שוק האג"ח הקונצרניות דוהר על גבי הטעייה אופטית ורפורמה אחת

מגמת גיוסי האג"ח הקונצרניות נמשכה בינואר עם רוח גבית מכך שהמרווחים בין תשואות האג"ח הממשלתיות לקונצרניות, שמשקפים את הסיכון באג"ח קונצרניות, ירדו לרמה שקדמה למלחמה. אבל הירידה במרווחים אינה מספרת את הסיפור כולו, משום שתשואות האג"ח הממשלתי עלו, ובהתאם פרמיית הסיכון הכוללת של השוק הקונצרני הישראלי נותרה גבוהה.

היקף הנפקות האג"ח הקונצרניות בחודש ינואר צפוי להסתכם ב־11 מיליארד שקל, בהמשך לכ־20 מיליארד שקל שגויסו בדצמבר 2023. זאת, לעומת פחות מ־6 מיליארד שקל שגויסו במצטבר באוקטובר ובנובמבר 2023, כלומר פי 5 בחודשיים האחרונים לעומת החודשיים שקדמו להם. כך עולה מנתוני חברת הדירוג מעלות S&P והבורסה לני"ע.

לדברי רונית הראל בן־זאב, מנכ"לית S&P מעלות, "אחד הגורמים המרכזיים התומכים בהיקפי השיא של הנפקות האג"ח הוא רמת הנזילות הגבוהה שבידי הגופים המוסדיים, שרובם לא פועלים להרחבה משמעותית של פיזור הכספים לשווקים הגלובליים".

שי בנישו, מנהל השקעות נוסטרו במגדל ביטוח ופיננסים אמר בשיחה עם "כלכליסט" כי "הנזילות בשוק הקונצרני התגברה בשל ביטול האג"ח המיועדות, לצד עליית הסיכון באג"ח הממשלתיות, שמובילה את המשקיעים לקחת מהן צעד אחורה ולחפש חלופות השקעה אחרות".

אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, ציין בשיחה עם "כלכליסט" כי "אחד הגורמים שמגבירים ביקוש לאג"ח, בפרט הקונצרניות, הוא ביקוש 'כפוי' של קרנות הפנסיה שנוצר לאחר ביטול הנפקת אג"ח מיועדות באוקטובר 2022. קרנות הפנסיה נדרשות, במקום להשקיע באג"ח המיועדות, להשקיע כספים באפיקים במסלול כללי של קרן הפנסיה. כך, מיליארדים רבים זורמים לאפיקי השקעה שונים, בהם אג"ח החברות. כאשר ביקושים אלה תורמים לכך שהמרווחים באג"ח הקונצרניות בישראל נמוכים, אפילו יותר מאשר לפני תחילת המלחמה".

המרווחים מייצגים את הפער בתשואות בין האג"ח הקונצרניות לאג"ח הממשלתיות המקבילות להן, כאשר ככל שהמרווח גבוה יותר משתקף סיכון גבוה יותר מהאג"ח הקונצרניות. מנתוני בנק ישראל עולה כי המרווח בין התשואה על מדד תל בונד 60 (מדד הדגל של שוק האג"ח הקונצרני בת"א, שבו נכללות חברות בדרוגים גבוהים יחסית) לבין האג"ח הממשלתיות, שעלה באוקטובר בעקבות פרוץ המלחמה לרמה של 2.01 יחידות, ירד בינואר לרמה של 1.34 ועומד כיום על 1.41, בדומה לזו שנרשמה לפני המלחמה. מרווחים גבוהים יותר מאשר בימיה הראשונים של המלחמה נרשמו רק במרץ ובאפריל 2020, עם פרוץ משבר הקורונה אז הגיעו לרמה של 3.02 יחידות.

לדברי בנישו, "גורם משפיע חשוב נוסף על העלייה בהיקפי הגיוסים הוא הריבית. כשמעגל הורדות הריבית שנכנסנו אליו בתחילת החודש, ביחד עם הציפיה להורדת ריבית בארה"ב ובאירופה בהמשך השנה, מובילים את המשקיעים להגברת התיאבון לסיכון גבוה יותר באג"ח הקונצרני".

היקפי הגיוסים והירידה במרווחים בין האג"ח הקונצרניות לממשלתיות משקפים רק חלק אחד מהסיפור, החיובי יותר. בעוד חלקו האחר נוגע דווקא לעליית התשואה בצידה השני של המשוואה ‑ האג"ח הממשלתיות, שמבטאת את העלייה ברמת הסיכון הכללית במדינה. התשואה לאג"ח ממשלתיות לא צמודות לתקופה של 10 שנים הגיעה בסוף השבוע האחרון ל־4.48%, לעומת 3.4% בינואר שעבר ו־4.3% בתחילת אוקטובר – טרם פרוץ המלחמה, ומצויה במגמת עלייה בשבועות האחרונים, לאחר שכבר ירדה ל־3.91% באמצע דצמבר. זאת, בעוד שהתשואות של האג"ח המקבילות בארה"ב, אירופה ובריטניה נמוכות יותר ועומדות על 4.14%, 2.3% ו־3.96% בהתאמה.

לדברי בנישו, "פרמיית הסיכון של ישראל עלתה בגלל הלחימה שלא צפויה להסתיים בקרוב. כשתשואות האג"ח של ישראל נסחרות כיום בתשואה שדומה לאג"ח של מדינות בדירוגים נמוכים מאיתנו".

לדברי ז'בז'ינסקי, "פרט להשפעות המלחמה הנוגעות לגירעון ולסיכון גיאופוליטי־ביטחוני, התשואות באג"ח הממשלתיות מושפעות מהתשואות בארה"ב שלאחרונה עלו. כשלצד זאת גם הציפיות לאינפלציה ולריבית בנק ישראל משפיעות".