעיקר מהוות בסיס לתחזיות אופטימיות שמנבאות פעילות ערה יותר בעתיד.

גם את הירידה במדד המחירים לצרכן בסין לרמה אפסית יש לבחון בהקשר רחב יותר. מדד האינפלציה המועדף על הכלכלנים מדשדש מתחילת השנה וצנח במהירות מטרידה מ־2.1% בתחילת השנה ל־0% בקריאה האחרונה בחודש יוני. בחודש שעבר החליט הבנק המרכזי הסיני להפחית את הריבית - אם כי ב־10 נקודות בסיס בלבד - מהלך שלא נעשה מאז אוגוסט 2022, כאשר ברוב העולם בנקים מרכזיים נמצאים עדיין בעיצומו של מחזור הידוק מוניטרי (העלאות ריבית).

בהינתן הנתונים הללו, קיים קונצנזוס גורף: סין נמצאת בהאטה שמובלת על ידי ירידה משמעותית בביקושים הריאליים. יתרה מזו, גם הביקושים לאשראי (פיננסי) במגזר הפרטי נחלשו. בשנה שעברה צמחה סין בשיעור זעום של 3%, כאשר את 2023 היא התחילה עם צמיחה חזקה של 4.5% ברבעון הראשון. בה בעת, ההתאוששות הזו מאבדת מומנטום. נתוני הצמיחה עבור הרבעון השני יתפרסמו בשבוע הבא, ביחד עם נתוני תעסוקה, ייצור תעשייתי והשקעות.

ההערכות הן, כי לא רק הבנק המרכזי הסיני ימשיך עם ההרחבה המוניטרית בחודשים הקרובים, אלא גם הממשלה תצטרף למאמץ לאושש את הכלכלה באמצעות הרחבה פיסקאלית (הגדלת תקציב). לא בכדי התחייב בשבוע שעבר ראש ממשלת סין לי צ'יאנג לנקוט במדיניות מאקרו־כלכלית "ממוקדת ומתואמת" עבור סין.

כאמור, הבעיה איננה בצד של ההיצע כפי שארע בתקופת הקורונה ובעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. הירידות הגדולות ביותר במחירי היצרן נרשמו במוצרי אנרגיה, מתכות וכימיקלים, ולפי כלכלנים זו היתה תוצאה של ביקושים חלשים. בראש ובראשונה, מקומיים - המשקפים בעיקר חולשה מטרידה ומתמשכת במגזר הבנייה והנדל"ן, שאינו מתאושש בקצב המצופה - אך גם בחולשה מחוץ לסין. זו הסיבה שהמונח דפלציה מתחיל להיות שכיח בניתוחים ובמאמרים, בהקשר הכי לא חיובי של המילה.

ובכל זאת, מן הראוי לזכור כי חלק מההידרדרות המהירה של מדד המחירים ליצרן מוסבר בכך שהמדדים החודשיים הגבוהים שנרשמו לפני שנה יוצאים מהחישוב השנתי (המורכב מ־12 המדדים החודשיים האחרונים). ולכן, הצפי הוא להתמתנות בקצב הירידה. כמו כן, יישום תוכניות ממשלתיות של בניית תשתיות לאומיות עוד בשנה הנוכחית מבטיח מעין "רצפה" למחירי התשומות והסחורות.

היות ופתיחתה המחודשת של סין אחרי מדיניות האפס סובלנות לקורונה היתה קריטית להתאוששות הכלכלה הגלובלית מהמגפה ומהשלכות המלחמה באוקראינה, האטה שלה היא סימן רע לא רק עבור סין, אלא עבור כולנו.